הפמיניסטיות ותעלומת האייטם הנעלם

היי, זאת דורה. שמעתי כמה קריאות הידד פחות או יותר מהוססות על האייטם הזה שכנראה הוסר במאקו בעקבות התגובות הנזעמות בפייסבוק. מכיוון שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה עם אייטם סקסיסטי, רציתי להסביר למה זה לא מגניב בעיניי, ואני אשמח לשמוע גם את דעתכם.

התקשורת הישראלית סקסיסטית גם מעצם זה שהיא פועלת במדינה סקסיסטית, אבל גם כי היא פשוט סחלה (זה מונח מקצועי). אנחנו צורכים את רוב החדשות שלנו מגופים לא אחראיים וחסרי אתיקה, שפונים בקלות לכל מה שנמוך וזול כדי לקבל רייטינג. השפלת נשים זה רייטינג כי זה מחרמן קופים. שנאת נשים זה רייטינג כי זה פרובוקטיבי. רוב האייטמים שהעברתי עליהם ביקורת ב"שק של" לא פורסמו בתום לב: הכותב/ת והעורכ/ת שלהם ידעו שהם מפרסמים דבר מעיק ובעייתי, וידעו גם שזה מביא קליקים. לעזאזל, מדורים כמו "וויינט יחסים" נפתחו אך ורק בגלל יחס העלות/תועלת שלהם. מדובר בתוכן שזול לייצר אותו (אנשים מוכנים לזבל בשכל על חיי המין שלהם בחינם) ורבים המשועממים שנכנסים לקרוא אותו. אף אחד אפילו לא מעמיד פנים שיש להם ערך.

כך תתמודד כשלא בא לה סקס

סחלה: אילוסטרציה

במצב אידיאלי, עיתונים, אתרי חדשות ואתרי מגזין היו מפעילים שיקולי עריכה לפני פרסום של כתבות וטורים, והיו נמנעים מסקסיזם, מגזענות, מהומופוביה ומכל סוג אחר של השתנה על חלשים, כי הם היו יודעים שזה ניצול לרעה של הכוח שלהם. במצב כזה, כשטור בעייתי היה מתפרסם באתר כמו מאקו, היה ניתן לפנות לעורכי האתר ולהאיר את עיניהם לגבי הבעייתיות שבו. ואז הם אולי היו מורידים אותו ומפרסמים התנצלות — ואולי הם היו עומדים מאחוריו ומוכנים להסביר למה הוא ראוי לפרסום. תוך שהם רוכבים על החד קרן שלהם בין עצי הפחזניות.

שום מחאה פמיניסטית אינטרנטית שראיתי לא הביאה הנהלת אתר לקחת אחריות או לשנות את המדיניות שלה. מספר פעמים, כשכתבתי על אייטמים אונליין, העורכים של המדור שבו האייטם פורסם שמעו על כך דרך הרשתות החברתיות, והראו נכונות לעמוד באופן אישי מאחורי האייטמים שפרסמו — ברמה של לפנות אליי בטוויטר ולנסות לפייס אותי, או לחילופין להסביר לי שאני כונפה שצריכה זיון. הם נשמעו כאילו מדובר בוויכוח ביני לבינם. לא מפתיע שהם תופסים זאת כך. מלבד לחץ לספק רייטינג ולפרסם מספר מסוים של אייטמים ביום, עורכי מדורים באתרים כמו וויינט או וואלה לא מקבלים הנחיה מקצועית ואתית, אין עליהם כמעט פיקוח, ובטח שהם לא מקבלים גב מהאתר — אותו אתר שמרוויח מהעבודה שלהם — אם מישהו כועס על משהו שפרסמו. אלוהים אדירים אני לא מתגעגעת לעבודה ב-nrg.

כשאתר מעלים אייטם בעייתי ושורק בתמימות, "אני לא יודע על מה אתם מדברים, וואו, תראו מה השעה, חייב לרוץ", זה צעד גדול אחורה. זה נפנוף של האחריות. זו הצהרה ברורה על חוסר מחויבות למה שמתפרסם באתר. אתר כזה יכול לפרסם אייטמים אפילו בפחות מחשבה — כי מקסימום אפשר להוריד אחר כך וכולם יירגעו ואפילו יהיו אסירי תודה.

