הארץ: נשים הן כלבות קנאיות, ועכשיו זה מדעי

על פניו, החיסרון היחיד בלהיות אישה יפת מראה הוא במאמץ המתמיד לנער מעליך עדת גברים להוטים בסביבת העבודה, או לפחות כך רבים מאמינים.

טיהיהי. הטרדה מינית במקום העבודה זה כזה חמוד ומחמיא. חבל שאשה יפה לא יכולה לעבוד רק עם גברים — היא צריכה להיות מוקפת גם בנשים אחרות, מכוערות ומרירות, שמקנאות בה ותוקעות לה סכינים בגב:

מסקנתם המתבקשת – אך בלתי מתחייבת – של החוקרים, היא שקנאה מהסוג הישן עומדת בבסיס האפליה לרעה של נשים יפות על ידי נשות משאבי האנוש.

יאפ, אלה ממצאי המחקר: נשות משאבי האנוש המכוערות והמרירות מקנאות במועמדות יפות ולא מזמנות אותן לראיונות. זו המסקנה ה"מתבקשת" — כי כולם יודעים שנשים הן כלבות שלא מפרגנות זו לזו — אך "בלתי מתחייבת", כי למעשה אין ביסוס לזה מחוץ לראשם המיזוגני של החוקרים.

[קישור לכתבה]

מודעות פרסומת

31 מחשבות על “הארץ: נשים הן כלבות קנאיות, ועכשיו זה מדעי

  1. מממ … מיזוגניה, נשמע כמו חוקרים שיושבים על התחת ואוכלים שווארמה כל היום.
    בכל אופן תהיה הסיבה אשר תהיה. אני חושב שהסיבה המקורית למחקר הייתה פרסום בעיתון יומי ולא איזה משהו מהותי שישנה משהו למישהו. לכן המסקנות פופוליסטיות כאלה.

  2. הידד דורה!
    ואני חייבת לציין, אם כי זה קצת אוף טופיק:
    ליד הלינק לכתבה בדף הראשי של הארץ, הופיעה תמונה של ג'וליה רוברטס מהסרט "אישה יפה" –
    ללמדך- "אישה יפה"=זונה. אני חושבת שזה הקישור האסוציאטיבי המתבקש כששמים תמונה מהסרט ליד פרסום שכזה, האסוציאציה הבאה- כתבה על נשים ועבודה="נערה עובדת"=זונה!
    זה כמעט כמו תרגילי היגיון מהפסיכומטרי:
    "אישה יפה היא זונה" וגם "עובדות משאבי האנוש הן קנאיות". מסקנה:
    "כל הנשים היפות הן זונות חוץ מנשות משאבי האנוש שהן סתם כלבות קנאיות"?

  3. אה נו, הם פשוט השתמשו באקסיומה. סכום הזוויות במשולש הוא 180 מעלות, נשים הן כלבות קנאיות, ולכן אם מחקר מוצא את סכומן של שתי זוויות מתוך השלוש, ברורה המסקנה. אבל תיזהרי, עוד יחשדו בך שאת חסרת "הומור".

  4. כי אלו הן שתי האופציות. או שנשים יפות הן מטומטמות, שנשים מכוערות הן כלבות שלא יודעות לפרגן.
    ברור שמדובר בשני חוקרים רציניים ונטולי פניות שהמסקנות שלהם בכלל לא מושפעות מכך שהם שונאי נשים בעלי תפיסות לגבי נשים שלקוחות מימי הביניים.

  5. ושוב אני מקלקל את השורה. לפי מה שכתוב מדובר במחקר. אין לי מושג כמה המחקר רציני ואם יש משתנים שלא נבדקו (אולי אם מצרפים תמונה אז הסיכוי להתקבל יורד אוטומטית אבל היי – אצל הגברים זה היה הפוך דווקא!) גם לגבי הסיבה לתוצאות אני מסכים שזו פרשנות אישית של החוקרים. עדיין, אם נאמין שהמחקר אכן מדויק , נישאר עם העובדה שלמשרות מסויימות קשה יותר להתקבל אם את יפה

    • ורק במקרה שזה לא ברור, יכול מאד להיות שכל קורות החיים הועברו הלאה למנהל גבר והוא זה שהחליט שיפה=טיפשה, עדיין תוצאות המחקר תקפות. רק המסקנות לא.

      • אם כך, אתה ממש לא "מקלקל את השורה"- הטענה בפוסט היא שהמסקנות סקסיסטיות ולא המחקר. משום מה יש לי הרגשה שאתה פשוט אוהב להרגיש כמו "זה שמקלקל את השורה" אבל בעצם זו פשוט הדרך שלך להסכים עם הפוסט ולהישאר מיוחד…

  6. נשות משאבי אנוש – המכונות גם "כוניפות" – מסרבות לקבל לעבודה נשים יפות מסיבה אחרת לחלוטין, שהמחקר אפילו לא בדק ובוודאי שלא שלל כהסבר אלטרנטיבי: יש יותר סיכוי שעובדים יטרידו נשים יפות, וזה המון ניירת ועבודה למשאבי אנוש.
    וברצינות, אלהות אדירות, המסר הסמוי כאן מעורר חלחלה:מותר להעריך נשים לעבודה לפי מראן החיצוני, כי הנשים במשאבי אנוש עושות זאת (טוב ברור, כולם כוניפות קנאיות חחחחח הגיון מעגלי זה כיף כיף כיף!)

