הפמיניסטיות ותעלומת האייטם הנעלם

היי, זאת דורה. שמעתי כמה קריאות הידד פחות או יותר מהוססות על האייטם הזה שכנראה הוסר במאקו בעקבות התגובות הנזעמות בפייסבוק. מכיוון שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה עם אייטם סקסיסטי, רציתי להסביר למה זה לא מגניב בעיניי, ואני אשמח לשמוע גם את דעתכם.

התקשורת הישראלית סקסיסטית גם מעצם זה שהיא פועלת במדינה סקסיסטית, אבל גם כי היא פשוט סחלה (זה מונח מקצועי). אנחנו צורכים את רוב החדשות שלנו מגופים לא אחראיים וחסרי אתיקה, שפונים בקלות לכל מה שנמוך וזול כדי לקבל רייטינג. השפלת נשים זה רייטינג כי זה מחרמן קופים. שנאת נשים זה רייטינג כי זה פרובוקטיבי. רוב האייטמים שהעברתי עליהם ביקורת ב"שק של" לא פורסמו בתום לב: הכותב/ת והעורכ/ת שלהם ידעו שהם מפרסמים דבר מעיק ובעייתי, וידעו גם שזה מביא קליקים. לעזאזל, מדורים כמו "וויינט יחסים" נפתחו אך ורק בגלל יחס העלות/תועלת שלהם. מדובר בתוכן שזול לייצר אותו (אנשים מוכנים לזבל בשכל על חיי המין שלהם בחינם) ורבים המשועממים שנכנסים לקרוא אותו. אף אחד אפילו לא מעמיד פנים שיש להם ערך.

כך תתמודד כשלא בא לה סקס

סחלה: אילוסטרציה

במצב אידיאלי, עיתונים, אתרי חדשות ואתרי מגזין היו מפעילים שיקולי עריכה לפני פרסום של כתבות וטורים, והיו נמנעים מסקסיזם, מגזענות, מהומופוביה ומכל סוג אחר של השתנה על חלשים, כי הם היו יודעים שזה ניצול לרעה של הכוח שלהם. במצב כזה, כשטור בעייתי היה מתפרסם באתר כמו מאקו, היה ניתן לפנות לעורכי האתר ולהאיר את עיניהם לגבי הבעייתיות שבו. ואז הם אולי היו מורידים אותו ומפרסמים התנצלות — ואולי הם היו עומדים מאחוריו ומוכנים להסביר למה הוא ראוי לפרסום. תוך שהם רוכבים על החד קרן שלהם בין עצי הפחזניות.

שום מחאה פמיניסטית אינטרנטית שראיתי לא הביאה הנהלת אתר לקחת אחריות או לשנות את המדיניות שלה. מספר פעמים, כשכתבתי על אייטמים אונליין, העורכים של המדור שבו האייטם פורסם שמעו על כך דרך הרשתות החברתיות, והראו נכונות לעמוד באופן אישי מאחורי האייטמים שפרסמו — ברמה של לפנות אליי בטוויטר ולנסות לפייס אותי, או לחילופין להסביר לי שאני כונפה שצריכה זיון. הם נשמעו כאילו מדובר בוויכוח ביני לבינם. לא מפתיע שהם תופסים זאת כך. מלבד לחץ לספק רייטינג ולפרסם מספר מסוים של אייטמים ביום, עורכי מדורים באתרים כמו וויינט או וואלה לא מקבלים הנחיה מקצועית ואתית, אין עליהם כמעט פיקוח, ובטח שהם לא מקבלים גב מהאתר — אותו אתר שמרוויח מהעבודה שלהם — אם מישהו כועס על משהו שפרסמו. אלוהים אדירים אני לא מתגעגעת לעבודה ב-nrg.

כשאתר מעלים אייטם בעייתי ושורק בתמימות, "אני לא יודע על מה אתם מדברים, וואו, תראו מה השעה, חייב לרוץ", זה צעד גדול אחורה. זה נפנוף של האחריות. זו הצהרה ברורה על חוסר מחויבות למה שמתפרסם באתר. אתר כזה יכול לפרסם אייטמים אפילו בפחות מחשבה — כי מקסימום אפשר להוריד אחר כך וכולם יירגעו ואפילו יהיו אסירי תודה.

