אמילי עמרוסי ב"ישראל היום" מצאה את המקור ל"גל" מקרי האונס האחרון: הציצים של התל אביביות.
פמיניסטיות מדגישות את זכות האישה להתלבש ככל שיעלה על רוחה בלי להיות חשופה להטרדות. זה נכון ברמה הפרסונלית: קורבן של פגיעה מינית אינו נושא בשום אשמה. לגבי אותו נפגע, אין קשר בין מה שלבש ובין הפגיעה שעבר. אבל ברמה הציבורית, כחברה, אי אפשר להתעלם מהקשר שבין היקף הבד על הגוף, סקסואליות מתפרצת של נשים שלבושן הוא בבחינת הטרדה לציבור, ומשם מתירנות מינית מוחצנת, ובין אלימות מינית.
הכל מתחיל ב"סקסואליות המתפרצת" של האשה — העור החשוף שלה הוא שמדרדר את החברה למתירנות מינית, שבתורה מביאה לעבירות מין. הגיון צרוף. שהרי ידוע שבמגזר החרדי אין עבירות מין, שלא לדבר על קאבול. לא נאשים את האשה הבודדה, חלילה, אבל כן נאשים את הנשים כולן, קולקטיבית, בדרדור "תל אביב" לאונס.
מה שמעניין אתכם הוא כמה צופים בבוגרשוב דיווחו למשטרה כשהאוויר כולו מזוהם. […] האוסף הבלתי רגיל של עבירות מין חמורות ומשונות, ובמיוחד הפומביות של חלק מהן, מחייב את החברה הישראלית לבדק בית. או לפחות בדק רחוב.
כסו את נשותיכם. עורן ופניהן מזהמים את האוויר ואת המחשבה. נעלו בתוך הבית את המחשופים, את הישבנים, את המיניות הנשית והאנושית. כך תעצרו את מכת עבירות המין ה"פומביות" הנוראות — ותחליפו אותן בעבירות המתבצעות בשקט ובצניעות, כראוי.
(נקודת אור: אפילו בטור פרימיטיבי ומיזוגני כזה, עמרוסי נזהרת ומדגישה ש"ברמה הפרסונלית" אין להאשים קורבן תקיפה מינית על מה שלבשה. האמת הזו כבר מספיק חקוקה במיינסטרים כדי שיהיה צורך לשלם לה מס שפתיים. סוג של התקדמות.)
שק של נחשים 
אמילי בשום אופן לא מאשימה את הנשים באונס.
היא מאשימה את האוירה ברחוב , וזה בדיוק מה שאת עושה כשאת מבקרת את בלייזר ואת קארין ארד.
רק מה? אמילי , מושכת לכיוון שלה וזה אולי ההבדל בינכן, שהיא רומזת לפחות לטיפול באלימות נגד נשים ואילו את לא.
ההבדל הקטנטן הוא שאמילי מאשימה את "הקורבנות הפוטנציאליים", ואילו דורה מאשימה את אלה שמתייחסים לנשים כמו לקורבנות פוטנציאלים ולנחותות.
למה לחפש את מקור הבעיה, לבדוק איפה החינוך נכשל ואיך הופכים את החברה שלנו לבריאה יותר ולאלימה פחות, כשאפשר פשוט להכריח נשים ללבוש יותר בד? זה הרבה יותר קל, אבל זה לא באמת יפתור את הבעיה. ושוב, כמו שדורה כתבה – עובדה ששיעור מקרי האונס בחברה החרדית ובחברות המוסלמיות לא ממש שואף לאפס.
ממליצה גם לבדוק את שיעור מקרי האונס והפגיעות המיניות בחברות נודיסטיות. לא ערכתי בדיקה משלי, אבל יש לי תחושה שאני יודעת מה תהיה התשובה.
אני לא יודע עד כמה אני יכול ליצג את אמילי , אבל אני קורא אותה לעיתים, ואני בטוח שהיא הייתה מסכימה שחינוך נאות הוא הפיתרון המיטבי.
לגבי אלימות נגד נשים – אני יודע שפשעים בחברה החארדית , כמעט ולא קיימים וזה למרות שזו חברה עניה יחסית. אני לא יודע להגיד לגבי פשעים בעלי קונוטציה מינית , אבל העובדה היא שבאזורים חרדיים טהורים , נערות וילדות משוטטות לבדן, באופן חופשי ברחובות ובחצרות גם באמצע הלילה , מה שלגמרי לא מקובל ברוב הערים החילוניות.
יש משהו בדבריך, החברה החרדית היא החברה היחידה בה נערים וגברים נפגעים מינית יותר מנשים.