    • שאבין, רק לי מפריע ההנחה ההסמויה ושלא הוצדקה כלל שבישראל בפרט ובארה"ב בכלל *רק* נשים עובדות במשאבי אנוש? מישהו מוכן להראות לי איפה כתוב שרק הן אלו שקובעות את מי לזמן לראיון ברוב המקרים?

      • וזהו ציטוט:
        "ואומנם, המחקר הישראלי גילה כי ב-93% מהמקרים נשים היו אמונות על זימון המועמדים לראיון עבודה. מסקנתם המתבקשת – אך בלתי מתחייבת – של החוקרים, היא שקנאה מהסוג הישן עומדת בבסיס האפליה לרעה של נשים יפות על ידי נשות משאבי האנוש."

  7. זאב זאב… יש מספיק מיזוגניה בעיתונות, אין שום צורך להמציא עוד – שזה בגדול מה שהפוסט הזה עושה.

    קודם כל – גברים להוטים אין משמעו "מטרידים מינית". להוטים משמעו מעוניינים בבחורה (פה הסקסיזם הוא שלך, אגב… הרי ברור שאם אתה מעוניין במישהי, ישר תטריד אותה מינית כדי להביע זאת.)

    דבר שני – בסופו של דבר המחקר מראה שנשים קיבלו את ההחלטה לא לזמן את הנשים היפות לראיון. אם זה מקנאה או לא מי יודע (ואכן להסיק את המניע הפסיכולוגי בלי ממצאים תומכים זה מופרך), אבל האפליה בוצעה ע"י נשים, וזה הממצא. זה הכל.

    • כן? אתה ברצינות קורא "המאמץ המתמיד לנער מעליך עדת גברים להוטים בסביבת העבודה" ומבין "הצורך להגיד לא למישהו שפנה אליך פעם אחת בנימוס והפסיק כשביקשת?"

      • בפשטות ובכנות – אכן, אני חושב שלהסיק על הטרדה מינית מהקטע שציטטת זה מופרך.

        ואם להיות יותר גרפי – גם להיפטר מאוסף "גברים להוטים" שאינם מטרידים זה די מעייף, מה גם שלא תמיד זה יבוא בשאלה / הצעה ברורה שאפשר להגיד לה "לא" ולגמור עם זה. לעיתים קרובות זה בא בצורת הבעת עניין רגילה אך עקבית, מהסוג שאפשר לפרש גם כידידותיות יתר וקשה לתחום (לכי תגידי "לא מעוניינת" למישהו שעובד איתך ופותח איתך בשיחה סתמית בפינת הקפה… זה לעיתים נדרש אבל יכול להיות לא נעים). אם יש הרבה גברים כאלה זה יכול להיות עוד יותר לא נעים. אבל זו עדיין לא הטרדה מינית.

        הטרדה מינית זה דבר חמור שצריך להילחם בו. אבל בשביל להילחם בו, הוא צריך להיות מוגדר היטב. טשטוש גבולות לא מועיל למאבק הזה.

    • אתה טועה/מיתמם.
      1. המשפט- "לנער מעליך עדת גברים להוטים בסביבת העבודה" לא משאיר הרבה מקום לדמיון. אם הגברים הלהוטים לא עושים עם זה כלום- אז למה היא צריכה "לנער אותם מעליה"?
      2. העובדה שה"אפליה" בוצעה ע"י נשים אומרת בהכרח שנשות משאבי האנוש הן קנאיות? כאילו, זו המסקנה? המסקנה הזו, המופרכת לדבריך- היא הדבר הבעייתי ביותר בכתבה הזו, והרי זה ה"אקדח המעשן"- פה קבור הכלב- כאן המיזוגניה לא בעובדה שנשים לכאורה אחראיות לאפליה.

      • נתחיל מ-2 – אנחנו מסכימים שזו מסקנה לא מבוססת, אבל המסקנה היא של החוקרים, לא של הכתבה. העורך/ת והכותבים אפילו עמדו בפיתוי הגדול לשים אותה בכותרת הראשית ובכותרת המשנה, למרות שהם יכלו להישען על החוקרים ולעשות זאת. ה-"מסקנה העסיסית" מופיעה לראשונה בפסקה השנייה מהסוף! במילים אחרות – הכותבים אולי ראויים אף לשבח, לא לגנאי. אי אפשר לשפוט את התקשורת על המציאות שאותה היא מסקרת.

        ובקשר ל-1 – דמיון הוא עניין אישי, ו-"לנער מעליך" הוא ביטוי מטאפורי. אם הגברים הלהוטים מביעים עניין בדרכים שאינן הטרדה מינית, היא עדיין צריכה לנער אותם מעליה, ואם יש "עדה" של גברים כאלה – זה בהחלט יכול להיות מעייף ולא נעים. אבל הבעת עניין איננה שקולה להטרדה מינית… ישנן מן הסתם דרכים רבות לחפש קרבתו של אדם ולשדר לו על עניין בלי לגלוש להטרדה מינית.

