גיל רונן, פרויקט התעסוקה הטיפולית של נרג', חזר השבוע כדי לרייר פסיכוזה מיזוגנית אל תוך זקנו. נושא הטור הנוכחי: הרגלי ההצבעה העדריים המסוכנים של המגזר השמאלו-נשי, המובל על ידי הגבלסיות של התנועה הפמיניסטית.
למרבה המזל, אין צורך להשקיע מאמץ בכל טקסט לא-קוהרנטי חדש של גיל רונן כדי להבין מאיפה הוא בא ומה הוא רוצה לומר על הקשר בין נשים לתבוסתנות במדיניות החוץ. אין צורך גם להתעמק בשטויות של "שדולת המשפחה" שלו, שחברים חכמים יותר כבר עזרו לו לכבס כדי להסתיר את הפרנויה האנטי-נשית הרצחנית. פעם גיל רונן היה צעיר יותר ותמים יותר, ואחד הטקסטים שכתב בתקופה הכנה הזו של חייו עדיין לא נשטף החוצה מהביוב האינטרנטי. מדובר על מאמר בבלוג "אפלטון" תחת הכותרת "הדיבוק הפמיניסטי והישרדות המערב". ולא, הכותרת הזו לא מכינה את הקורא למה שנמצא בפנים.
בגדול, הטקסט הבלתי-ניתן-לתיאור הזה מנסה להסביר למה הפמיניזם הורס את מדינת-הלאום המערבית (ובעיקר את ישראל) באמצעות שילוב של התנ"ך, פחד חולני מפני נשים, והומוארוטיקה.
צריך לקרוא את הכל כדי לקבל את מלוא האפקט ההזייתי, אבל הנה כמה פנינים:
אקט הבעילה הוא אכן אקט שחוגג את הכוח הגברי. הגבר משתמש בכוחו הפיזי שלו, כמו גם בכוחות השארם, הכריזמה והשיכנוע שלו – לכל אורך הדרך, מהרגע שבו מבטו פוגש את מבטה של האשה ועד לנהמות הפינאלה של המשגל. ככל שהוא חזק יותר וקשה יותר, ככל שהוא גבוה ואיתן יותר, ככל שהוא מפעיל את שריריו ומזיע יותר (המחקרים לגבי האפקט המעורר של הכימיקלים בזיעת הגבר על האשה ידועים) – כך מתעצמת, בדרך כלל, תשוקתה של האשה אליו.
אה… זה היה מטריד.
הפמיניסטיות […] מתעלמות לחלוטין מכך שהנשים נמשכות ועורגות בדיוק אל הכוח הגברי הזה, שהן דורשות ומעודדות במיניותן בדיוק את אותם האלמנטים השליליים כביכול, שהן מתענגות ואף מגיעות לשיאים של אקסטזה כאשר ידיהן חובקות גב רחב וחזק, כאשר הן שכובות תחת גוף כבד ומוצק, וכאשר הן מרגישות את אותו "כלי זין" גברי מחליק אל תוך גופן.
אני לא רוצה להיות גסת רוח, אבל בואו נאמר שביליתי מספיק זמן באינטרנט כדי לזהות טקסטים שהוקלדו ביד אחת.
האשה נמשכת אל מי שמושל בה. היא רוצה שהוא יגיח מהאפילה, יאחז בה בידיו החסונות, ירים אותה אל על, יהפוך אותה, יבעל אותה. היא חוגגת את כוחו, מתענגת בדומיננטיות ובאגרסיביות שלו […]
די כבר. אתה תתעוור. אין לך משהו אחר לדבר עליו?
נדמה איפוא שהמשיכה הנשית אל הגבר המנצח, החזק והאלים היא עיוורת למדי, וחוצה גם קווים של נאמנות שבטית ולאומית. ועוד לא דיברנו על פנטזיית האונס הנשית.
הממ. מעניין. תישארו לרגע עם הנאמנות הלאומית ועם המילה "אונס".
האשה רוצה, אם כן, שהגבר ישלוט בה ומצד שני, אם אינה טיפוס כנוע במיוחד, היא רוצה גם לשלוט בו. […] ואולי הסתירה המובנית הזו בהווייה הנשית היא אחת הסיבות לצחקוק הנשי המוכר לנו מקליפים מסויימים של ארוסמית' ומהחיים בכלל – הצחקוק שנשים מסויימות מחליפות ביניהן לפעמים, והאומר, לכאורה – "החיים מצחיקים, ואנחנו מצחיקות במיוחד, אבל מה אכפת לנו".
רגע, מה? ארוסמית'? מה?!
כמו שאשה שאומרת "די" למחזרה מתכוונת לפעמים ל"מממ… תמשיך ככה ותגיע רחוק", כאשר הפמיניסטיות תוקפות את הגברים הישראליים על שום "האלימות" שלהם, כביכול, הן בעצם תוקפות אותם – ברובד העומק – דווקא בשל רפיסותם. […]
הן בעצם אומרות לנו, הגברים הישראליים, באופן קולקטיבי ובלתי מודע, שאנחנו לא מספיק חזקים ותקיפים, לא אלימים ולא מסוכנים די הצורך, וכי במצב העניינים הזה, הן עשויות להעדיף את בני דודינו.