אך לצערי הרב גם נשים חרדיות נפגעות פשוט אין שום סיכוי שיתלוננו על כך כי זה יהרוס להם כל סיכוי לשידוך.
אני חושב שהטענה שנערות חרדיות לא מתלוננות , היא אגדה אורבנית.
תזכרי את הבנות מהמשפחה של האדמו"ר משומרי אמונים שהתיצבו במהירות להתלונן נגד הדוד שלהן על אונס והן שייכות לאחד הפלגים הסגורים ביותר.
חוץ מזה , העובדות מדברות בעד עצמן. נערות חרדיות נעות בשכונות שלהן בביטחון ובחופשיות , הרבה יותר ממה שנערות חילוניות מרשות לעצמן.
לכי לרחוב ישמח משה בבני ברק באחת בלילה ותראי בעצמך., אני יודע את זה גם משיחות איתן , כי הבייביסיטריות אצלנו הן בעיקר תיכוניסטיות מבני ברק. ברמת גן הן לא תסתובבנה אחרי עשר , אבל באזורים שלהן , אין להן שום חשש.
הבנות מהמשפחה של האדמו"ר יכולות להרשות לעצמן – זה לא יפגע להן בשידוך. מה עם סתם נערה חרדית מן השורה, בלי קשרים לאדמו"ר?
רוב מקרי האונס והפגיעות המיניות (בחברה הכללית ואני בטוחה שגם אצל החרדים) מתרחשים בתוך הבית או בסביבה מוכרת ו"ביתית" וע"י אנשים שמוכרים לקורבן. יכול להיות שנשים ונערות יכולות להסתובב ברחוב בלילה, אני רק לא בטוחה שזה רלוונטי.
חוץ מזה, האמירה שלך על זה שאין אלימות נגד נשים בחברה החרדית – אני לא יודעת מאיפה אתה מביא את הדברים האלה, זה פשוט אמירה שקרית.
כן, היא מאשימה את האווירה ברחוב שמלאה ב"סקסואליות נשית מתפרצת" וזה מה שמביא לאונס. הפתרון שלה הוא להנמיך את מינון המיניות הנשית במרחב הציבורי. אכן אבירת הטיפול באלימות נגד נשים.
וזה יותר עמוק מזה. היא נגד "מתירנות מינית". אונס בעיניה הוא בעייתי כחלק מבעיה גדולה יותר של מין אסור — מין מחוץ לנישואין ומן הסתם גם מין הומוסקסואלי. ואילו אני חושבת שמין זה סבבה על כל גווניו ובלבד שהם בהסכמה. הבעיה שלי עם תמונות של ציצים בעיתונים היא לא המיניות עצמה אלא ההקשר שמגדיר גברים כבני אדם ונשים כקישוט וכפרס בעולם שלהם. למשל כשוואלה מראיין גברים בכנס אבל הנשים שבאו לכנס בתפקידן המקצועי נדחקות למדור השאפות.
זו תמיד הבעיה שלי בדיונים עם אנשים דתיים, במיוחד אורתודוקסים. הרי מתחת לכל הטיעונים שעמרוסי מביאה מסתתרת ההלכה היהודית, שמגדירה בדיוק מתי ועם מי מותר לך לעשות סקס, ומתי ועם מי אסור לך. עכשיו לכי תתווכחי עם הקב"ה.
אבל זה לא ויכוח עם הקב"ה — אנשים עושים דברים שונים ומנוגדים מאוד וכל אחד בשם הקב"ה. שידאגו הם לביסוסים הלכתיים. אני מתווכחת עם בן אדם שאומר דברים לא מבוססים עובדתית ומוסרית.
בוודאי שהיא אומרת דברים לא מבוססים עובדתית ומוסרית. היא מבססת אותם על ההלכה היהודית.
אפשר להגיד שאת מתווכחת עם עמרוסי ולא עם ההלכה, אבל בפועל אין הרבה הבדל. עמרוסי היא אורתודוקסית דתית, וככזו היא מצייתת לדוגמה. והדוגמה הזו מאוד ברורה בנוגע להתנהגות מינית.
בוודאי שיש הבדל בין להתווכח עם עמרוסי לבין להתווכח עם ההלכה. אם עמרוסי רוצה לטעון שהיא מתנגדת למתירנות מינית או ללבוש חושפני מכיוון שאלו דברים המנוגדים להלכה היהודית — היא יכולה לטעון בדיוק את זה. זה לא מה שהיא טענה.
