הו לא! חברת BMW המסכנה עשתה בטעות מכונית של בנות!
יש משהו מוזר במכוניות רטרו קטנות כמו מיני, או נניח פיאט 500, ואפילו פולקסווגן חיפושית הגדולה מהן. שכן כמעט בלי שהתכוונו לכך, יצרו מעצביהן מכוניות שפונות באופן ברור לקהל נשי. בדרך הם גם יצרו גם את הסיוט הגדול ביותר של מחלקת השיווק: אובדן מיידי של קרוב למחצית מרוכשי הרכב הפוטנציאליים.
באמת "מוזר". מין תקלה מסתורית שכזאת: בלי כוונה, יצא לחברה מותג רכב שקוסם לנשים. והרי אין חברה שתייצר בכוונה מכונית כזאת. ברגע שאוטו מזוהה עם נשים, גברים לא יקנו אותו. וזה "הסיוט הגדול ביותר" מבחינה שיווקית — לעשות מכונית שפונה רק ל-50% מהאוכלוסיה.
בעצם, לא, רגע, הבעיה היא שאלה לא היו ה-50% הנכונים. כי המיני קופה החדשה, עם המיתוג ההפוך, דווקא מקבלת כאן מחיאות כפיים:
בעולם של מכוניות משובטות, פוליטיקלי-קורקטיות ובעיקר שמנסות לפנות לכל הקהלים כל הזמן (וחס וחלילה בלי להעליב אף לקוח פוטנציאלי), מרענן למצוא רכב שתוכנן תוך מחשבה כל-כך ממוקדת לכיוון אוהבי נהיגה ספורטיבית, ולא מתבייש להישמע ולהיראות כך. גברים: תתכוננו לעמוד בשורה.
לייעד מכוניות לגברים (סטרייטים) בלבד, בגלוי ובמפורש, זה לא אסון כלכלי ולא פדיחות. זה ראוי להערצה. זה החצי הטוב של האוכלוסיה. החצי החזק. החצי הכריזמטי. ברגע שהמיני קופה מיועדת לגברים, אולי גם נשים ירצו לקנות אותה, כדי להתבשם באווירת העוצמה והמגניבות והאיכות והעושר ששורה על הרכב מעצם היותו גברי. ואם הן לא ירצו, לא נורא. את מי זה מעניין אם המיתוג "מעליב" ומרחיק אותן. הן רק נשים.
כמו שלמדנו בגן: צעצועים של בנים זה מגניב וגם בנות רוצות; צעצועים של בנות זה מטופש ומביך.
שק של נחשים 