לנשים אין מוח, כי אם כוס בלבד. אין להן עם או חברה, רק יחסים עם גבר. דעה פוליטית שמאלנית אצל אשה אינה אלא דרכה לבטא את האכזבה שלה מחוסר הגבריות של הגברים מסביבה. הוא לא מספיק אלים. הוא לא מספיק תקיף. הוא לא מספיק יורה. כשהאשה המאוכזבת מצביעה עבור מפלגת שמאל, היא "בוגדת" בגבר שלה באופן סמלי עם הגבר הערבי.
אבל אל דאגה! כעת כשאנחנו יודעים מה הבעיה, ניתן לפתור אותה ללא אלימות מופרזת:
אין שום צורך באכזריות מצד הגברים, רק בנחישות ורגישות. ככל שהגברים יהיו איתנים בהחלטתם לשים סוף להשתוללות הפמיניסטית, תהיה היענותן של הנשים מלאה יותר, והיא תיעשה מרצון, גם אם זה לא ייראה כך: עמוק בפנים, אין דבר שמלהיב נשים יותר מגברים חזקים ותקיפים המשדרים ביטחון.
בקיצור, בפעם הבאה שאתם רואים פמיניסטית, פוליטיקאית ממין נקבה, או מישהי שמצביעה לפוליטיקאית ממין נקבה, פשוט תכו אותה ותאנסו אותה עד שהיא תסתום. היא תהנה מזה, גם אם זה לא ייראה ככה.
איש מרתק, גיל רונן. בחירה מעניינת של נרג' לתת לו במה.
שק של נחשים 
לקח לי זמן להבין שזה לא טוקבק
הטקסט האלים מזכיר, באופן ממש מטריד, את הטקסט של קארין ארד מלפני שני פוסטים.
אם לא היו טקסטים כאלה מפי אנשים מסוכנים ממש, הטקסט של ארד היה הרבה פחות מטריד בעיניי.
יש לי דז'ה וו משונה, כאילו כבר קראתי פוסט שלך על התוכן הזה
לינקקתי לזה בפייסבוק של "שק של", והבטחתי לכתוב על זה בבלוג כשיהיה עוד טור שלו 🙂
זה מסביר את זה 🙂
איפה האישפוז הכפוי כשצריך אותו
הרי ברור שהוא רק כותב ככה כי הוא רוצה שאישה תשלוט בו ביד רמה ותגיד לו מה לעשות. ככה הגילרוננים, הם חיים את הקונפליקט התמידי בין לרצות לשלוט ובין הרצון להשלט.
אני מציע שנתחיל מלשדך אותו לקארין ארד. שניהם יקבלו את מה שהם רוצים, ונראה כמה הם מרוצים. מדע!
נמרוד, אני חושבת שעלית כאן על משהו!
לא, אתה גאון
נמרוד חוששני שלא חשבת על הרעיון שלך עד הסוף. חשוב על הצאצא שהכלאה כזו תייצר…
נראה לי שבמקרה הזו זו תהיה הכלאת קרובים, אז יהיו לו מלא מחלות גנטיות, או משהו.
אני מוכן להתערב על כלייתי השמאלית (הטובה יותר) שזה לא יגיע לשם.
היא אוהבת ארוסמית'?
היא אוהבת אנשים שאוהבים זין..
השאלה היא האם יש לו את החזיר הכי גדול
את מכירה חזיר יותר גדול?
ואו. מצחיק ומטריד בבת אחת.
חבל שהצצתי לקישור. מסתבר שגיל רונן היה פעם חבר בצוות 'מה יש' המיתולוגית. עכשיו עוד פיסת נוסטלגיה נהרסה לי. לתמיד.
הוא היה חזקל מוסרי. דמות שהנלעגוּת הנאלחת שלה היתה עיקר קסמה. אז אין מה לדאוג, ניתן להאזין למה יש ולהמשיך להנות אפילו מהקטעים שבהם כיכב.
ואו.
אני לא יודע מה יותר מחליא – המזינטרופיה המשתוללת, הלאומניות הדארוויניסטית שלו או הטקסט הארוטי הכי קריפי שקראתי זה הרבה זמן.
ברצינות – הטקסט באפלטון נשמע בעיקר הנמקה של אנס.
NRG ממציאים את עצמם מחדש כגוף שונא נשים (ועוד כל מיני מגזרים ואוכלוסיות) עם כל טור שמתפרסם
אני כבר שנים חולמת להכיר לרונן מישהי נחמדה, שיירגע קצת, ושיהיה לו איפה להניח את הבירה שלו.
תגדירי נחמדה וגם כמה היא צריכה להיות שנואה עליך כדי שתרצי להרוס את חייה באופן מוחלט ובלתי הפיך כזה…
האקדמיה למיגדר על שם גיל וקארין גרד-אונן מזמינה את הציבור הרחב (טוב, לא את כולו. מישהו צריך להישאר בבית לבשל) ליום עיון בנושאים הבאים:
גברים ממאדים, נשים מהתחת
השפלה היא כבוד
קול באשה – שה!