  8. אני לא מתיימר להיות כזה שופט מומחה באסתטיקה , אבל הכרתי נשים שעבדו במשאבי אנוש, שלפחות לפי עניות דעתי , היו נחשבות כמצודדות וחינניות.

  9. תודה שחלקת. עד עכשיו רוב המגיבים היו בטוחים שכל האחראים על כוח-אדם הן נשים מכוערות, ויפה שטרחת לחלוק מנסיונך כדי לתקן את הרושם המוטעה הזה.

      • למזלנו, המתודולוגיה המחקרית כבר נבנתה ("משתתפי המחקר סווגו מראש על-פי יופיים החיצוני"), אז החוקרים יכולים לבדוק את ההיפותזה הזאת בקלות. בשבוע הבא: מחקר דאבל-בליינד על הקורלציה בין כמות שיער הגוף של רס"רים לבין רמת הניקיון בבסיס.

        (פור דה רקורד, התגובה הקודמת שלי הייתה לדרול)

  10. יש לי השגות על המחקר הזה.
    מי קבע שהן יפות? עשו סקר על דעתן של נשות משאבי האנוש? החוקרים הסתכלו על התמונות של הנשים בעצמם ודירגו? הריצו את התמונות בתוכנת מחשב שמחפשת סימטרייה בפנים?
    ושאלה נוספת- האם שלחו אח"כ את אותן קורות חיים ללא תמונה או עם תמונה של "מכוערת" וערכו השוואה?

  11. אני תמיד מעט חשדנית לגבי הייצוג של מחקרים מדעיים בעיתונות, ולכן אחרי שקראתי את הטור הזה יצאתי לחפש עוד פרטים על המאמר כדי לבדוק מי יותר מיזוגני: הארץ, החוקרים או נשים במשאביי אנוש.

    כמה תגליות מעניינות (מאתרים שכללו קצת יותר נתונים מספריים ממה שהארץ מפרסם):
    1. נשים עם תמונות יפות זומנו בערך לאותו אחוז ראיונות כמו נשים עם תמונות לא יפות (יש פער של פחות מאחוז, כאשר נשים יפות הוזמנו לפחות ראיונות ביחס לנשים הפחות יפות). זה ממש, אבל ממש לא פער משמעותי, ולא צריך להיות גאון הדור בסטטיסטיקה כדי להבין את זה. אצל גברים לעומת זאת היה פער יותר משמעותי לטובת גברים עם תמונות יפות.
    2. גברים יפים ונשים יפות או מכוערות קיבלו בערך את אותה כמות פניות, לעומת גברים יפים שקיבלו יותר פניות באופן יחסי.
    3. נתון יותר מעניין (ומובהק סטטיסטית) הוא שנשים מקבלות יותר פניות מחברות כאשר הן לא מצרפות תמונות לקורות חיים, בעוד שגברים, גם המכוערים ביניהם מקבלים יותר פניות אם הם מצרפים תמונה. החוקרים טענו שמראיונות עם המעסיקים הפוטנציאלים שגברים שמצרפים תמונה נתפסים כבעלי ביטחון עצמי, בעוד שנשים שמצרפות תמונה נתפסות כמי שמנסות "למכור את עצמן" באמצעות המראה שלהן.

    לסיכום- אין לי מושג מאיפה הגיעה המסקנה שאנשיי משאביי אנוש נשים מפלות לרעה נשים יפות בגלל קינאה- קודם כל כי לפי התוצאות נשים יפות לא מופלות לטובה ולא מופלות לרעה ביחס לנשים פחות אטרקטיביות.
    חוץ מזה המחקר לא בדק בכלל האם גברים מתנהגים אחרת כשהם מסננים קורות חיים- האם הם מפלים לטובה גברים יפים, בדומה לנשים, או אולי נשים יפות (אולי מדובר בעצם באפליה לטובת אנשים שנמשכים אליהם?), ואולי משהו אחר לגמרי.

  12. פינגבק: רואות עולם « האחות הגדולה

  13. הי דורה, רק היום גיליתי את הבלוג שלך, ותודה רבה על קריאה מהנה, מעלפת ומצחיקה.
    אעמוד על המשמר כדי לספק לך חומרים (שהלוואי ולא יימצאו, אבל על מה אני מדברת….).
    תודה!
    מיכל

  14. הייתי קצת בהלם מה"מסקנה". הנחתי שזה תוספת גרועה של הארץ. אבל לא
    http://www.ec.bgu.ac.il/monaster/admin/papers/1006_2.pdf
    במסקנות (חלק 6) מופיע החלק הבא:
    "Additional analyses and a follow-up questionnaire reveal that women are overwhelmingly
    responsible for deciding which candidates to invite for an interview and that female jealousy
    of attractive competitors in the workplace is a likely explanation for the penalization of
    attractive women."
    הלם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s