מלבד זה, הדבר היחיד שמאקו יכול לעשות בשלב זה שיהיה חיובי בעיניי זה לעלות באש. אבל זאת אני.

מאקו: כך תתמודד עם התירוצים שלה להימנע מסקס

[עדכון, 12.12: נראה כי במאקו הסירו את הטור מהאתר בעקבות הפניות והרעש בפייסבוק. תמותו תודה מאקו. הנה צילום מסך של הטור.]

מכירים את זה שאתם רוצים סקס ובת הזוג שלכם לא?

מכירים את זה שהיא נותנת "תירוצים" כדי לא לעשות את מה שאתה מחשיב כעבודה שלה?

מכירים את זה שאתם צריכים לשקר, לעשות מניפולציות, לדחוף ולזיין בשכל עד שהיא תיכנע?

מכירים את זה שאתם מזבלת מלל מקוונת דוחה עם חומרים "קומיים" מימי העליה השניה שכשהם לא מעצבנים זה רק כי הם lame מדי?

כך תתמודד כשלא בא לה סקסמכירים את זה שבטוקבק קצרצר המגיבים שלכם חושפים מחדש כמה בריונות, רוע וניצול מסתתרים מאחורי הדאחקות הלא מזיקות לכאורה?
טוקבק

אני אונס את אשתי באיומים כל יום LOLLLLLL

[קישור לכתבה]

גם במאקו מסכימים שסתיו שפיר ג'ינג'ית

אורית נבון, נבחנית טראש מזעזעת ומלאת שנאה, שאחראית לכמה מהטקסטים המביכים ביותר במאקו בפרט וברשת הישראלית בכלל (מצ"ב לינקים למטה), באה להסביר לנו היום שסתיו שפיר כפוליטיקאית זה רעיון פשוט מופרך ומגוחך, מהסיבות שלהלן: 1. זה רעיון פשוט מופרך ומגוחך. 2. חחחחחחח.

אורית נבון על סתיו שפיר

רק איך יהיה לך זמן לשבת בממשלה עם נתניהו או עם כל אחד אחר, אני לא מבינה; בחורות בגילך עדיין ממלצרות בערבים, לא? אז קחי טיפ: לעולם אל תתבטאי בנושאים שאת לא מבינה בהם. אני אחדד: תקפידי להתבטא רק בנושאים שאת מבינה בהם. אהממ, אז איפה היינו? שופינג בלונדון?

אם מנסים למצוא טיעון בטור הזה, אזי לדברי נבון, נשים בגילה של שפיר כולן פוסטמות שטחיות שתחומי העניין היחידים שלהן הם לקים, סיכות לשיער ונצנצים (כן, היא באמת כתבה את זה!), והמקצוע היחיד שהן כשירות לעסוק בו הוא מלצרות (גם את זה!). ואם נשים צעירות מנסות לעשות משהו אחר, הרי זה רק מוכיח שהן פוסטמות שטחיות שמעמידות פנים שהן לא פוסטמות שטחיות. לוגיקה מושלמת.

לא, בעצם יש לנבון עוד טיעון אחד: שפיר מציגה את עצמה כ"עיתונאית" כשבעצם היא רק כתבה כמה טורים במאקו וכתיבתה היתה "בינונית ומטה". נבון נשמעת ממש מרירה בנוגע לזה, משום מה.

בשורה התחתונה, הרטוריקה של אורית נבון היא הרטוריקה של יוסי ורטר, היא הרטוריקה שראינו לאורך השנה וחצי האחרונות נגד סתיו שפיר ונגד דפני ליף, היא הרטוריקה של הבריון של כיתה ד' שכועס על זה שהילדה הלא-מקובלת מנסה פתאום לרקוד במסיבה במקום שתעמוד בשקט ליד הקיר. ברור שזה מגוחך! כי היא ג'ינג'ית! ושמנה! וכזה! ופחחחחח! ועאלק! ויאללה יאללה! כשאתה המיינסטרים, אתה לא צריך הגיון או הסברים, רק עקיצות, רק גיחוך, רק לעג כוחני. הילדים בחבורה שלך יצחקו איתך כי כיף להרגיש שייך על חשבון מישהו אחר, ואתה תוכל לנשוף בהקלה. הסטטוס נשאר קוו עוד יום אחד.

