הארץ: נשים הן ביצ'ז חחחחח

תודה רבה לעיתון לאנשים חושבים על האייטם הרציני והמרתק מאין כמוהו (ותודה למור כהן ששלחה):

הסקר, שנערך בידי אתר Mymemory.com בקרב 1,500 נשים בנות 18 ומעלה, גילה גם כי 40% מהמשתמשות נוהגות להעלות תמונות של חברותיהן ללא איפור, גם אם הן התבקשו שלא לעשות זאת. על פי הסקר במקרים רבים זה קורה אחרי מריבה.

עוד התברר מהסקר כי 20% מהנשים סירבו להסיר תמונות לא מחמיאות לאחר שהתבקשו לעשות זאת. מנגד 75% מהנשים הסירו תיוג שלהן מתמונות שהן חושבות שאינן מחמיאות.

מה הייתי עושה בלי לקרוא את הידיעה החשובה הזו. הייתי עלולה לבלות את שארית חיי בלי לדעת שיחצ"ן ממולח של אתר מסחרי שמוכר שירותי הדפסת תמונות השיג ללקוחותיו חשיפה חסרת תקדים בתקשורת האנגלית (ועכשיו גם בישראל) אחרי שהקריץ קומוניקט על זה שנשים מעלות תמונות מכוערות של החברות שלהן לפייסבוק.

אה, סליחה, כתבתי "הקריץ"? התכוונתי "בדק ומצא באופן מאוד מדעי, ככל הנראה תוך שימוש במבחנות ובמבער בונזן".

יש לי גם קומוניקט: סקר שנערך על ידי אתר nehashim.wordpress.com מצא כי 80% מהעורכים עלובי-הנפש בעיתונות הכתובה מוכנים להפיץ תעמולה אנטי נשית נטולת כל ערך עיתונאי או עניין לציבור, כל עוד מדובר בתוכן חינם.

[קישור לכתבה]

מודעות פרסומת

הארץ: נשים הן כלבות קנאיות, ועכשיו זה מדעי

על פניו, החיסרון היחיד בלהיות אישה יפת מראה הוא במאמץ המתמיד לנער מעליך עדת גברים להוטים בסביבת העבודה, או לפחות כך רבים מאמינים.

טיהיהי. הטרדה מינית במקום העבודה זה כזה חמוד ומחמיא. חבל שאשה יפה לא יכולה לעבוד רק עם גברים — היא צריכה להיות מוקפת גם בנשים אחרות, מכוערות ומרירות, שמקנאות בה ותוקעות לה סכינים בגב:

מסקנתם המתבקשת – אך בלתי מתחייבת – של החוקרים, היא שקנאה מהסוג הישן עומדת בבסיס האפליה לרעה של נשים יפות על ידי נשות משאבי האנוש.

יאפ, אלה ממצאי המחקר: נשות משאבי האנוש המכוערות והמרירות מקנאות במועמדות יפות ולא מזמנות אותן לראיונות. זו המסקנה ה"מתבקשת" — כי כולם יודעים שנשים הן כלבות שלא מפרגנות זו לזו — אך "בלתי מתחייבת", כי למעשה אין ביסוס לזה מחוץ לראשם המיזוגני של החוקרים.

[קישור לכתבה]

הארץ: נמצאה אשה שמתמודדת עם ביקורת בלי לבכות

"|שיט, הכותרת של הכתבה כלל לא עוסקת בזה שהיא אשה! הקוראים שלנו עלולים להתבלבל ולחשוב שמדובר בסתם בן אדם. חייבים להכניס קצת וגינה. אין איזה סיפור הטרדה מינית מעניין? צירי לידה באמצע פגישה עם תורמים? היא בוכה כשמעבירים עליה ביקורת פוליטית? ומה אם היא בדיוק במחזור?"

"ובכן, היא מספרת בראיון שהיא לא בכתה כשהיא איבדה קרובי משפחה".

"טוב, דחוף את זה פנימה איכשהו".

[קישור לכתבה]

בני ציפר חושב שבני ציפר

אני יודעת שבני ציפר הוא בסך הכל הגרסה המלומדת לילד הקטן שמנפנף את אצבעו בפרצופך וצועק "אני לא נוגע בך אני לא נוגע בך" ומחייך בניצחון כשאתה מחטיף לו סטירה, וגם ביום טוב אין טעם להתעמק בטיעונים שלו יותר מדי. הבעיה שהפעם באמת אין לי מושג, אם יורשה לי למתוח את המטאפורה, מהי האצבע שבה הוא מנפנף.

כלומר, זו לא רק אני, נכון? זנות היא… גסות רוח? כי זונות "מורידות לקרשים את מחיר המוצר" (האשה)? אבל להיות נגד זנות זה עוד יותר גסות רוח? כי זה להתעלם מ"אלף הניואנסים האנושיים היוצרים את האינטראקציה האנושית שהיא אותם יחסי לקוח-זונה"? וממילא כולם זונות, רק שחלקם "מכנים את עצמם עיתונאים, פרופסורים למגדר, חברי כנסת והשד יודע מה עוד" (חי חי איך הכנסתי להם)? מה, במטותא, הנקודה של סדרת העקיצות הלא קוהרנטית הזו? הדבר היחיד שבאמת ממוקד מספיק כדי לעצבן הוא שכשציפר סוף סוף מדבר על בני אדם, אותם בני אדם שהוא דואג להם הם רק הגברים שאומרים "הדבר היחיד שמסעיר אותי מינית הוא לעשות את זה בחצר אחורית מלוכלכת עם אשה ששכבה עם אלף חמש מאות גברים לפני". כן, מה עם המניאקים הסדיסטים! למה אף אחד לא חושב עליהם?!!

אבל גם זה לא ברצינות, כי כמו תמיד אצל ציפר, הפואנטה העיקרית היא להדגיש כמה קוסמופוליטי, מתוחכם ואנין הוא מול אותם מקומיים בלתי-מקולחים שמודאגים מעניינים לא מתוחכמים כמו מוסר וזכויות אדם. יש לו אפילו ציטוט מזונת רחוב ברלינאית שעמה הוא היה ביחסי שלום-שלום — ואיזו סטטיסטית מושלמת היא בסרט הסינמטקים האירופי שהוא חייו של בני ציפר. כולה עשן-סיגריות ושנינות-ביבים וגזענות אגבית. רוסים הם גסי רוח! כי הם לא נותנים טיפ! היה שווה לה לחיות חיים של אומללות, שעבוד ומוות מוקדם כדי להופיע בסצינה הזו.

[קישור לכתבה]