מלבד זה, הדבר היחיד שמאקו יכול לעשות בשלב זה שיהיה חיובי בעיניי זה לעלות באש. אבל זאת אני.

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “הפמיניסטיות ותעלומת האייטם הנעלם

  1. אין ספק שלהעלים את הכתבה מהרשת זה צעד ענק אחורה מלהפעיל שיקולי עריכה, למשל, או מלפרסם הודעת התנצלות עם כבר טעית בשיקולי העריכה.
    מצד שני, להוריד את הכתבה מהרשת זה צעד (קטן) קדימה לעומת להשאיר את הכתבה באוויר ולספור את הכניסות של כל אלו שבאו לשמוע על מה המהומה.
    ואולי, מי יודע, אם העורכים יגלו שהם צריכים לגנוז יותר מדי כתבות סקסיסטיות, זה יהיה שיקול נגד לפרסם אותן. כי זה חוסך טרחה.

    • לא. זה לא צעד קדימה מלהשאיר את הכתבה באוויר. המינימום זה לקחת אחריות לעצם זה ששמת את זה שם. אל תתנצל, אל תערוך, אבל גם אל תשקר, באמשך.
      זה עלה לאוויר? זה צריך להשאר שם.

      • נראה לי, אגב, שהם הספיקו לספור את רוב הכניסות שהיו מקבלים מהכתבה הזו, אז במובן הזה היא עשתה את שלה מבחינתם ולא כזה כואב להוריד אותה.

  2. נקודת מעניינת.

    האם יש באמת "להוריד" באינטרנט? כמעט תמיד אפשר למצוא צילום מסך או את הכתבה שמורה באיזה ארכיב; מנגד, האם כל תוכן בעייתי חשוב להשאיר כדי שיראו וייראו לעתיד, מה אסור לפרסם? זה קצת אבסורדי.

    אני אעיר מהצד: השנה, לראשונה עד כמה שזכור לי, כל המפלגות ניסו להראות שיש להן נשים ברשימה. נעזוב רגע אם הנשים שמתקשטים בהן גם מקבלות תפקידי סמכות ומקום קרוב למרכז אחרי הבחירות; זה טוב שפתאום זה פופולרי להיות "פמיניסט".

    אז אולי יש משהו חיובי בזה שהאתר לפחות מפגין בושה. אולי לא אחריות או שיקולי עריכה בוגרת, אבל לפחות בושה. אולי המצב ישתפר עוד בעתיד.

  3. אפשר תהיה?
    אני ממש מצטער, אבל אני לא מבין על מה המהומה.
    מדובר בעוד כתבת-זבלון סטנדרטית של מדור יחסים באינטרנט. אני אפילו הייתי מדרג אותה כטובה יותר מהממוצע של כתבות היחסים במדור ווינט.
    ודרך אגב, רוב הכתבות שנכתבות על ידי נשים מהולות בשנאה עצומה כלפי גברים. וכמובן שגם במקרה הזה הן מנסות לעטוף זאת בצלופן של הומור נחות.

    • הי אילון. נראה לי שהוסבר פה לעיל די יפה מה הכח של זבל מסוג זה ולמה. כשאתה שומע דברים הם נחקקים, אפילו אם בדיעבד אתה לא זוכר בדיוק איפה שמעת אותם וממי. ככה עובדת השרשה של נורמה מחשבתית או תפיסה.
      ולהגיד בטרוניה שנשים מראות שנאת גברים זה כמו להגיד בטרוניה ששחורים מראים שנאת לבנים או שפלסטינאים מראים שנאת ישראלים… או בקיצור, gee, I wonder why.

      • מצטער, אני לא קונה את ההסבר שלך.
        בתור אחד שבקיא מעט בתרבות ההיכרויות באינטרנט, יצא לי לראות לא מעט דעות של גברים ונשים בפורומים הנוגעים להיכרויות. להבנתי, מקור הביקורת הוא לא בהכרח דעה קדומה, אלא תרבות ה"מגיע לי". כך יוצא שאנשים (גברים ונשים כאחד) לא מנסים להבין מה הייתה תרומתם למצב בעייתי, אלא מכלילים כנגד המין השני בשנאה.
        ומכיוון שהיום האשם הוא תמיד הצד השני, בלי קשר לסיטואציה, אזי בסיטואציה בין-מגדרית, האשמה היא במגדר השני.

  4. פינגבק: לשבור שתיקה « האחות הגדולה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s