וויינט יחסים מגיש: נקמת הסטריאוטיפים

העצות בטור שלהלן אולי נשמעות כמו מיצוי של הסטריאוטיפים הכי נדושים ומטופשים ומעליבים שמילאו את עיתוני הנוער ומדורי הנשים לפני שאפילו הם התעייפו ועברו הלאה — אבל יש הבדל גדול.

הפעם, זה מדעי.

ד"ר דניאל דריי, "מנהל 'תורת היחסים' — פורטל מיניות וזוגיות", הינו רופא וסקסולוג בעל הבנה מדעית חדה ורקע מחקרי עשיר בתחום המיניות ומערכות היחסים. ההכשרה האקדמית שלו היא שמביאה אותו לכתוב עצות חדשניות כגון זו:

הדינאמיקה בין גברים לנשים מאפשרת לנשים חסרות ניסיון להיות גלויות יותר עם הפרטנר מנשים מנוסות, העלולות להוות איום על בן הזוג ולגרום לו לחרדת ביצוע ו/או לפגוע בביטחון העצמי שלו, וגם להיתפס כ'קלות להשגה' או 'זולות'.

אצל גברים התפיסה הפוכה, ולכן מוטב שגבר חסר ניסיון יצניע עובדה זו, בעוד גבר המעיד על ניסיונו ישרה תחושת ביטחון ופתיחות כלפי הפרטנרית.

נשים צריכות להסתיר את העבר המיני שלהן כדי שהפרטנר לא יחשוב שהן שרמוטות? מעניין, אך דומני שקראתי כבר משהו דומה. ייתכן שזה הופיע במאמר במגזין המקצועי "קוסמופוליטן", או אולי בדו"ח מחקר פורץ-דרך בכתב העת "מעריב לנוער", גליון תשמ"ב (4), איפשהו בין עדכון על תחרות נערת החן למחשוף של ברנדה. עם זאת, תמיד טוב לקבל אישוש נוסף מפי דוקטור.

עצה מאירת-עיניים נוספת:

שמרו על הדינאמיקה הקלאסית: תני לגבר להוביל. רגשות של גבר מתפתחים לאט יותר, ולכן הזמן הזה חשוב לו מאוד. הוא צריך ליזום ולהיות אקטיבי. האישה צריכה לפעול בצורה עדינה, לא להיות ברורה מאליה. לדחות אותו לפעמים, אבל גם לשדר רצון להמשיך.

על האשה לאתגר את הגבר שלה, ולעזור לו לגלות אותה בכל פעם קצת יותר.

הפעם אני כמעט בטוחה שאני יודעת איפה שמעתי טיפ דומה — זו היתה שרון בכיתה ב'2, שהסבירה לי שאני חייבת לחכות שיוני יציע לי חברות, כי אם אני אציע לו חברות, הוא לא יחבב אותי יותר. אבל שוב, למרות הנסיון של שרון בשטח, היא לא מהווה אוטוריטה כמו ד"ר דריי.

עצה חשובה אחרונה:

אל תגידו מה אתם אוהבים ורוצים לקבל בסקס, פשוט הראו זאת במעשים, תוך כדי האקט. געו כפי שהייתם רוצים שיגעו בכם.

ניסויים רבים בעכברים ובקופי-אדם העלו כי לדבר תוך כדי סקס זה מביכי כזה והורס את האווירה. מכאן עולה כי עדיף לתקשר בשלטים מודפסים, בקוד מורס או בריחות גוף, כמו נמלים.

ניתן גם להעביר מסרים באמצעות המגע המיני עצמו. נניח, את במיטה עם בחור חדש והוא לוחץ חזק מדי כשהוא עושה לך ביד וזה כואב? אז אל תגידי כלום. במקום זה, כשאת תעשי לו ביד, השתדלי לגעת לו בדגדגן ממש בעדינות.

אני מצטער על העצות השמרניות הללו. הן באמת קצת סטריאוטיפיות ומעודדות שליטה עצמית שאינה נתפסת כרומנטית או לוהטת במיוחד, ואולי אפילו קצת מניפולטיביות, אך האמינו לי, זה עובד.

הו לא, ד"ר דריי! לעולם אל תתנצל על מדע.

בדה מרקר שכחו שהן שם

הכותרת הזו התנוססה היום בצהריים בראש אתר דה מרקר. זו נשמעת כמו כותרת מעצבנת/פרובוקטיבית/חסרת רגישות קמעה, אבל בואו ואסביר לכם איך היא באה לעולם ותראו שזו לא אשמתו של אף אחד.