היא טענה שהיא מתנגדת למתירנות מינית וללבוש חושפני מכיוון שאלו דברים שגורמים לעלייה במקרי האונס. זו לא טענה שיש לה ביסוס הלכתי (או אחר), ולכן לא צריך להתווכח איתה כטענה הלכתית.
עמרוסי לא יכולה להעלות טענות הלכתיות באופן ישיר כי היא מודעת לזה שהקוראים, החילונים במקרה הזה, לא יקבלו טענות שמבוססות על ההלכה. בדיוק כמו שכשחרדים מעוניינים בכך שנשים לא יישבו לידם באוטובוס או ישירו בציבור הם מדברים על פגיעה ברגשות ועל הפקרות מינית, וכשמתנחלים רוצים למנוע פינוי התנחלויות הם מדברים על טיעונים בטחוניים, ושכשדתיים מנסים לשכנע אותך לא לערבב בשר וחלב הם מעלים טיעונים בריאותיים, ושכשהם רוצים שלא תהיה תחבורה ציבורית בשבת הם מדברים על פגיעה בזכויות העובדים. כל זה לא רלוונטי, מפני שהסיבה שהדברים האלה אסורים היא כי ההלכה אוסרת עליהם. אם עמרוסי היתה כותבת מאמר שמבוסס על דעת ההלכה (או הרבנים, תלוי) לגבי איך נשים אמורות להתנהג בציבור, הוא היה באורך של שורה אחת, ואף אחד מאיתנו לא היה מתייחס אליו לשנייה. לכן היא צריכה לפנות לצורך הקולקטיבי שלנו להאשים נשים בכך שהן נאנסות ומוטרדות, ולהעלות טיעונים אווילים ובלתי הגיוניים על כך שחוסר צניעות מוביל לאלימות מינית. מדובר בהבל מוחלט, אבל זה עובד הרבה יותר טוב מאשר להגיד לאנשים "כי ככה ההלכה דורשת". בשביל למכור לקוראים בולשיט דתי, עוטפים אותו בבולשיט חילוני. טריק ישן, אבל עובד כל פעם.
בוודאי שיש הבדל. עמרוסי היא אדם אחד שמייצג דעה אחת. בהלכה היהודית יש מגוון קולות שמייצגים דעות שונות.
מן הסתם יש הרבה דעות ומגוון קולות בהלכה. יש גם הרבה אנשים שלא מקבלים את ההלכה בכלל. אני מדבר על הכוונה והמניעים שלה, והצורה שבה היא מסתירה אותם.
את צודקת לגבי מה שהיא מציעה.
אבל גם את מאשימה את האוירה ברחוב, לא?
אבל מה *גורם* לאווירה ברחוב? האם זה הלבוש הנשי, או החינוך הלקוי הגברי? זו נקודת המחלוקת, ככל שאני מבינה.
זה מסביר למה כבר חצי שנה לא מועברים כספים למרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, כפי שפורסם היום.
שיפסיקו כבר להסתובב בביקיני, החולירות, ויתחילו ללמוד תורה. בתור ישיבות התמיכה בהם מובטחת.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4232975,00.html
שילבשו בורקה. באפגניסטן לא אונסים או מטרידים נשים בכלל.
כן!.. ושגם יקשרו להן את הידיים ואת הרגליים וישימו מחסום בפה כדי שלא נשמע את קולן המפתה של הנשים פן ירעש הגעש בתוכינו ותעור זיקפתינו המפוארה (11.5 ס"מ) וללא אשמה נחבל בתוכנית המושלמת של האלוהים שהתכוון שלא תהייה לגברים זקפה כלל או שיראו את עורן המפתה של הנשים , אז הוא ברא את הגברים עם כובע גדול ושחור כדי שיסתירו את פניהם ואת האישה עם שרוולים ארוכים, כיסוי ראש ופנים, שמלה ארוכה גרביונים 100 דנייר לפחות ונעלים המסתירות את רגליהן המפתות (טפו טפו חס ושלום לא עלינו). צניעות! זה מה שיציל "'אותנו'" ברור! איך לא ראינו את זה קודם. יו ,מזל שיש לנו את אמילי הנבונה כדי שתיתן לנו פתרון כזה יעיל כנגד פשעי גברים. כל ראש עיר חרמן וצמא כוח וכל נשיא שבא לו בגידה מחוץ לנישואין במשרד וכל ערס חרמן או ערבי שחושב שהחוק לא יגיע לכפר שלו ויתפוש אותו, יכולים לישון בשקט. הם לא יצטכו יותר לאנוס כי הם לא יהיו חרמנים אף פעם בגלל שכל הנשים יהיו לבושות! וואי איך לא חשבנו על זה קודם. גאוני!!!