קול באשה – שה! מבריק!!
לפעמים אני מדמיינת את גיל רונן בתור קופיף ענק שכותב את הטקסטים האלה מתוך התנשאות על כל הגברים הקטנים יותר ממנו, או לפעמים מתוך גבר בעל ממדים קטנים כמו ויזיני שמדמיין מה היה קורה אם הוא היה גדול יותר, ולפעמים כמו ארון בגדים עם בועות מחשבה כמו בקומיקס
חחחחחחח
לדעתי, כאשר אדם כותב טקסטים כאלו, זה סימן לכך שרשויות הרווחה היו צריכות להזדעק לפני שני עשורים. יתכן והוא מגיע ממקום נורא ואיום באמת. או שזה פשוט השתל החייזרי שהשתלט עליו, שגורם לו לרצות את כל הדברים האלו, וכאשר שאגות הפינאלה של המשגל גוועות, הוא אוכל את בת זוגו לתיאבון, והשתל החייזרי משתמש בביציות שלה בשביל… הם… אוברשטורמבאנמלאווחפיהרר חייזרי כלשהו.
אגב, אני חייב להגיד שפסקה מאפלטון כמו "האקט המיני הופך את הגבר והאשה לבשר אחד: הוא החיבור הפיזי שדרכו זורמת האהבה הרוחנית. אבל האהבה אינה קיימת בכלל בלקסיקון הפמיניסטי. יחסי גבר ואשה, מבחינת הפמיניסטיות, הם יחסים המבוססים על שליטה בלבד, וגם המין הוא בעיקר ביטוי לשליטת הגבר באשה" נשמעת כמו תמונת מראה של התפיסה של בית-הלחמי מאידך גיסא.
רוצה לפרט? אני לא כ"כ מעורה בכתבי בית הלחמי.
היה לה למשל איזה קטע שטיפולי הפריה הם פשע נגד האנושות, כי "לגבר עם זרע חלש" לא מגיע להביא ילדים לעולם אבולוציונית, והוא משתמש במערכת היחסים כדי לכפות חד-צדדית על האישה נורמטיביות של הבאת ילדים לעולם.
זה לא היה בהקשר של תשלום לנשים פונדקאיות תוך ניצול מצוקתן הכלכלית וכו'?
הדיון נסב סביב ההקשר של התקף הלב של אורלי וילנאי, ונטען שזה מטיפולי פוריות.
אכן, זה היה בהקשר הזה. על הלחץ לילודה בישראל, על הלחץ שמופעל על נשים לעבור טיפולי פוריות ועל הסיכונים שלא מיידעים את הנשים בהם, על התופעה של נשים שעוברות טיפולי פוריות גם כשהבעיה אצל בן הזוג ולא אצלן, על המאבק לאישור פונדקאות.
אז כן אמיר, הבאת ילדים לעולם, לא בכל מחיר.
או בקיצור, אצל שניהם בכל מערכת יחסים יש תפקיד אבולוציוני נוקשה עם מאפיינים סוציופתיים של הכנעה חד-צדדית. רונן שואף "לחזור" למצב הזה, ובית-הלחמי שואפת להפטר ממנו, כאילו הוא קיים דה-פקטו תמיד.
בית הלחמי אמנם לוקה בשוביניזם נשי מדי פעם, אבל אני בספק אם היא היתה מסוגלת להוציא תחת מקלדתה בליל זבל שכזה. גיל רונן ניצב, בתחום מפוקפק זה, בראש הטבלה.
ביתה"ל היא כנראה בן אדם אינטיליגנטי במקור בעוד שהנ"ל הוא יום הזכרון לצואה. אבל שניהם משתמשים בפסיכולוגיזמים האבולוציונים המפגרים של "תפקידים" ודברים ש"נועדו" בהקשרים של משפחה ומערכות יחסים.
זה כמו קפיטליסטים שמדברים בשפה מרקסיסטית טהורה. מקינון ודבורקין הן באמת פרס לשמרנות. תמיד היו.
כמי שניהל ריב-אינטרנטי עם כבוד מזיל הריר, שמתי לב שאחת התלונות הקבועות שיש לרונן על פמיניזם ונשים בכלל הוא שבגירושין הן מרחיקות את האב מילדיו. נורא כיף לענות לו שמה שהופך אותו להשפעה שלילית על ילדים היא לא העובדה שהוא גבר אלא העובדה שהוא באטשיט פאקינג לוקו; באופן מפתיע, הוא לא מגיב טוב במיוחד לטיעון הזה.
LOL!
גם לי זכור שקראתי את הטקסט הזה לפני זמן מה ותהיתי – האם עומד לו כשהוא כותב דברים כאלה? אני שמחה שאני לא היחידה שחושבת ככה.
מעניין אם הוא אי פעם שוחח עם אישה. הוא מפחיד.