[קישור לכתבה]

לקריאה נוספת:

וקצת מהרזומה של נבון:

בינתיים, בפלנטה של גיל רונן

נחשו מי עדיין כותב ב-nrg! כן, זה גיל "האשה נמשכת אל מי שמושל בה" רונן:

עליתן עלינו, פמיניסטיות. אנחנו, הגברים הרשעים של מדינת ישראל, חברנו יחד בקנוניה אפלה, לפרנס את נשותינו ואת ילדינו. בחוצפתנו הרבה אנו עובדים מחוץ לבית במשך שעות ארוכות יותר מהנשים (בממוצע), בעבודות קשות ומסוכנות יותר (בממוצע), כדי להביא אוכל לשולחן ולשלם את החשבונות. […]

הזוועה הזו מתרחשת ממש מתחת לאף של כולנו. כלפי חוץ, הנשים שסובלות מבעל המשמש כמפרנס עיקרי יכולות להיראות שלוות, מטופחות ומאושרות. אבל אנחנו יודעים שבתוך כל אישה כזו מסתתרת שפחה מודרת ומושתקת, שבעלה לא נותן לה לשבת במקומו מאחורי ההגה של המונית או של הסמיטריילר, או להיתלות לצדו מאחורי משאית הזבל, או לבלות איתו באתרי בנייה וחקלאות מבוקר עד ערב, לצד עובדיו המיוזעים.

הפעם, גיל "היא רוצה שהוא יגיח מהאפילה, יהפוך אותה, יבעל אותה" רונן רוצה להסביר לנשי ישראל שהתעמולה הפמיניסטית משקרת להן, ולמעשה הן אינן מופלות בשכר. נהפוך הוא — הן מופלות לטובה מהנורמות שמאפשרות להן לשבת בבית ולטפח את ציפורניהן בזמן שהגבר המסוקס שלהן עובד "באתרי בנייה וחקלאות מבוקר ועד ערב".

חשוב לזכור שהפער בין גברים לנשים הוא פער בשכר הממוצע ברמה הכלל-מגדרית. לא מדובר באפליה של אחד על אחד בשתי משרות זהות, כפי שהתועמלניות הפמיניסטיות אוהבות לטעון. הפער נובע, רובו ככולו, מזה שגברים פשוט עובדים (בממוצע) יותר שעות, יותר לילות ויותר שבתות, ועושים יותר עבודות מסוכנות – בין היתר משום שחונכו לראות בעצמם מפרנסים אחראים. […]

הכי קל הרי לכעוס על הגברים ולפרוק עליהם באלימות חקיקתית-עיתונאית-משטרתית את כל התסכולים. אנחנו לא נחזיר לכן באותו מטבע, כי האינסטינקט הגברי שלנו אומר לנו שאתן זקוקות להגנה שלנו ושאסור לנו לתקוף אתכן.

לא מפריע לי שמר "נהמות הפינאלה של המשגל" עדיין יורק את אותו הבולשיט, עדיין מקשקש טיעונים שהופרכו מזמן, עדיין חושף בחוסר מודעות עצמית מביך את האובססיה שלו לדמות הגבר השרירי וההרואי, המסוקס והמיוזע. כל זה מקסימום משעשע.

מפריע לי שנרג' מעריב רואה לנכון לפרסם שוב ושוב את שירי הקינה הפתטיים האלה על מותם של ימי הביניים רק משום שהם מוגשים לו (אני מניחה) בחינם. באמת אין שום רף? אין איזו קרקע מתחת לערימת הדומן שמתחת לעובש בלמטה של החבית? אם העיתון כולו ממילא עומד להיסגר בעוד יומיים, לא עדיף להתפגר עם מצפון נקי?

