בדה מרקר שכחו שהן שם

הכותרת הזו התנוססה היום בצהריים בראש אתר דה מרקר. זו נשמעת כמו כותרת מעצבנת/פרובוקטיבית/חסרת רגישות קמעה, אבל בואו ואסביר לכם איך היא באה לעולם ותראו שזו לא אשמתו של אף אחד.

יעקב רויטר, מנהל חטיבת המשהו למשהו בבנק מזרחי-טפחות, עומד בכנס שבו גברים חשובים עם כסף מדברים לגברים חשובים אחרים עם כסף על כסף. רויטר רוצה לומר שגברים ישראליים אחרים חוזרים עכשיו לקנות דירות, שכן הם מבינים שהמחירים לא יירדו והמגורים בשכירות לא כדאיים. הוא מסביר ש"אם אשה מוצאת חן בעיניך, אתה מתחתן איתה. כך זה גם עם דירה – אם היא מוצאת חן בעיניך, אתה קונה אותה".

לאחר מכן, פועל קומוניקטים כלשהו במזרחי-טפחות חושב שהטקסט הזה מספיק מעניין ומעורר השראה כדי לכלול אותו בהודעה לעיתונות על הכנס. ולבסוף, לבלר בדה מרקר מקבל את הקומוניקט במייל, עושה קופי-פייסט זריז ומעלה לאתר, עם כותרת בווריאציה מקוצרת על דברי רויטר: "אם אתם אוהבים אשה, קנו אותה, אל תשכרו אותה!". חמוד. ישר לכותרת הראשית.

אבל אז קורה משהו מפתיע: מופיעות נשים. וואו! מסתבר שהן קוראות דה מרקר לפעמים, ואולי הן אפילו משתתפות לעתים בהחלטות של קניית או שכירת דירה. מסתבר שלא כולן נהנות כשהבנק שלהן והעיתון שלהן, שמקבלים את הכסף שלהן ממש כמו שהם מקבלים כסף של לקוחות גברים, מתעלמים פתאום מקיומן ומדברים מעל ראשן על נשים כעל עוד החלטה בחיי הגבר — מכונית, עבודה, דירה, אשה. חלקן חשות אפילו שמדובר בחוסר רגישות מסוים, כל הדיבור הזה של "לקנות נשים", בתקופה שבה מדובר כל כך הרבה על זונות וזנות.

אופס. אף אחד במזרחי-טפחות או בדה מרקר הרי לא שונא נשים או בז להן, פשוט שכחו שבכל המשחק הגברי הזה של כסף והחלטות יש גם שחקנים נטולי אשכים. לא נורא, אין פה שום דבר שיוציא מישהי לרחובות. פשוט נחליק את הכתבה הזו למטה באתר והן ישכחו מזה עוד דקה. הן הרי רגילות.

[קישור לכתבה]