רק תראו את זה… וואלה.
פושעים. ממש. לרדד באופן בלתי פוסק 50% מהאוכלוסיה. אני מרגישה שזה מאבק שאנחנו כל הזמן מפסידות בו. הם שולטים במוקדי הכח והם מחליטים מה יוצג. ואנחנו לעולם אוסף איברים. מייאש. האינטרנט הזה – המון דברים טובים אבל הקלות הבלתי נסבלת של ההקלקה על אברי נשים. הורג אותי.
רק אני נתקפת למקרא הדברים בצורך עז לצלם את ישבני בזירוקס ולשלוח לאמילי עמרוסי?
לא, גם לי בדיוק התחשק לצלם את ישבנך בזירוקס ולשלוח לאמילי עמרוסי.
לחיי מסמיקות. כל הארבע P:
אם מארגנים קבוצה לעניין אני בעסק.
אני אהבתי במיוחד את הכותרת: "החופש ועונשו". גאונות!
כי אונס הוא עונש! (לא סתם יש למילים צליל דומה)
אם את מתנהגת לא יפה, כלומר בצורה "חופשית" ולא כמו אישה טובה (שמסתבר שזה ההיפך מ"חופש"), מה את מתלוננת אחר כך שאנסו אותך? הרי זהו עונשך בדין!
העיקר שהיא לא מאשימה את הקורבן…
אגב, זה לא שהיא המציאה משהו, ההתייחסות לאונס כעונש על התנהגות הקובן היא עיוות מאוד מקובל.
לא מזמן היה כאן פוסט בנושא: https://nehashim.wordpress.com/2012/03/29/432/
וגם בבלוג האם המעולה: http://dorawrites.com/omg/?p=427
זו שפחה שהתאהבה בתפקידה ובמעמדה בשבילי. היא אסירה מסוג אחר.
זה מאוד מתנשא.
יכול להיות, אבל אם היא מנסה לטעון שבגלל החופש היחסי שלנו נשים נאנסות והיא עצמה פועלת בתוך מערכת חוקים שבה גברים קובעים בשבילה עם מי לשכב ומתי ומתיימרת להטיף לנו, אני לא מוצאת לנכון לקרוא לה בשם אחר.
אולי, אבל אני מסכים עם קרן. באין לאישה רצון חופשי אין דבר כזה "אונס". מכלוב כזה יושבת עמרוסי וטוענת כי חופש הוא אונס, בעוד כלא הוא שחרור. הייתי קורא לזה ניוספיק, אבל זה שיח בן שנות אלפיים.
ובכלל, אני לא חושב שאפשר להתנשא מעל מישהי שכותבת על אשמתן של הבלתי צנועות. המתנשא על מתנשא פטור, או משהו.
אבל זו לא התנשאות שמופנית רק אמילי עמרוסי, זו אותה אחת שמופנית לכל הנשים הדתיות, שלא לדבר על החרדיות. וגם לשרה פיילין וכאלה. זה "אה, אתן ב'צד' של הקהילה השמרנית שלכן ולא ב'צד' של הפמיניזם, וזה מכעיס וקשה להבין את זה אז נגדיר אתכן כשטופות מוח כדי שלא נצטרך להקשיב לכן". זה שהן משחקות לפי החוקים של קהילה לא פמיניסטית ולפעמים מוצאות דרך להרוויח מזה לא הופך אותן לחסרות בינה — להיפך.
כן, אני לא מבינה איך אפשר גם להיות אשה עצמאית וגם להסכים לכך שגברים יקבעו לך שאת לא יכולה לשכב עם בעלך – סליחה, הוא אפילו לא יכול לגעת בך – במשך שבועיים בחודש. ולחבוש כיסוי ראש. ולעבוד דת שאוסרת עלייך להיות דיינית בבית דין שעוסק בעניינן של נשים שהן חצי מהאוכלוסיה. ועוד ועוד.
כל עוד היא לא מסבירה לי את זה אני לא רוצה להקשיב לה. אין לה זכות להטיף לאף אחת, להיפך, היא משתפת פעולה עם הגרועים שבאויביי.
אינני חושב שנשים מקהילות שמרניות או יהודיות-אורתודוכסיות הן חסרות בינה. אבל אני כן חושב שהן לא מקור שראוי להאזין לעצותיו לגבי התרבות החופשית. נשים חופשיות לא צריכות עצות לגבי מהותו וטיבו של החופש שלהן ממי שנתונות באזיקים מרצון. מי שמגנה את החופש שאחרים נטלו לעצמם מפני שהיא עצמה כבולה מרצון, מתבטאת כמעט בהגדרה בנושאים שאין לה עליהם מושג.