מסתבר שלא. הנה טעימה מהתגובות, שמתפרסמות, יש לציין, רק לאחר בדיקה ואישור של מערכת נרג':

[קישור לכתבה]

דה באזר: אמור לי מי אשתך ואומר לך שהיא פרה

בבלוג הספורט דה באזר, מבית ערוץ הספורט, מנתחים את הפרסונות של הטניסאים היריבים פדרר ומארי על פי המראה החיצוני של בנות משפחתם:

אתה מסתכל על מירקה ושואל את עצמך – לזה הוא מסוגל? הטניסאי אולי הגדול בהיסטוריה לא הצליח למצוא לעצמו דוגמנית סלבריטי שתהווה עוד גביע בארון שלו? לנדאל יש, למארי גם יש (עוד שניה נגיע גם אליו), למה הוא בחר בה?

מאיפה היא הגיעה, עם הסוודרים האלו, הלחיים התפוחות מיותר מדי שוקולד שוויצרי משובח ועיני העגל? ולמה בכלל היא גוררת את עצמה בכל העולם, עם שתי התאומות הקטנות לכל מקום שבו רוג'ר משחק, האם היא לא סומכת על רוג'ר שיידע לשמור על עצמו מכל אותן מעריצות? ואולי היא יודעת משהו על הפקיד שלנו, שמחייב אותה להשגיח עליו בשבע עיניים לבל יפזול למחוזות שהשתיקה יפה להם?

ואולי זה בכלל רוג'ר שרוצה אותה. רוג'ר של הסוודרים עם צוואר הגולף. אולי היא העוגן שלו, כשהוא מרים את העיניים אל הקהל ורואה אותה, הוא נזכר מחדש שהוא לא כוכב רוק, אלא סתם רוג'ר, פקיד פטנטים שוויצרי, שפה בשביל לנצח טורנירים, לא בשביל להשיג עוד דוגמנית.

בשביל זה יש בלוגי ספורט, הלא כן? כדי לתת זווית שונה, אישית, אינטליגנטית ואירונית על האירועים והאנשים, זווית שהעיתונים ואתרי המיינסטרים לא מסוגלים לתת, בהיותם שקועים יותר מדי באינטרסים של תעשיית הספורט.

השוו את הטקסט למעלה, למשל, לאייטם שהופיע בוואלה ספורט לפני שנה בנושא "איך רוג'ר פדרר עדיין תקוע עם מירקה?" (כותרת אמיתית).

בואו נודה באמת: פדרר יכול היה להשיג משהו יותר טוב. […] היא לא יפה במיוחד, לא סקסית במיוחד, לא קורנת במיוחד, נראית קצת פולנייה נרגנת, ולספורטאי צעיר ומבוקש, למיליונר צעיר ומצליח, לאדם ששבר שיאים היסטוריים – מגיע רק הקרם דה לה קרם. לא מירקה. […]

יודעים מה? לא כל אחד בנוי לצאת עם דוגמנית על, אנחנו מבינים. אבל תראו את החברה של נדאל, איזה פרח. לא כוכבת על, אבל ספרדייה עדינה וסימפטית, חייכנית וקורנת, כזו שנפלאה בפשטות שלה. […]

אבל האמת היא, שככה אנחנו אוהבים את פדרר. אם יש משהו שמייצב אותו, זה הזוגיות. […] בגלל זה אנחנו אוהבים אותך, רוג'ר. ולגבי מירקה, לא נותר אלא להניח שיש בה איכויות נסתרות.

אתם רואים את ההבדל התהומי? אחד מהטקסטים אירוני ומודע לעצמו, השני נהנה להתפלש בטראש במכוון. או ההיפך. או שניהם. על מה דיברנו?

אה, כן. אשתו של פדרר שמנה. חחחחח.