האיש הזה הוא פרו-פאטריארכיה גלוי ומובהק. זה ממש משהו שצריך לפחלץ ולשמר במוזיאון.
כי הוא זן נכחד? פחח. הלוואי.
אדם שובניסט בצורה גלויה כזו? כן. הכל היום מעודן לכאורה, סברס הפוך.
רגע, אם אני מצביעה לליברמן אני חסינה מאונס?
זה נחמד. אני כוס בעל תודעה.
אז מה זה בעצם סקס? כנראה שלא הסבירו לי טוב בשיעורי חינוך מיני בבי"ס. זה כמו להעביר כרטיס אשראי? כמו לעשות צרכים? אמנם אני כבר די מבוגר אבל אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד מאנשים תרבותיים, אינטליגנטיים ושפויים כמוכם.
אם האופציות היחידות שעולות בדעתך כתשובה למה זה סקס הן משחקי שליטה חולניים או עשיית צרכים, ואתה חושב שפמיניסטיות לא מבינות מהי אהבה, אתה בבעיה חמורה יותר משחשבתי מלכתחילה.
גלית, פמיניסטיות מבינות מה זו אהבה? יש להן (מותר לכתוב "לכן"?) בכלל את המילה הזו בלקסיקון? אהבה?
לא. אנחנו רובוטיות מהחלל. EXTERMINATE PATRIARCHY
אשמח ללינק לאמירה פמיניסטית על אהבה.
נסה בגוגל.
למה שלא תדרוש באותה המידה אמירה פמיניסטית על מכאניקת קוואנטים? או על האופן בו מתרחשת פוטוזינתזה? אם כבר לדחוף פמיניזם, ששואף לכינון יחסי שיוויון בין המינים, לתחומים להם הוא לא קשור, למה לעצור באהבה?
פמיניזם מדבר על יחסים בין המינים, לא על יחסים בין פרוטונים לנויטרונים, או בין צמחים לשמש. אבל אתה צודק — אין שום קשר בין פמיניזם לאהבה, ההיפף הוא נכון: הפמיניזם בא לנטרל את האהבה ואת היכולת להתאהב. התשובה שלך יותר כנה מהתשובות של בעלת הבלוג.
אם ההגדרה שלך לאהבה מחייבת עליונות של צד אחד על רעהו, אז כן – פמיניזם בא לנטרל את התפיסה הזאת. אלה מאיתנו שלא נוהגים למהול את דייסת הבוקר שלנו בפי.סי.פי מגדירים אהבה אחרת, כמשהו שיוויוני מבסיס הוויתו.
בהנחה שאתה לא סתם אומר את זה כדי לבלבל את גיל רונן — אני לא מסכימה — אולי בשלב "הגל השני" זה היה נכון, אבל ברגע שהפמיניזם נכנס לעומקי מערכת היחסים בין גבר לאשה, הוא התחיל לעסוק גם באהבה. ובאמת בעקבות אמירות של פמיניסטיות רדיקליות בסבנטיז בזכות הפרדה בין המינים היו אחרות שיצאו להראות מחדש בעיניים פמיניסטיות איך אהבה של אשה לגבר זה לגיטימי. ויש גם כמובן טקסטים פמיניסטיים על אהבה כהבניה חברתית, הקשר שלה לקפיטליזם והוליווד ומה לא. 🙂
לא מספיקים לך קליפים של אירוסמית'?
לול, זה מזכיר את הפרק בעונה הראשונה של הדוקטור, שהדאלק ספג את הדנ"א של רוז הפמיניסטית, ונהיה גבר מסורס וחובב סמול, ולא יכל להשמיד את האנושות יותר, ולכן נאלץ להתאבד.
BREAKING NEWS
אם מישהי פמיניסטית, היא לא מבינה מו זו אהבה.
היא לעולם לא הרגישה אהבה לא עבור מישהו אחר, ולא בתור מושא אהבה.
היא לא מבינה מה זה אהבה, עד כדי כך שאין לה את המילה הזו בלקסיקון, והיא ודאי לא אוהבת מישהו, או אי פעם תאהב.
להתאהב, מה זה הדבר הזה?
תודה לך גיל רונן!
להתאהב? אבל יש פערי שכר! ו-200 אלף נשים מוכות! או 2 מיליון! ומה תעשי עם אהובך? תלכו יחד לציין את יום המאבק באלימות נגד נשים? תקראו מונולוגים מהווגינה? שמעתי שבצעדות של יום האישה הבינלאומי יש אווירה רומנטית במיוחד.
למעשה, לכל פמיניסטית מוקצבת חצי שעה ביום של הפסקה מהמאבק. כשיש לי בן זוג אני מנצלת את הזמן הזה כדי להזדיין ולשחק טאקי.
::הרבה ח ברצף::
תמשיך בבקשה! אתה ממש מטומטם וזה נורא מצחיק 🙂
לא, מיציתי, מעכשיו אני מוחקת. הוא לא מתאמץ אפילו לעשות טרולינג, סתם "קקה בידייך" כזה.