יעקב רויטר, מנהל חטיבת המשהו למשהו בבנק מזרחי-טפחות, עומד בכנס שבו גברים חשובים עם כסף מדברים לגברים חשובים אחרים עם כסף על כסף. רויטר רוצה לומר שגברים ישראליים אחרים חוזרים עכשיו לקנות דירות, שכן הם מבינים שהמחירים לא יירדו והמגורים בשכירות לא כדאיים. הוא מסביר ש"אם אשה מוצאת חן בעיניך, אתה מתחתן איתה. כך זה גם עם דירה – אם היא מוצאת חן בעיניך, אתה קונה אותה".

לאחר מכן, פועל קומוניקטים כלשהו במזרחי-טפחות חושב שהטקסט הזה מספיק מעניין ומעורר השראה כדי לכלול אותו בהודעה לעיתונות על הכנס. ולבסוף, לבלר בדה מרקר מקבל את הקומוניקט במייל, עושה קופי-פייסט זריז ומעלה לאתר, עם כותרת בווריאציה מקוצרת על דברי רויטר: "אם אתם אוהבים אשה, קנו אותה, אל תשכרו אותה!". חמוד. ישר לכותרת הראשית.

אבל אז קורה משהו מפתיע: מופיעות נשים. וואו! מסתבר שהן קוראות דה מרקר לפעמים, ואולי הן אפילו משתתפות לעתים בהחלטות של קניית או שכירת דירה. מסתבר שלא כולן נהנות כשהבנק שלהן והעיתון שלהן, שמקבלים את הכסף שלהן ממש כמו שהם מקבלים כסף של לקוחות גברים, מתעלמים פתאום מקיומן ומדברים מעל ראשן על נשים כעל עוד החלטה בחיי הגבר — מכונית, עבודה, דירה, אשה. חלקן חשות אפילו שמדובר בחוסר רגישות מסוים, כל הדיבור הזה של "לקנות נשים", בתקופה שבה מדובר כל כך הרבה על זונות וזנות.

אופס. אף אחד במזרחי-טפחות או בדה מרקר הרי לא שונא נשים או בז להן, פשוט שכחו שבכל המשחק הגברי הזה של כסף והחלטות יש גם שחקנים נטולי אשכים. לא נורא, אין פה שום דבר שיוציא מישהי לרחובות. פשוט נחליק את הכתבה הזו למטה באתר והן ישכחו מזה עוד דקה. הן הרי רגילות.

[קישור לכתבה]

באקסנט יחסים שונאים אינדיווידואלים

והיום ב"אין לנו שום דבר לכתוב אבל צריך תוכן לשים מסביבו פרסומות לארוחת ערב זוגית בולנטיינז דיי", ארינה טורופ (שמתארת את עצמה כ"אוהבת חומוס, פמיניזם, ואת המילה כוסית") מסבירה לקוראות הרגשניות והורדרדות של המדור איך לחגוג את ולנטיינז כך שגם בן הזוג השרירי והמסוקס שלהן לא יסבול כשהוא חוזר מיום מעייף של לכידת פרות במערב הפרוע.

הטור, שמתבסס ככל הנראה על ההנחה שאין שום היכרות בין הקוראות לבין בני הזוג שעמם הן לכאורה חיות — הן לא יודעות מה הוא אוהב או אם יש לו תחביבים כלשהם, הן רק יודעות שהן עצמן אוהבות לצחקק ונצנצים — מסביר את תורת "גברים ממאדים, נשים קשות תפיסה" מההתחלה. גברים הם גברים (שאגה! כדורגל! אשכים!), ולכן הם לא אוהבים דברים רומנטיים כאלה כמו הבנות. הם רוצים סקס, בשר, בירה, בוץ, וסקס.

אוקיי, תקנו אותי אם אני טועה, אבל למיטב הבנתי המדעית, טקסט זה אינו מכיל אירוניה. הטיפים העילגים הנ"ל — שנראים כלקוחים ממדריך תיירים לכדור הארץ שנכתב על ידי מישהו שמכיר את כדור הארץ רק משמועות ומגליונות "לאשה" עתיקים — נכתבו על ידי תושב ותיק של כדור הארץ, בשנת 2012, ברצינות גמורה. או ליתר דיוק: במירב הרצינות שאקסנט יחסים המתחנחן ורפה השכל אי פעם מרשה לעצמו.

אבל מה, אלה טיפים נהדרים עבורך ועבור בן זוגך אם אתם במקרה דמויות מצוירות מהפיפטיז.

[קישור לכתבה]