הפמיניסטיות ותעלומת האייטם הנעלם

היי, זאת דורה. שמעתי כמה קריאות הידד פחות או יותר מהוססות על האייטם הזה שכנראה הוסר במאקו בעקבות התגובות הנזעמות בפייסבוק. מכיוון שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה עם אייטם סקסיסטי, רציתי להסביר למה זה לא מגניב בעיניי, ואני אשמח לשמוע גם את דעתכם.

התקשורת הישראלית סקסיסטית גם מעצם זה שהיא פועלת במדינה סקסיסטית, אבל גם כי היא פשוט סחלה (זה מונח מקצועי). אנחנו צורכים את רוב החדשות שלנו מגופים לא אחראיים וחסרי אתיקה, שפונים בקלות לכל מה שנמוך וזול כדי לקבל רייטינג. השפלת נשים זה רייטינג כי זה מחרמן קופים. שנאת נשים זה רייטינג כי זה פרובוקטיבי. רוב האייטמים שהעברתי עליהם ביקורת ב"שק של" לא פורסמו בתום לב: הכותב/ת והעורכ/ת שלהם ידעו שהם מפרסמים דבר מעיק ובעייתי, וידעו גם שזה מביא קליקים. לעזאזל, מדורים כמו "וויינט יחסים" נפתחו אך ורק בגלל יחס העלות/תועלת שלהם. מדובר בתוכן שזול לייצר אותו (אנשים מוכנים לזבל בשכל על חיי המין שלהם בחינם) ורבים המשועממים שנכנסים לקרוא אותו. אף אחד אפילו לא מעמיד פנים שיש להם ערך.

כך תתמודד כשלא בא לה סקס

סחלה: אילוסטרציה

במצב אידיאלי, עיתונים, אתרי חדשות ואתרי מגזין היו מפעילים שיקולי עריכה לפני פרסום של כתבות וטורים, והיו נמנעים מסקסיזם, מגזענות, מהומופוביה ומכל סוג אחר של השתנה על חלשים, כי הם היו יודעים שזה ניצול לרעה של הכוח שלהם. במצב כזה, כשטור בעייתי היה מתפרסם באתר כמו מאקו, היה ניתן לפנות לעורכי האתר ולהאיר את עיניהם לגבי הבעייתיות שבו. ואז הם אולי היו מורידים אותו ומפרסמים התנצלות — ואולי הם היו עומדים מאחוריו ומוכנים להסביר למה הוא ראוי לפרסום. תוך שהם רוכבים על החד קרן שלהם בין עצי הפחזניות.

שום מחאה פמיניסטית אינטרנטית שראיתי לא הביאה הנהלת אתר לקחת אחריות או לשנות את המדיניות שלה. מספר פעמים, כשכתבתי על אייטמים אונליין, העורכים של המדור שבו האייטם פורסם שמעו על כך דרך הרשתות החברתיות, והראו נכונות לעמוד באופן אישי מאחורי האייטמים שפרסמו — ברמה של לפנות אליי בטוויטר ולנסות לפייס אותי, או לחילופין להסביר לי שאני כונפה שצריכה זיון. הם נשמעו כאילו מדובר בוויכוח ביני לבינם. לא מפתיע שהם תופסים זאת כך. מלבד לחץ לספק רייטינג ולפרסם מספר מסוים של אייטמים ביום, עורכי מדורים באתרים כמו וויינט או וואלה לא מקבלים הנחיה מקצועית ואתית, אין עליהם כמעט פיקוח, ובטח שהם לא מקבלים גב מהאתר — אותו אתר שמרוויח מהעבודה שלהם — אם מישהו כועס על משהו שפרסמו. אלוהים אדירים אני לא מתגעגעת לעבודה ב-nrg.