[קישור לפוסט]

הארץ: נשים הן ביצ'ז חחחחח

תודה רבה לעיתון לאנשים חושבים על האייטם הרציני והמרתק מאין כמוהו (ותודה למור כהן ששלחה):

הסקר, שנערך בידי אתר Mymemory.com בקרב 1,500 נשים בנות 18 ומעלה, גילה גם כי 40% מהמשתמשות נוהגות להעלות תמונות של חברותיהן ללא איפור, גם אם הן התבקשו שלא לעשות זאת. על פי הסקר במקרים רבים זה קורה אחרי מריבה.

עוד התברר מהסקר כי 20% מהנשים סירבו להסיר תמונות לא מחמיאות לאחר שהתבקשו לעשות זאת. מנגד 75% מהנשים הסירו תיוג שלהן מתמונות שהן חושבות שאינן מחמיאות.

מה הייתי עושה בלי לקרוא את הידיעה החשובה הזו. הייתי עלולה לבלות את שארית חיי בלי לדעת שיחצ"ן ממולח של אתר מסחרי שמוכר שירותי הדפסת תמונות השיג ללקוחותיו חשיפה חסרת תקדים בתקשורת האנגלית (ועכשיו גם בישראל) אחרי שהקריץ קומוניקט על זה שנשים מעלות תמונות מכוערות של החברות שלהן לפייסבוק.

אה, סליחה, כתבתי "הקריץ"? התכוונתי "בדק ומצא באופן מאוד מדעי, ככל הנראה תוך שימוש במבחנות ובמבער בונזן".

יש לי גם קומוניקט: סקר שנערך על ידי אתר nehashim.wordpress.com מצא כי 80% מהעורכים עלובי-הנפש בעיתונות הכתובה מוכנים להפיץ תעמולה אנטי נשית נטולת כל ערך עיתונאי או עניין לציבור, כל עוד מדובר בתוכן חינם.

[קישור לכתבה]

במחנה מגיש: תרבות אונס יום א'

תראו מי קיבלו פרסום חינם באדיבות צבא הגנה לישראל:

"זכר אלפא" – מונח השאול מתחום הביולוגיה. כשם שבטבע הזכר הדומיננטי זוכה בכל הנקבות, כך על פי האמנות גם באינטראקציה בין גברים לנשים.
"אפס" – הבחור הממוצע, שאינו שופע קסם אישי ושאינו בקיא בתחום הפיקאפ.
"סט" – מישהי או מספר נשים. לרוב יגיע בצורת הביטוי "לפתוח סט" – לגשת ולהתחיל עם מישהי, או עם מספר בנות.
"סגירה" – הישג מסוים, ובעולם חומרי כשלנו כמובן שהכוונה להצלחה בתחום הפיזי עם בחורה. לרוב בא כביטוי – סגירת נשיקה, סגירת מספר טלפון וכדומה.

אחרי שבמחנה ספג אש על הפרסום הזה, הוא הוריד את הלינק מדף הפייסבוק של העיתון ופרסם את ה"התנצלות" הבאה:

הכתבה ״חיזור ממוקד״ עוסקת בקורס שמעבירים חיילים בזמנם הפנוי ואינו קשור למסגרת צה״לית. אם תכני הכתבה פגעו או העליבו, אנו מתנצלים. לא זו היתה המטרה. שבת שלום

לא, חתיכת אידייטס, לא קיבלנו את הרושם שצה"ל מעביר את הקורס לחייליו באופן רשמי, וגם לא חשבנו שהמטרה שלכם היתה לפגוע. חשבנו שקיבלתם החלטת עריכה אטומה וגרועה הנובעת מבורות, מחוסר הבנה ומחוסר רגישות סופנית. לכל הפחות הייתם יכולים לגגל קצת את הנושא ולקרוא על הרעש שהיה ב-2010 בעקבות גל של הטרדות-רחוב שביצעו חניכי קורס וסיפור אונס שאחד מהם התגאה בו. ואז לכתוב על זה כתבה, פחות שיווקית ויותר מאוזנת.

נעבור על זה לאט.

