בינתיים באקסנט: הצעה מפתה

הממ… אתה שונא נשים, אתה שונא הומואים, אתה חושב שזה חמוד להיות גרוע במיטה, וכשאתה לא מתבכיין שנשים לא רוצות אותך כי אתה עני, אתה מתבכיין שנשים לא רוצות אותך כי אתה שמן.

אני לא יודעת, אורי רונן. תן לי לחשוב על זה קצת.

וויינט יחסים מגיש: נקמת הסטריאוטיפים

העצות בטור שלהלן אולי נשמעות כמו מיצוי של הסטריאוטיפים הכי נדושים ומטופשים ומעליבים שמילאו את עיתוני הנוער ומדורי הנשים לפני שאפילו הם התעייפו ועברו הלאה — אבל יש הבדל גדול.

הפעם, זה מדעי.

ד"ר דניאל דריי, "מנהל 'תורת היחסים' — פורטל מיניות וזוגיות", הינו רופא וסקסולוג בעל הבנה מדעית חדה ורקע מחקרי עשיר בתחום המיניות ומערכות היחסים. ההכשרה האקדמית שלו היא שמביאה אותו לכתוב עצות חדשניות כגון זו:

הדינאמיקה בין גברים לנשים מאפשרת לנשים חסרות ניסיון להיות גלויות יותר עם הפרטנר מנשים מנוסות, העלולות להוות איום על בן הזוג ולגרום לו לחרדת ביצוע ו/או לפגוע בביטחון העצמי שלו, וגם להיתפס כ'קלות להשגה' או 'זולות'.

אצל גברים התפיסה הפוכה, ולכן מוטב שגבר חסר ניסיון יצניע עובדה זו, בעוד גבר המעיד על ניסיונו ישרה תחושת ביטחון ופתיחות כלפי הפרטנרית.

נשים צריכות להסתיר את העבר המיני שלהן כדי שהפרטנר לא יחשוב שהן שרמוטות? מעניין, אך דומני שקראתי כבר משהו דומה. ייתכן שזה הופיע במאמר במגזין המקצועי "קוסמופוליטן", או אולי בדו"ח מחקר פורץ-דרך בכתב העת "מעריב לנוער", גליון תשמ"ב (4), איפשהו בין עדכון על תחרות נערת החן למחשוף של ברנדה. עם זאת, תמיד טוב לקבל אישוש נוסף מפי דוקטור.

עצה מאירת-עיניים נוספת:

שמרו על הדינאמיקה הקלאסית: תני לגבר להוביל. רגשות של גבר מתפתחים לאט יותר, ולכן הזמן הזה חשוב לו מאוד. הוא צריך ליזום ולהיות אקטיבי. האישה צריכה לפעול בצורה עדינה, לא להיות ברורה מאליה. לדחות אותו לפעמים, אבל גם לשדר רצון להמשיך.

על האשה לאתגר את הגבר שלה, ולעזור לו לגלות אותה בכל פעם קצת יותר.

הפעם אני כמעט בטוחה שאני יודעת איפה שמעתי טיפ דומה — זו היתה שרון בכיתה ב'2, שהסבירה לי שאני חייבת לחכות שיוני יציע לי חברות, כי אם אני אציע לו חברות, הוא לא יחבב אותי יותר. אבל שוב, למרות הנסיון של שרון בשטח, היא לא מהווה אוטוריטה כמו ד"ר דריי.

עצה חשובה אחרונה:

אל תגידו מה אתם אוהבים ורוצים לקבל בסקס, פשוט הראו זאת במעשים, תוך כדי האקט. געו כפי שהייתם רוצים שיגעו בכם.

ניסויים רבים בעכברים ובקופי-אדם העלו כי לדבר תוך כדי סקס זה מביכי כזה והורס את האווירה. מכאן עולה כי עדיף לתקשר בשלטים מודפסים, בקוד מורס או בריחות גוף, כמו נמלים.

ניתן גם להעביר מסרים באמצעות המגע המיני עצמו. נניח, את במיטה עם בחור חדש והוא לוחץ חזק מדי כשהוא עושה לך ביד וזה כואב? אז אל תגידי כלום. במקום זה, כשאת תעשי לו ביד, השתדלי לגעת לו בדגדגן ממש בעדינות.

אני מצטער על העצות השמרניות הללו. הן באמת קצת סטריאוטיפיות ומעודדות שליטה עצמית שאינה נתפסת כרומנטית או לוהטת במיוחד, ואולי אפילו קצת מניפולטיביות, אך האמינו לי, זה עובד.

הו לא, ד"ר דריי! לעולם אל תתנצל על מדע.

במעריב מצרים על מות החוטיני

לעורכי (במובן הרחב של המילה) מדור "סגנון" במעריב היה עמוד מיותר, אז ברוח אקספרימנטלית שובבה הם תפסו עובר-אורח אקראי ברחוב קרליבך, השקו אותו בדיו ונתנו לו להתעטש על הדף. זה מה שיצא.

לא, אני נותנת להם הרבה יותר מדי קרדיט: האמת המדהימה היא שבליל ההברות הנ"ל, שלא הייתי מאשרת בתור טוקבק מרוב שהוא גורם לי להצטמרר פיזית במבוכה, הינו למעשה "טקסט" "מגזיני" אשר עבר עריכה, הגהה ועימוד והובא לדפוס במשהו שעדיין מוגדר טכנית בתור עיתון ארצי.

מבטי מסרב להתמקד במילים מחשש שהן מידבקות, אבל מזווית העין אני רואה משפטים כגון "במערכה על כיבוש ואילוף הגבר, הצניחה במניית החוטיני היא טקטיקה שגויה", "הצניחה של מניית החוטיני היא עוד שלב בהדרת הגברים שחווה העולם המערבי בעשורים האחרונים" וכמובן

אז עכשיו החלטתן (איפה, אגב? בכינוס האחרון של הקונגרס הנשי העולמי, שתוצאותיו מתפרסמות בשירותי הנשים?) לוותר גם על החוטיני. תהיו בריאות, אבל על מה אתן מוותרות פה? על האופציה לרתק, לשתק, להצמית, להפנט, לסחרר, לערבב ולמנפלט (בושה לאקדמיה ללשון שאין עדיין שם פועל כזה) את הטיפש שביונקים, הזכר האנושי.

מאור זכריה הוא לא היחיד שמתגעגע לתקופת "מד מן", שם הוא מדמיין שכל הנשים לבשו חוטיני. פרסום הטור רומז שגם עורכי סגנון נשטפו בנוסטלגיה לתקופה שבה תפקידן של הנשים היה "לסחרר, לערבב ולמנפלט" (בא לי למות) אחרי שסיימו לנקות את הבית, ותפקידם של הגברים היה להגדיר את עצמם בשובבות כ"הטיפש שביונקים" לפני שחזרו להנהיג את הממשלה, הבנקים והעולם.

[קישור לכתבה]

בינתיים בנרג': ציצים

ציצים

תמיד טוב לראות אשה מככבת בכותרות הראשיות בחדשות!

התאונה התרחשה בשבוע שעבר, כשהדוגמנית נהגה לביתה בתום מסיבת סופרבול. היא איבדה שליטה על מכוניתה והתרסקה לתוך עץ. "החזה שלי מנע מהראש שלי ומפניי חבטה. אני כל כך מודה לו על כך", סיפרה לצהובון הבריטי "הסאן". "אני חושבת שהחזה שלי הציל את חיי".

גם מרתק, גם אמין וגם חשוב.