כשאתר מעלים אייטם בעייתי ושורק בתמימות, "אני לא יודע על מה אתם מדברים, וואו, תראו מה השעה, חייב לרוץ", זה צעד גדול אחורה. זה נפנוף של האחריות. זו הצהרה ברורה על חוסר מחויבות למה שמתפרסם באתר. אתר כזה יכול לפרסם אייטמים אפילו בפחות מחשבה — כי מקסימום אפשר להוריד אחר כך וכולם יירגעו ואפילו יהיו אסירי תודה.

מלבד זה, הדבר היחיד שמאקו יכול לעשות בשלב זה שיהיה חיובי בעיניי זה לעלות באש. אבל זאת אני.

גם במאקו מסכימים שסתיו שפיר ג'ינג'ית

אורית נבון, נבחנית טראש מזעזעת ומלאת שנאה, שאחראית לכמה מהטקסטים המביכים ביותר במאקו בפרט וברשת הישראלית בכלל (מצ"ב לינקים למטה), באה להסביר לנו היום שסתיו שפיר כפוליטיקאית זה רעיון פשוט מופרך ומגוחך, מהסיבות שלהלן: 1. זה רעיון פשוט מופרך ומגוחך. 2. חחחחחחח.

אורית נבון על סתיו שפיר

רק איך יהיה לך זמן לשבת בממשלה עם נתניהו או עם כל אחד אחר, אני לא מבינה; בחורות בגילך עדיין ממלצרות בערבים, לא? אז קחי טיפ: לעולם אל תתבטאי בנושאים שאת לא מבינה בהם. אני אחדד: תקפידי להתבטא רק בנושאים שאת מבינה בהם. אהממ, אז איפה היינו? שופינג בלונדון?

אם מנסים למצוא טיעון בטור הזה, אזי לדברי נבון, נשים בגילה של שפיר כולן פוסטמות שטחיות שתחומי העניין היחידים שלהן הם לקים, סיכות לשיער ונצנצים (כן, היא באמת כתבה את זה!), והמקצוע היחיד שהן כשירות לעסוק בו הוא מלצרות (גם את זה!). ואם נשים צעירות מנסות לעשות משהו אחר, הרי זה רק מוכיח שהן פוסטמות שטחיות שמעמידות פנים שהן לא פוסטמות שטחיות. לוגיקה מושלמת.

לא, בעצם יש לנבון עוד טיעון אחד: שפיר מציגה את עצמה כ"עיתונאית" כשבעצם היא רק כתבה כמה טורים במאקו וכתיבתה היתה "בינונית ומטה". נבון נשמעת ממש מרירה בנוגע לזה, משום מה.

בשורה התחתונה, הרטוריקה של אורית נבון היא הרטוריקה של יוסי ורטר, היא הרטוריקה שראינו לאורך השנה וחצי האחרונות נגד סתיו שפיר ונגד דפני ליף, היא הרטוריקה של הבריון של כיתה ד' שכועס על זה שהילדה הלא-מקובלת מנסה פתאום לרקוד במסיבה במקום שתעמוד בשקט ליד הקיר. ברור שזה מגוחך! כי היא ג'ינג'ית! ושמנה! וכזה! ופחחחחח! ועאלק! ויאללה יאללה! כשאתה המיינסטרים, אתה לא צריך הגיון או הסברים, רק עקיצות, רק גיחוך, רק לעג כוחני. הילדים בחבורה שלך יצחקו איתך כי כיף להרגיש שייך על חשבון מישהו אחר, ואתה תוכל לנשוף בהקלה. הסטטוס נשאר קוו עוד יום אחד.

[קישור לכתבה]

לקריאה נוספת:

וקצת מהרזומה של נבון:

רשות השידור נגד קרן נויבך

הפעם לא אייטם אלא החלטה של רשות השידור: לקרן נויבך, מגישת תוכנית הבוקר הפופולרית "סדר יום" ברשת ב', יצורף מנחה-אורח מתחלף במטרה "להפוך את השידורים מגוונים ומעניינים יותר". לא צריך לחפש הרבה כדי למצוא את המניעים של ההחלטה הזו: מספיק להסתכל על שמו של המנחה האורח הראשון שהוזמן לתוכנית, מנחם בן.

כלומר, מנהל הרדיו מיקי מירו החליט שמה שחסר לתוכנית הבוקר הרצינית והביקורתית של נויבך, בעלת הקו החברתי והפמיניסטי, לשם ה"עניין", הוא פרובוקטור נבער, נלעג ופרנואידי, שונא נשים ושונא הומואים, שאינו מאמין באבולוציה, מטיף נגד חיסונים וחושב שהיה צריך להקל בעונשו של האנס חנן גולדבלט עקב היותו איש תרבות ו"שחקן מקסים".

קשה שלא לראות בבחירה הזו טקס השפלה שמכוון כלפי נויבך והעורכת שלה, כפי שכתב יובל דרור בעין השביעית. ולפי הדיווח בגלובס, זה רק עוד שלב במלחמת התשה ממושכת שמנהל הרדיו נגדן. אבל עצם הבחירה במילים כמו "גיוון" ו"איזון" במקרה הזה — אפילו אם הדובר עצמו אינו מאמין בהן — אומר הרבה על כמה אנחנו מבולבלים ממושגי הפלורליזם וחופש הביטוי, וכמה קל להשתמש בהם לרעה.

מי שמזמין את מנחם בן להנחות מול קרן נויבך בשם הפלורליזם, טוען בעצם שמדובר במייצגים של שתי גישות שקולות: המאזינים אמורים להקשיב לשניהם ולהחליט מי צודק. אולי נשים שנאבקות בזנות הן אקטיביסטיות, אבל אולי הן כלבות מרירות ובודדות שרוצות לחסום בפני הגברים הישראליים אלטרנטיבות אטרקטיביות יותר לסקס. אולי צריך לתת להומואים לחיות, אבל אולי הם מגיפה הרסנית וצריך להכניס אותם לכלא.

יש דעות לכאן ולכאן, כן? צריך לשמוע את כל הצדדים. (והאמת מן הסתם נמצאת אי-שם באמצע. אולי צריך לתת להומואים לחיות קצת.)

אלא ששום מידה של פוסט-מודרניזם לא תהפוך פעילות למען זכויות שוות לנשים ל"סימטרית" לתעמולה נגד היותן של נשים בני אדם. אין שום הקבלה בין מי שמקבל הומואים, לבין מי שטוען שצריך להעלים אותם מעל פני האדמה. מי שמציב פמיניזם ושנאת נשים (בין השאר) כשקולים, עושה זאת באופן מכוון מאוד כדי לערער אחת מהגישות — זו עם אהבת האדם והרצון בצדק ובשוויון — ולקדם את השניה, הפרנואידית והאלימה.

כשכתבתי נגד מתן פתחון פה בתקשורת למנחם בן, חברה טובה אמרה לי: "אני דווקא בעד שמנחם בן ימשיך לכתוב ב'רייטינג' ואני בעד שהומו יכתוב טור ב'יתד נאמן'". וזו אמירה חשובה. כי לא רק שאין הומו שכותב טור ב"יתד נאמן", ולא נראה שיהיה כזה בעתיד הקרוב — אלא גם אם היה, כדי שיהיה באמת סימטרי לפעילות של מנחם בן, אותו ההומו היה צריך לטעון בטור שלו שצריך לחסל את כל הסטרייטים. ואתם יודעים מה? גם אז זה לא היה סימטרי באמת, כי בהיותם של ההטרוסקסואלים הרוב, וההטרוסקסואליות הנטייה המינית המקובלת על ידי הכל, מי שמטיף נגד סטרייטים הוא מקסימום קוריוז הזוי, ולא שותף פעיל בזרם ענק של שנאת הומואים שמצמיח מקרים רבים של תקיפות ורצח.

במילים אחרות, אין שום איזון במתן במה למנחם בנים; כל המציאות מוטה בצורה מאוד חזקה לכיוון השנאה והאי-צדק גם ככה. היומרה להשמיע אותם בשם ה"גיוון" היא צבועה, מטומטמת ומעליבה.

בין אם המניע של הנהלת הרדיו הוא השפלה והשתקה של קרן נויבך או תאוות רייטינג סתם, הגיע הזמן שיפסיקו לשקר.

סלונה: האויב האמיתי של התנועה הפמיניסטית — השורטס

והיום ב"מה נשים לובשות שאפשר להשתמש בו כתירוץ לא לקחת אותן ברצינות": גיא וינברגר ידבר על מכנסיים קצרים.

האמת, אין לי כוח לנתח את הטקסט הזה יותר מדי. הילהנוגה כבר עשתה את זה טוב, וזה ממילא טור קצרצר ומחופף שנראה כאילו מטרתו העיקרית היא לחשוף כמה ילדות קטנות במכנסיים קצרים מדליקות את הכותב (TMI, דוֹד. TMI). ילדות כמו שאני הייתי בתיכון, כשלבשתי שורטס קצרצרים כי 1. זה מה שכולן עשו, 2. זה נראה לי יפה ו-3. היה לי חם. איכשהו, החברים, המשפחה והמורים שלי הצליחו להתייחס אליי כאל נערה אינטליגנטית בעלת תחומי עניין מגוונים למרות החטא הבוטה הזה שלי בתחום ההלבשה. איכשהו, בנוסף, נשים מבוגרות לא תפסו אותי והיכו אותי ברחוב על "חוסר הכבוד" ו"ההשפלה" שאני מסבה להן כשאני מנצחת "בקרב על הסקסיות". אולי זה כי לא הייתי סקסית מספיק, או אולי…

אולי העולם למעשה איננו אמבטיית בוץ גלובלית שבה נשים מכל הגילאים נלחמות על תואר הבחורה שהכי עושה את זה לגיא וינברגר?

מה שכן מעניין בטור הזה זה השימוש בפמיניזם כתירוץ לזלזל בנשים. אם פעם היה מקובל לומר (אם אתה דושבאג) משהו כמו, "אני לא אתייחס לאשה הזו בכבוד מפני שהחצאית שלה קצרה מדי וזה אומר שהיא שרמוטה", היום ניתן לומר: "אני אתייחס לאשה הזו כאל חפץ מפני שהמכנסונים שלה קצרים מדי וזה אומר שהיא לא פמיניסטית". התקדמות.

[קישור לכתבה]

בינתיים, בפלנטה של גיל רונן

נחשו מי עדיין כותב ב-nrg! כן, זה גיל "האשה נמשכת אל מי שמושל בה" רונן:

עליתן עלינו, פמיניסטיות. אנחנו, הגברים הרשעים של מדינת ישראל, חברנו יחד בקנוניה אפלה, לפרנס את נשותינו ואת ילדינו. בחוצפתנו הרבה אנו עובדים מחוץ לבית במשך שעות ארוכות יותר מהנשים (בממוצע), בעבודות קשות ומסוכנות יותר (בממוצע), כדי להביא אוכל לשולחן ולשלם את החשבונות. […]

הזוועה הזו מתרחשת ממש מתחת לאף של כולנו. כלפי חוץ, הנשים שסובלות מבעל המשמש כמפרנס עיקרי יכולות להיראות שלוות, מטופחות ומאושרות. אבל אנחנו יודעים שבתוך כל אישה כזו מסתתרת שפחה מודרת ומושתקת, שבעלה לא נותן לה לשבת במקומו מאחורי ההגה של המונית או של הסמיטריילר, או להיתלות לצדו מאחורי משאית הזבל, או לבלות איתו באתרי בנייה וחקלאות מבוקר עד ערב, לצד עובדיו המיוזעים.

הפעם, גיל "היא רוצה שהוא יגיח מהאפילה, יהפוך אותה, יבעל אותה" רונן רוצה להסביר לנשי ישראל שהתעמולה הפמיניסטית משקרת להן, ולמעשה הן אינן מופלות בשכר. נהפוך הוא — הן מופלות לטובה מהנורמות שמאפשרות להן לשבת בבית ולטפח את ציפורניהן בזמן שהגבר המסוקס שלהן עובד "באתרי בנייה וחקלאות מבוקר ועד ערב".

חשוב לזכור שהפער בין גברים לנשים הוא פער בשכר הממוצע ברמה הכלל-מגדרית. לא מדובר באפליה של אחד על אחד בשתי משרות זהות, כפי שהתועמלניות הפמיניסטיות אוהבות לטעון. הפער נובע, רובו ככולו, מזה שגברים פשוט עובדים (בממוצע) יותר שעות, יותר לילות ויותר שבתות, ועושים יותר עבודות מסוכנות – בין היתר משום שחונכו לראות בעצמם מפרנסים אחראים. […]

הכי קל הרי לכעוס על הגברים ולפרוק עליהם באלימות חקיקתית-עיתונאית-משטרתית את כל התסכולים. אנחנו לא נחזיר לכן באותו מטבע, כי האינסטינקט הגברי שלנו אומר לנו שאתן זקוקות להגנה שלנו ושאסור לנו לתקוף אתכן.

לא מפריע לי שמר "נהמות הפינאלה של המשגל" עדיין יורק את אותו הבולשיט, עדיין מקשקש טיעונים שהופרכו מזמן, עדיין חושף בחוסר מודעות עצמית מביך את האובססיה שלו לדמות הגבר השרירי וההרואי, המסוקס והמיוזע. כל זה מקסימום משעשע.

מפריע לי שנרג' מעריב רואה לנכון לפרסם שוב ושוב את שירי הקינה הפתטיים האלה על מותם של ימי הביניים רק משום שהם מוגשים לו (אני מניחה) בחינם. באמת אין שום רף? אין איזו קרקע מתחת לערימת הדומן שמתחת לעובש בלמטה של החבית? אם העיתון כולו ממילא עומד להיסגר בעוד יומיים, לא עדיף להתפגר עם מצפון נקי?

מסתבר שלא. הנה טעימה מהתגובות, שמתפרסמות, יש לציין, רק לאחר בדיקה ואישור של מערכת נרג':

[קישור לכתבה]

דה באזר: אמור לי מי אשתך ואומר לך שהיא פרה

בבלוג הספורט דה באזר, מבית ערוץ הספורט, מנתחים את הפרסונות של הטניסאים היריבים פדרר ומארי על פי המראה החיצוני של בנות משפחתם:

אתה מסתכל על מירקה ושואל את עצמך – לזה הוא מסוגל? הטניסאי אולי הגדול בהיסטוריה לא הצליח למצוא לעצמו דוגמנית סלבריטי שתהווה עוד גביע בארון שלו? לנדאל יש, למארי גם יש (עוד שניה נגיע גם אליו), למה הוא בחר בה?

מאיפה היא הגיעה, עם הסוודרים האלו, הלחיים התפוחות מיותר מדי שוקולד שוויצרי משובח ועיני העגל? ולמה בכלל היא גוררת את עצמה בכל העולם, עם שתי התאומות הקטנות לכל מקום שבו רוג'ר משחק, האם היא לא סומכת על רוג'ר שיידע לשמור על עצמו מכל אותן מעריצות? ואולי היא יודעת משהו על הפקיד שלנו, שמחייב אותה להשגיח עליו בשבע עיניים לבל יפזול למחוזות שהשתיקה יפה להם?

ואולי זה בכלל רוג'ר שרוצה אותה. רוג'ר של הסוודרים עם צוואר הגולף. אולי היא העוגן שלו, כשהוא מרים את העיניים אל הקהל ורואה אותה, הוא נזכר מחדש שהוא לא כוכב רוק, אלא סתם רוג'ר, פקיד פטנטים שוויצרי, שפה בשביל לנצח טורנירים, לא בשביל להשיג עוד דוגמנית.