אבל התגובות שלך אליו מצחיקות 😦
אני נשוי לאישה שבמקרה גם אוחזת בדעות פמיניסטיות. לפעמים אנחנו הולכים יחד להפגנות מהפגנות שונות, החל ממצעדי גאווה וכלה בהפגנות למען חלוקה צודקת יותר – בעינינו – של המשאבים ונטל המס. לעתים קרובות יותר אנחנו יוצאים לבתי קפה או סרטים או הצגות או קונצרטים. לעתים תכופות עוד יותר אנחנו סתם מתבטטים מול טלוויזיה ומחשב אחרי יום עבודה ארוך. קרה המקרה שקראנו ביחד, אבל זה לא היה מונולוגים מהואגינה. כשצריך לקבל החלטות, אנחנו עושים זאת ביחד. כשאנחנו חלוקים בדעותינו, אנחנו מתווכחים, ובסוף מוצאים פשרות. לפעמים אני מוותר. לפעמים היא מוותרת. רוב הזמן שנינו מוותרים. לפעמים אני שוטף כלים ורעייתי עושה כביסה. לפעמים אני מבשל ורעייתי שוטפת כלים. אני מחליף לחתול את החול. רעייתי מחליפה לנו מצעים.
כשחיים עם אישה מתוך שיתוף ושוויוניות גמורים, באופן פעיל ומעורב ואכפתי, פתאום מגלים כל מיני דברים. מגלים, למשל, שאני מתכווץ כשהיא אומרת "בעלי", והיא מיואשת מלראות אנשים מגלגלים עיניים כשהיא אומרת "אישי". אני קורא לה "רעייתי" או "אשתי" בהתאם לצורך בלי לחוש יותר מדי אשמה.
מגלים, למשל, כמה דילמות עומדות בפני נשים שגברים לא חושבים עליהן אפילו. כמה מורכב יותר לנשים לטפח קריירה מצליחה, לא מפני שהן טובות פחות, אלא מפני שהחברה שאנו חיים בה מערימה עליהן קשיים. כשטורחים להקשיב לנשים שחיים איתן, פתאום מגלים עולם מפחיד למדי, שונה מאוד מהעולם שגברים מכירים. עולם שמלא בכל מיני אנשים שמצדיקים לעצמם מתן יחס מבזה ומשפיל לנשים ככאלה – אולי הם חושבים שכך יראו שהם הגברים החסונים והתקיפים ביותר.
אבל בשביל זה צריך להקשיב למה שנשים אומרות, ואת זה אי אפשר לעשות כשמחליטים שנשים מחווטות מראש כפי שאתה חושב שהן מחווטות, וזהו זה.
אתה מדבר על רומנטיקה. אני לא רואה את הרומנטיקה הגדולה במערכת יחסים בלתי שוויונית, מערכת יחסים בה האישה היא כלי סיפוק לגחמותיו של הגבר החסון והתקיף שלה. מה רומנטי בזה? בכלל, מה עושים פמליסטים עם "אהובותיהם"? הולכים יחד לקורסים של מאפ"י? רואים ביחד פורנו בוקקה + הדגמות חיות?
ואולי אך זאת: אין שום דבר יותר רומנטי בעיניי מזה שאני לא צריך לרגע להיות חסון וחזק ולשחק אותה צ'אק-נוריס-האריסון-פורד-רב-פמפם-שיגולטור ליד אשתי. שאני יכול להיות לידה גם חלש ופגיע, שאני לא צריך ליפול לג'נדר רול שאתה מייעד לי. כי אתה אינך נגוע בשנאת נשים – אתה נגוע בשנאת אדם, ובדיוק כפי שאתה מבקש לכפות על נשים לשחק את תפקיד האישה הצייתנית הנכנעת למרותו של הגבר החזק, כך אתה כופה על גברים לשחק את תפקיד הגבר החסון העשוי ללא חת. אני לא משחק במשחק הזה. בניגוד למה שאולי נראה לך, זה עושה אותי אלף פעמים הגבר שאי פעם תהיה.
טוב, האמת, נראה לי שאחרי התגובה הזו אפשר כבר לסגור את הבסטה. אול עיז סד ענד דאן. רק אוסיף שממה שקראתי בעקבות האנטרי הזו וקודמו על גילרונן הנ"ל, נראה לי שמדובר במקרה קלאסי של הליברל שהפך לפאשיסט אחרי ששדדו אותו. אני אפילו יכול להאמין שמדובר בבחור שיש לו שמץ של הגינות בגופו, אבל מחפש להטביע חולשה או כאב בכל המלל הנוראי והמופרך הזה.
+1
אווווווו 3>
+1
אתה באמת שואל מה פמיניסטיות עושות עם בן זוגן? אני ובעלי בדרך כלל או מדברים או מבשלים יחד ארוחת ערב או עושים סקס או ישנים מחובקים או שוטפים כלים או מטיילים. אתה יודע, חיים יחד, חיים שמבוססים על אהבה וכבוד ושוויון וכיף. הוא מרוויח פי ארבע ממני. זה מבאס. אני מתנדבת בללמד נשים להגן על עצמן מתקיפות מיניות. כשמסתיים קורס, הוא קונה לי פרחים ואומר לי שהוא חושב שאני נפלאה.
זה חמוד. תהיו בריאים. 🙂
יה, גיל רונן אצלי בבלוג! שלום! לשאלתך, אני ממליצה על "מה קורה לגופי" או "איילת מקבלת". זה באמת לא המקום לענות על זה בהרחבה.
אהבתי את זה שאין לך שום תשובה לביקורת על יחימוביץ' והפמיניזציה של השמאל הישראלי, שזה במקרה הנושא שעליו כתבתי את המאמר שהגבת עליו. היית צריכה לנבור ולהביא טקסט שנכתב לפני 6 שנים בערך בכדי להסביר שגם אם אני אומר דברים משכנעים, אז אסור בעצם להקשיב לי כי מה שאני באמת חושב זה רק מה שאמרתי לפני שש שנים, ומה שאני אומר היום זה בכלל לא מה שאני חושב.
הו כן, אתה כל כך משכנע וקוהרנטי היום שאין לי דרך להתמודד עם חוכמתך הרבה. אין ברירה, תיאלץ לקשור אותי למיטה ולהכניע אותי תחת גופך הרחב. אני אמחה, אבל בעצם אני אהנה מזה.
עכשיו נכנסתי לקישור וקראתי את המאמר שלך. מסתבר שאתה טוען שנשים לא חושבות בשביל עצמן והולכות כעדר אחרי המנהיגה הפמינאצית או שזה נכון רק לגבי נשים שמצביעות לשמאל.
אז אולי גם גברים הולכים כעדר אחרי מי שמצטייר כחזק ולא חושבים יותר מדי? אולי גם מצביעי הימין רוצים איזה ליברמן קשוח ותקיף שיקשור אותם למיטה ויקרע מהם את הבגדים.. אה… רגע אחד…
איזה חמוד אתה 🙂
הנה, שב על ברכי, בתור גבר לא פמיניסטית (אפילו עשיתי בתי שחי, תראה!) אני מוכן לענות לך:
סקס הוא חיבור פיזי בין שני בוגרים מסכימים, למטרות הנאה ומתוך הסכמה, כשלכל אחד מהם בדרך כלל מושג טיפה אחר לגבי מהי "הנאה".
מאז 1992, כשהבוטן האלקטרוני שהושתל בצווארנו והכתיב לכולנו הגדרות זהות לגבי סקס וההנאה ממנו נוטרל כמעט לחלוטין, אנו חופשיים (בינתיים) להגדיר זאת עבור עצמנו, וכך תוכל למצוא גבר שאוהב ששולטים בו, אישה שאוהבת ששולטים בה, אישה שאוהבת לשלוט, גבר שאוהב יחסים שוויוניים של נתינה ועוד ועוד.
עם זאת חשוב לציין שהבוטן האלקטרוני עדיין מכתיב לכולם לאכול קרמבו רק מצד העוגיה, ומי שאוכל אחרת הוא פושע אנרכיסט מסוכן, ואולי אפילו פמיניסטית.
מקווה שסייעתי, יום נעים
יפה אמרת. שלא יהרסו גם את הבדסם עם המהותנות הדוחה הזו.
אגב, כשפמיניסטית אחת בחוג למגדר אומרת לחברתה "טקסט חתרני!" — זו לא מחמאה? כי אני חשבתי שכן.
לדעתי אתם חבורה של סאדיסטים פחדנים, עלובי נפש, צבועים וחסר עמוד שידרה. במקום להתעסק לגופו של עניין, אתם רק יורדים לגופו של אדם.
שלום טרול שאינו קשור כלל לגיל רונן! לדעתי, יש מקרים שבהם לעג הוא תגובה עניינית מאוד, וזה אחד מהם. בכל מקרה, תגובות אחרות עם המילה "אתם" יימחקו. אתה מוזמן לענות לפוסט או למגיבים ספציפיים. בנימוס.
אז הנה אני עונה לך באופן אישי: אני חושב שהמתקפה והשתתפות שלך במתקפה נגד גיל רונן נובעת מפחדנות, צביעות ורשעות לשמה. שנית, אני לא טרול, אני מלווה את גיל רונן במאבק הזה הרבה שנים. שלישית, וזה הכי חשוב, אפשר ללמוד המון ממקרה רמי הויברגר שחשב עצמו גיבור גדול וצחק ולעג לגיל רונן בשידור חי כשדיבר על נשים שמגישות תלונות כזב ובסופו של דבר זה בדיוק מה שקרה למר הויברגר בעצמו.
ודאי, הרי אין שום סיבה הגיונית לרצות להציג לראווה ולהגן על עצמי מפני אדם שמסביר שנשים הן בוגדות במדינה ו"גיס חמישי ורוד" ויש להכריח אותן בכוח לסתום באופן קולקטיבי כפי שיש לאנוס אותן באופן אישי. זה לא שהוא *מסוכן* לי או משהו.
ואת בטוחה שזה מה שאמרתי? אם אני מותח ביקורת על האידיאולוגיה והרקורד של המועמדת לראשות הממשלה אז אני מדבר סרה בכל הנשים ולפיכך אני פושע? את לא זו שאמרה לא להכליל על נשים?
אני מבינה שאתה מתנער מהמאמר ב"אפלטון", מוותר על הגדרת הנשים הישראליות כגיס חמישי ומתנצל על האמירות המעודדות אונס?
Nice! now one to the face! XDD
איזה מאבק?
כי אם מדובר במאבק נגד תלונות שווא של נשים אני לצידך. אני חושב שכל מי שיש לו תודעה פמיניסטית צריך להילחם בתלונות שווא שתופסות טרמפ על בעיה אמיתית. בדיוק כמו שלוחם בשחיתות צריך לצאת נגד מי שמתלונן סתם על הצעת שוחד.
כמובן שאם משה יתעצבן ויעליל על הפקיד בעירייה שהפקיד דרש ממנו שוחד כי משה לא קיבל אישור לסגור מרפסת והוא רוצה להתנקם בפקיד שלא אישר לו אז משה צריך ללכת לכלא אבל אף אחד לא יגיד שבגלל זה אסור להתלונן על פקידים שמבקשים שוחד, נכון?
סתם שאלה, עד 1981 (או 88 אל תתפוס אותי במילה) אי אפשר היה להתלונן נגד גבר נשוי שאנס את אישתו . המושג אונס כלל את השורה 'שאיננה אשתו החוקית' וזה הורד בסוף בזכות שולמית אלוני. האם אתה חושב שצריך להחזיר את המצב הזה אחורה?
רק שנדע על איזה מישור אנחנו עומדים.
אני חושב שאין הצדקה כאן להאשמה בסאדיזם. סאדיסט הוא מי שנהנה מלפגוע באנשים לשם הפגיעה עצמה. בפוסט אמנם הזה כתובים דברים שעשויים לפגוע ברגשותיו של גיל רונן, זה נכון, אבל זה לא למען הפגיעה עצמה, אלא כדי להיאבק נגד העמדות שהוא מקדם, עמדות שבעצמן מהוות איום על אנשים אחרים. זה לא מתוך שנאה לגיל רונן, זה מאכפתיות כלפי אנשים אחרים.
אם אני אראה מישהו מפרסם דיעות אנטישמיות, אני אהיה בעד ללגלג גם עליו. לא בגלל שאני נהנה לראות אנטישמים סובלים, אלא בגלל שאני נהנה לראות את העמדות שלהן נסתרות ומנופצות, כי אני יודע שכשאנשים מתיחסים לטענות שלהן ברצינות זה יכול להוביל לפגיעה באחרים.
אז נכון שזה לא כל-כך יפה ללעוג לאנשים אחרים, אבל לפעמים זה לגטימי — קורה שכדאי להגן על כבודו של אדם אחד יש לפגוע ברגשותיו של אדם אחר. כותבת הפוסט השתמשה כאן בסך הכל במידה מתונה מאוד של לגלוג נגד אדם שהדיעות שלו בהחלט ראויות לבוז. אנשים שמביעים דיעות כמו של גיל רונן, מביאים עליהם בצדק לעג, ואפילו חמור יותר.
אם אתה רוצה לראות סאטירה באמת עוקצנית ופוגעת, אתה יכול לראות, למשל, את הפרק "The Biggest Douche in the Universe" מסדרת הטלוויזיה סאות' פארק, שם יורדים בצורה הרבה יותר קשה שעל ג'ון אדוארדס, בן-אדם שזה הרבה פחות מגיע לו מאשר לגיל רונן (ומגיע לו! רק לא באותה מידה), ולהבין שבסך הכל רונן יצא כאן די בזול.
האיש מבקש אמירה על אהבה. אהבה!
אהבה ולקלוקים באוזן כמו בקליפ של אירוסמית של החמודות האלה עם המדים הקינקיים של הסקולגירלז שמצחקקות.
רררררררר
אונס כל כך עושה לי את זה עכשיו, נראה לי שאלך להזדיין עם ערבי.
הוא מאוד רומנטיקן.
אגב הומוארוטיקה, בטור הקודם שלו בנושא יום הזכרון לחללי צה"ל, שהוא "מסר ציוני של גבריות" אליבא דרונן, אפשר למצוא את הציטוט המקסים הבא: "התמונות של בחורינו היפים – חיצונית ופנימית – והסיפורים על התעוזה, ההקרבה, רעות הלוחמים והנכונות לתת הכל כדי להגן על האוכלוסייה האזרחית – אלה סממנים חיוניים של היום הזה, המחובר אל יום העצמאות. המסר של אבות המדינה בחיבור הימים אינו נעדר סממן מגדרי סמוי, אם כן: בזכות הגברים וגבורתם אנחנו כאן, כולנו, הוא אומר".
כי, כידוע, גבר שמקריב עצמו על מזבח הציונות הוא אוטומטית גבר יפה חיצונית. האהבה של רונן למין הגברי פשוט עיוורת, ומכאן הכל מסתבך והולך.