מה זה אמנות הפיתוי: זה לא סתם "קורס שמעבירים חיילים בזמנם הפנוי". זה טרנד עולמי (באנגלית – pick-up artists), שבמסגרתו דושבאגז מגוחכים מלמדים גברים אחרים כיצד להפוך לגבר מהסוג ש"משיג" יותר נשים. הספרים והקורסים של אמנות הפיתוי משתמשים בז'רגון של אנשי מכירות (כיצד "לסגור" עם האשה, כיצד להתגבר על "התנגדויות") ונסמכים על ראיית עולם פשטנית ומטומטמת שבה נשים הן סמל סטטוס וגבר יכול להיות מצליחן (משיג הרבה נשים) או מפסידן. בישראל פועלים כמה קורסים כאלה, כשהידוע שבהם הוא "המרכז לאמנות הפיתוי".

למה זה רע לגברים: קהל היעד של הקורסים הוא גברים עם בעיות של בדידות, חוסר בטחון עצמי ולפעמים חוסר כישורים חברתיים ופחד מנשים. הקורסים לא רק מבטיחים להם פתרונות קסם לכל הבעיות הללו, בסגנון הפורום של לנדמרק, אלא גם מנצלים ומחמירים באופן ממאיר את הרושם המעוות שגברים כאלה לפעמים מפתחים: "כן, נשים הן האויב, כן, הן חייזריות, כן, אין לכם שום סיכוי לדבר איתן ולפתח איתן ידידות. אבל למזלנו אנחנו מכירים את החולשות של האויב ואנחנו יכולים ללמד גם אתכם". עוד משהו שהגברים האלה יוכלו לדבר עליו בעתיד עם פסיכולוג במקרה הטוב ועם בית המשפט במקרה הרע.

למה זה רע לנשים: "תרבות אונס" נשמע כמו ז'רגון פמיניסטי, אבל מדובר בסה"כ בעובדה הברורה שאנחנו מלמדים את ילדינו ממין זכר שהערך העצמי שלהם כגברים תלוי בכך שהם ישכבו עם כמה שיותר נשים. התאוריה היא שברגע שסקס הופך לשלל שצריך להשיג מהאשה שמולך ולא לאינטראקציה אנושית, אתה מוכן לעשות הרבה דברים כדי להשיג אותו — לשקר, לתחמן, לאיים ובסופו של דבר לעשות את זה פשוט בניגוד לרצונה.

דוגמה לאונס שהתבצע בישראל בעזרת שיטות אמנות הפיתוי, תואר באינטרנט על ידי האנס, וקיבל מחיאות כפיים מהחניכים ומהמורה ב"מרכז לאמנות הפיתוי":

זה מה שעשיתי אחרי זה …בלי לשאול פשוט לקחת אותה ולנשק ..זה מה שהם רוצות ( אל תקשיבו להן) .
מכאן לכאן העניינים התקדמו ..האמינו לי נתקלתי באין ספור התנגדויות
בדרך לסגור FC אבל התמדתי והייתי עקבי עד הסוף .
אוקיי התחלנו להתמזמז על המיטה והיא פשוט סירבה להוריד את הבגדים
וזרקה לי מלא תירוצים .. אבל אני קרנף עיוור היא לא מכירה אותי
השתמשתי בטכניקת פיתוי מהיר וזה בלבל אותה לגמריי , לקחתי את היד שלה ושמתי אותה על הזין
לאט לאט סגרתי BJC … לאחר מכן חשבתי להסתפק בזה וזהו אבל משהו בפנים אמר לי לא לוותר
מה גם שהחוזה של DURACULA עומד לי על הראש ..
לא ויתרתי והמשכתי להיות עקבי עד הסוף
ניסיתי להוריד לה את התחתונים והבחורה פשוט מסרבת בתוקף!!
ואז חשבתי או שאני עושה לה פריז אאוט או פיתוי מהיר ??
הזזתי את התחתון ימינה ובום ! . הבחורה בהלם תאמת גם אני ..
אחרי זה הכל זרם וגם הבגדים ירדו וFC נסגר .

(התיאור הוסר בינתיים מאתר "המרכז לאמנות הפיתוי", ניתן למצוא צילום מסך ומידע נוסף בפוסט הזה.)

לקריאה נוספת: