בני ציפר חושב שבני ציפר

אני יודעת שבני ציפר הוא בסך הכל הגרסה המלומדת לילד הקטן שמנפנף את אצבעו בפרצופך וצועק "אני לא נוגע בך אני לא נוגע בך" ומחייך בניצחון כשאתה מחטיף לו סטירה, וגם ביום טוב אין טעם להתעמק בטיעונים שלו יותר מדי. הבעיה שהפעם באמת אין לי מושג, אם יורשה לי למתוח את המטאפורה, מהי האצבע שבה הוא מנפנף.

כלומר, זו לא רק אני, נכון? זנות היא… גסות רוח? כי זונות "מורידות לקרשים את מחיר המוצר" (האשה)? אבל להיות נגד זנות זה עוד יותר גסות רוח? כי זה להתעלם מ"אלף הניואנסים האנושיים היוצרים את האינטראקציה האנושית שהיא אותם יחסי לקוח-זונה"? וממילא כולם זונות, רק שחלקם "מכנים את עצמם עיתונאים, פרופסורים למגדר, חברי כנסת והשד יודע מה עוד" (חי חי איך הכנסתי להם)? מה, במטותא, הנקודה של סדרת העקיצות הלא קוהרנטית הזו? הדבר היחיד שבאמת ממוקד מספיק כדי לעצבן הוא שכשציפר סוף סוף מדבר על בני אדם, אותם בני אדם שהוא דואג להם הם רק הגברים שאומרים "הדבר היחיד שמסעיר אותי מינית הוא לעשות את זה בחצר אחורית מלוכלכת עם אשה ששכבה עם אלף חמש מאות גברים לפני". כן, מה עם המניאקים הסדיסטים! למה אף אחד לא חושב עליהם?!!

אבל גם זה לא ברצינות, כי כמו תמיד אצל ציפר, הפואנטה העיקרית היא להדגיש כמה קוסמופוליטי, מתוחכם ואנין הוא מול אותם מקומיים בלתי-מקולחים שמודאגים מעניינים לא מתוחכמים כמו מוסר וזכויות אדם. יש לו אפילו ציטוט מזונת רחוב ברלינאית שעמה הוא היה ביחסי שלום-שלום — ואיזו סטטיסטית מושלמת היא בסרט הסינמטקים האירופי שהוא חייו של בני ציפר. כולה עשן-סיגריות ושנינות-ביבים וגזענות אגבית. רוסים הם גסי רוח! כי הם לא נותנים טיפ! היה שווה לה לחיות חיים של אומללות, שעבוד ומוות מוקדם כדי להופיע בסצינה הזו.

[קישור לכתבה]

מודעות פרסומת

בגלובס מפחדים מהפמיניסטיות הגדולות והרעות

יש שתי טכניקות להתמודד רטורית עם תנועת מחאה שעלולה לערער את עולמך: היא יכולה להיות קטנה, שולית והזויה, או — אם היא כבר מאורגנת יחסית וצוברת תנופה — היא יכולה להיות ארגון-צללים מאיים, סיוט אורווליאני שפועל מאחורי הקלעים ובכוח הזרוע כדי להשתלט על העולם.

יובל יועז לא אוהב את "המאפיה הפמיניסטית" שאליה "איש מהשרים לא העז להתנגד", את "המקהלה האחידה של הפמיניזם הרדיקלי" (מה רדיקלי בפמיניזם הזה? הייתי רוצה לשמוע אותו מסביר) ש"לא כדאי להשמיע קול" נגדה. כשנשים מתחברות יחד בנסיון להטות מעט את כף המאזניים, ומצליחות לרכוש אחיזה מסוימת במעוזים כמו הכנסת והתקשורת שעדיין נשלטים ברובם על ידי גברים, הוא רואה בכך ברית אפלה ומסוכנת, נסיון השתלטות דיקטטורית על המדינה: "לסוכנות של הפמיניזם הרדיקלי יש נציגות בכירות בכנסת, בתקשורת, באקדמיה ובקרב חוגים שמובילים דעת קהל. יחד הן משליטות שיח פמיניסטי אחיד, תוך יצירת ברית אד-הוק עם הימין הדתי".

בקיצור, אל תתנו להן מושבים בכנסת. אל תתנו להן טורים בעיתונים. אל תתנו להן לדבר, ובעיקר אל תתנו להן להתאחד. אבל תנו להן לעבוד בזנות. זכות הבחירה שלהן, וזה.

יש בעולם גם גישות פמיניסטיות אחרות. פעילות של מה שקרוי Sex workers, משוחררות מפוריטניות דתית, נשענות על מחקרים אמפיריים וטוענות שיש דבר כזה, סקס בהסכמה ובתשלום, והוא יכול אף להיות כלי להעצמה נשית.

וכאילו, סבבה, כן? בוא נדבר על זנות. בוא נדבר על למה זנות אינה פסולה כקונספט, ועל הקשר בין זה לבין מצב הזונות בפועל. אבל במטותא, בוא לא נתהדר בנאורות המשוחררת המתקדמת והנפלאה שלנו ונדבר על התמיכה שלנו בזנות כ"כלי להעצמה נשית", לא רגע אחרי שחשפנו את הבעתה העמוקה שלנו מכל סוג של התאגדות נשית בעלת-השפעה. טוב? כי אנו עלולים לצאת קצת מגוחכים.

[קישור לכתבה]

גם בוויינט יחסים אוהבים זונות

ממממ…. איברי גוף נשיים חלקלקים וחשופים… דולרים מתנפנפים מול הפרצוף… זונות זה כל כך חצוף ושובב וסקסי. אני חושבת שאלך לתחנה המרכזית למצוא לי אחת.

מנחם בן (בנרג') חושב שאורית זוארץ רק רוצה להעלות את ערכה בשוק

בכל הטררם האחרון סביב החוק להפללת צרכני זנות, ודאי חזרתם ושאלתם את עצמכם: אבל מה מנחם בן חושב על זה? אז הרגעו, יש תשובה:

אני אקצר לכם: בלה בלה מה יעשו הגברים המסכנים והחרמנים אם לא יוכלו ללכת לזונות בלה בלה פרנסת הזונות (שזה דווקא טיעון רציני, שיש עליו דיונים רציניים). הכל דובר כבר במקומות אחרים. מה שחדש כאן היא הפסקה הזו, לקראת סוף הטור [ההדגשות שלי]:

נשים כמו ח"כ אורית זוארץ אומרות בעצם לגברים: אין לכם ברירה אלא להסתפק בנו. ובכלל, אתם צריכים להתאמץ יותר כדי לקנות את ליבן של נשים ללא תשלום. כך יעלה הביקוש לכל אחת מאיתנו, ויימנעו גירושים, פרידות, הברזות. וכולם ירצו להתחתן. תלמיד חכם שגובר עליו יצרו, יילך וישא אשה (או יילך למקום שאף אחד אינו מכיר אותו, ויעשה מה שליבו חפץ, על פי גירסה אחרת). כלומר, מדובר בעצם לא רק בדאגה מוסרית למיגור הזנות, אלא גם ואולי בעיקר בדאגה להעלאת ערך עצמן בשוק. אם אין זונות, אם אין חשפניות (כי גם במופעי החשפנות נלחמות הפמיניסטיות), אז כל מה שנשאר לך הוא אשתך או מקסימום אשת חברך (כי גם הפמיניסטיות, המתחברות אמנם בכל מיני אופנים לתרבות החרדית, הרי לא יעזו להילחם, כפי שעושים החרדים, בבגידות במשפחה, שהן לפעמים עניין מכוער הרבה יותר מאשר הליכה לזונה, אלא שחלק מן הפמיניסטיות, מה לעשות, הן בוגדות מפורסמות בבעליהן. ח"כית ידועה אפילו כתבה על זה ספר).

האם זה מפתיע אותי שאיש-המערות ההזוי והמרייר הזה, שמטיף כבר שנים נגד כל סוג של קידמה ונאורות, מרשה לעצמו לכתוב בפומבי שפמיניסטיות בכלל וח"כ זוארץ בפרט פועלות נגד זנות מתוך טינה לזונות שגונבות להן את הגברים? לא, זה לא מפתיע. אבל זה עדיין מפתיע אותי, כל פעם מחדש, שגופי תקשורת מיינסטרימיים, שבהם עובדים גם (יש להניח) אנשים שפויים ומתפקדים בחברה, מוכנים שהלוגו שלהם יופיע מעל טקסטים שלו.

ברצינות. זה לא מביך אתכם, נרג'? אתם לא מרגישים מלוכלכים? אין איזו תחושת אשמה ביום שישי כשאמא שלכם שואלת מה שלומכם ואיך היה השבוע?

[קישור לכתבה]