או קי. נלך עם ההגיון הזה רגע, הגבורה שהגנה עלינו הגנה מפני מה? מפני גברים אחרים שרצו להרוג את כולנו. כלומר רק הגבריות "שלנו" היא טובה . כשהיא בצד השני היא דווקא די מפחידה, מסוכנת ומרושעת. יש אולי קרן אור של תקווה ? אולי יבין הכותב איך נראה הצד השני של אותה גבריות?
דורה,
בעוד האמרות של גיל רונן הן אבסורדיות ונובעות מתוך מה שאני רק יכול לקוות שהוא בורות עמוקה (ולא רשע טהור P:), בתור אחד שמעיף מדי פעם מבט בבלוג שלך הייתי מרגיש יותר בנוח אם גם האם עונה בצורה עניינית מדי פעם (או מגיבה בצורה שהיא לא 100% סרקסטית אלא שיש בה גם טיעון קוהרנטי) לאנשים שאומרים מה שלא מוצא חן בעיניך. לדוגמה, כשרונן ביקש ממך להגיב על הכתבה הנוחכית שלו, באמת שיכולת לעשות את זה במקום להזכיר עוד פעם את המאמר הישן יותר שלו – תאמיני לי, יש מספיק זבל גם בכתבה הנוחכית כדי להגיב בצורה נשכנית.
אני יודע שזו אולי לא המטרה שלך, אבל אם תראי שאת מסוגלת גם להגיב, ולא רק לתקוף ללא הרף, את עלולה עוד להגיע למצב שבו את יוצרת דיאלוג בין שני המחנות בעניין הזה, בנוסף למה שאת עושה עכשיו – שזה לשלהב את המשוכנעים. במילים אחרות, אני מבקש ממך להיות המבוגר האחראי במקום הילד הכעוס וחד הלשון. לי, אישית, זה יהפוך את הקריאה באתר להרבה יותר נעימה.
אחזור שנית שאני מבין לחלוטין אם זו לא המטרה שלך ואם זה לא מה שאת מחפשת. כך או כך, אני מודה לך על עמידתך האיתנה על המשמר האינטרנטי 🙂
זמני וסבלנותי אינם אינסופיים, ואם לא שמת לב, כתבתי עליו שני פוסטים שלמים. אין לי שום כוונה לכלות את זמני בנסיון לחנך מסיתים מסוכנים ולהחזיר אותם למוטב, ומעולם לא התיימרתי לעשות זאת. אתה מוזמן לענות לכל אחת מהתגובות שלו במלוא הבגרות האחראית והקוהרנטית ולהראות לי איך עושים את זה כמו שצריך.
דורה, את אחלה חמודה }{
גם לדעתי! תגידי לו. 😦
בעצם, כל פעם שגיל רונן רוצה לכתוב
"מאמר"
הוא פשוט רואה "300" מלא פעמים?
התגובה האינסטינקטיבית שלי לאידיוטים עם זין קטן וצורך גדול להוכיח כמה הוא לא באמצעות להג כוחני, הוא להראות להם את האלה ביד אחת, סכין ביד שניה, ולתת להם להרגיש את האלה חודרת ללא טיפת וזלין את פי הטבעת לעומק הרקטום שלהם בעוד הסכין חותכת להם את הביצים ודוחפת אותם לפיהם כדי שייחנקו תוך כדי האקט.
אתה עדיין חושב שאני צריכה גבר אלים וחזק לידי, או שנראה לך שאני יכולה להסתדר מצוין עם הפעלת אלימות בעצמי? בן זוגי שיחיה, אגב, נרתע מאלימות הרבה יותר ממני. לי אין בעיה עם beating idiots like you down to pulp. כנראה שבגלל זה אנחנו מסתדרים.
לא שאין לי טיעונים אינטלקטואליים בהרבה נגד השטויות הללו – זה פשוט נראה לי להג מיותר; הרי אתה בדיוק מסוג האנשים שמבינים רק כוח.
לי כל הדברים של גילרונן מזכירים סרט מד"ב דני קצר מ-1992 בשם "Gay Niggers from Outer Space", בו אפרו-חוצנים הומוסקסואלים מגיעים לכדור הארץ כדי לשחררו מעול הנשים ולהראות לגברים דרך חדשה, טובה יותר, לחיות.
LOL! תודה דניס על ה… תרומה… לשרשור…
פינגבק: מעצבות דעת קהל « האחות הגדולה
וואו, ליבי עם האישה שנאלצה לחיות עם הדבר כזה מי יודע כמה שנים עד שתפסה את עצמה וברחה כל עוד נפשה בה. פשוט מפחיד
איפה האשפוז הכפוי שבאמת צריכים אותו..
נורא חבל לי. לפני שנים רבות הבנאדם היה מושא להערצתי כשהוא גילם את חזקל מוסרי בתוכנית מה-יש. איך נפלו גיבורים. נפלו, קמו והתחילו לדבר שטויות בכמויות.