בשביל זה יש בלוגי ספורט, הלא כן? כדי לתת זווית שונה, אישית, אינטליגנטית ואירונית על האירועים והאנשים, זווית שהעיתונים ואתרי המיינסטרים לא מסוגלים לתת, בהיותם שקועים יותר מדי באינטרסים של תעשיית הספורט.

השוו את הטקסט למעלה, למשל, לאייטם שהופיע בוואלה ספורט לפני שנה בנושא "איך רוג'ר פדרר עדיין תקוע עם מירקה?" (כותרת אמיתית).

בואו נודה באמת: פדרר יכול היה להשיג משהו יותר טוב. […] היא לא יפה במיוחד, לא סקסית במיוחד, לא קורנת במיוחד, נראית קצת פולנייה נרגנת, ולספורטאי צעיר ומבוקש, למיליונר צעיר ומצליח, לאדם ששבר שיאים היסטוריים – מגיע רק הקרם דה לה קרם. לא מירקה. […]

יודעים מה? לא כל אחד בנוי לצאת עם דוגמנית על, אנחנו מבינים. אבל תראו את החברה של נדאל, איזה פרח. לא כוכבת על, אבל ספרדייה עדינה וסימפטית, חייכנית וקורנת, כזו שנפלאה בפשטות שלה. […]

אבל האמת היא, שככה אנחנו אוהבים את פדרר. אם יש משהו שמייצב אותו, זה הזוגיות. […] בגלל זה אנחנו אוהבים אותך, רוג'ר. ולגבי מירקה, לא נותר אלא להניח שיש בה איכויות נסתרות.

אתם רואים את ההבדל התהומי? אחד מהטקסטים אירוני ומודע לעצמו, השני נהנה להתפלש בטראש במכוון. או ההיפך. או שניהם. על מה דיברנו?

אה, כן. אשתו של פדרר שמנה. חחחחח.

[קישור לפוסט]

הארץ: נשים הן ביצ'ז חחחחח

תודה רבה לעיתון לאנשים חושבים על האייטם הרציני והמרתק מאין כמוהו (ותודה למור כהן ששלחה):

הסקר, שנערך בידי אתר Mymemory.com בקרב 1,500 נשים בנות 18 ומעלה, גילה גם כי 40% מהמשתמשות נוהגות להעלות תמונות של חברותיהן ללא איפור, גם אם הן התבקשו שלא לעשות זאת. על פי הסקר במקרים רבים זה קורה אחרי מריבה.

עוד התברר מהסקר כי 20% מהנשים סירבו להסיר תמונות לא מחמיאות לאחר שהתבקשו לעשות זאת. מנגד 75% מהנשים הסירו תיוג שלהן מתמונות שהן חושבות שאינן מחמיאות.

מה הייתי עושה בלי לקרוא את הידיעה החשובה הזו. הייתי עלולה לבלות את שארית חיי בלי לדעת שיחצ"ן ממולח של אתר מסחרי שמוכר שירותי הדפסת תמונות השיג ללקוחותיו חשיפה חסרת תקדים בתקשורת האנגלית (ועכשיו גם בישראל) אחרי שהקריץ קומוניקט על זה שנשים מעלות תמונות מכוערות של החברות שלהן לפייסבוק.

אה, סליחה, כתבתי "הקריץ"? התכוונתי "בדק ומצא באופן מאוד מדעי, ככל הנראה תוך שימוש במבחנות ובמבער בונזן".

יש לי גם קומוניקט: סקר שנערך על ידי אתר nehashim.wordpress.com מצא כי 80% מהעורכים עלובי-הנפש בעיתונות הכתובה מוכנים להפיץ תעמולה אנטי נשית נטולת כל ערך עיתונאי או עניין לציבור, כל עוד מדובר בתוכן חינם.

[קישור לכתבה]