או במילים אחרות, אינני חושב שאני חסר בינה, ואני מקווה שגם את לא. אבל אם אני אכתוב מאמר על מימטיקה קולנועית, תחום שאיני מבין בו דבר, קולנוענים בהחלט יוכלו להתנשא מעליי. ויגיע לי.
מסכים עם דורה, יש התנשאות כלפי הנשים דתיות ואמרות כלפיהן שהן לא יכולות להיות פמינסטיות.
כשלמעשה הקהילה שלנו החילונית גם כן לא פמינסטית והיא לא הרבה יותר מאשליה של תרבות חופשית.
ישנן הרבה טורים של חילוניות שכותבות דברים לא פחות שובינסטים (מלא דוגמאות בבלוג הזה).
מעבר לכך גם קל סתם להגיד שיש להם בחירה לא להיות שם. אך זאת הקהילה שהם גדלו לתוכה, עם המשפחה, מסורת, בני זוג ילדים, תפיסת עולם של אמונה באל וכו'. אז אפילו אם זה היה ברור שהקהילה שלנו פחות שובינסטית, אין מה לבקר אותן מבחינה פמינסטית על הישאורתן בחברה הדתית. בדיוק כמו שאם פתאום שבדיה תהיה מדינה סופר פמינסטית שפתוחה למהגרים, נבין לחלוטין את כל מי שתישאר בישראל ולא נגיד שהיא פחות פמינסטית מהשבדים.
אז בהחלט הייתי מקשיב לנשים דתיות באותה מידה של הקשבה לנשים חילוניות.
פינגבק: תרבות אונס – פוסט מעקב | שחור-סגול
מעניין מה יש לגברת עמרוסי לומר על ילדות בנות חמש שנאנסות על-ידי קרובי משפחתן. רגע, תנו לי לנחש: זה כי אבא ראה אותן באמבטיה. הן לא היו צנועות מספיק להתקלח עם בגדים, ועל כן נענשו משמיים.
בחיי, זה גרוע כמעט כמו זה:
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/10347
מסתוריות דרכי האל.
"אני צנועה בדרך כלל ואיש אליי אינו נטפל". האם לאחל לאמילי עמרוסי ש"יענישו" אותה זה מעשה לא פמניסטי ? כלומר, תראו איך היא נראית, היא לא מכסה את פרצופה. זה מגיע לה
בהחלט נמאס מהאשמת קורבן.
ללא קשר למה שהיא כתבה, ואני יודע שזה לא האישו כאן אבל אולי יש בעייתיות בלבוש, ובכך אני מתכוון לכל מי שמעצב את הלבוש שמבליט איברי מין, ולכל החברה שמעודדת לבוש חושפני לנשים (או מאוד צנוע, תמיד אין את הביניים) ולבוש לחלוטין אחר לגברים. ואין קשר בין לבוש חושפני למיניות נשית, המיניות "המתפרצת" היא רק של הגברים שרואים כאוביקט מיני את הנשים.
אני שוב אסתכן ואשים את ראשי על הסדן .
א. שום דבר הוא לא תירוץ וסיבה לאונס או השפלה או כל פגיעה אחרת.
ב. לבוש חושפני מדי, בחברה כמו שלנו , יכול להיות פוגעני במידת מה.
כדי לסבר את האוזן אני אתן כדוגמה את החרדים. האם אדם שלבוש שחורים באמצע אוגוסט מגיע לו שיציקו לו? שירביצו לו? (כן, זה קורה לחרדים לפעמים) , שיקללו אותו או שימנעו ממנו הזדמנות הוגנת במקום עבודה או בשכירת דירת מגורים?
בוודאי שלא.
אבל.. לטעון שאין כאן מסר כלפי הסביבה זו התחסדות. דתי לאומי מסתפק בכיפה על הראש ושאר הלבוש שלו – קצת בסגנון שנות השבעים – משתלב בסביבה. וזה כמובן לא רק הלבוש. זו השקפת עולם והתנהגות שלמה שמשדרת לחברה ' אני החרדי לא חלק מכם, אני אחר, מתבדל, לא שייך'. האם מותר לפגוע בחרדי בגלל זה? לא. אבל זה לא ממש מעורר רצון טוב.
כשאישה מתלבשת בלבוש חושפני – ואני יודע שהמונח 'חושפני' פתוח להגדרות. – היא משדרת גם כן משהו לסביבה.
אני מצטער לדרוך על היבלות של כולם אבל כן, אני יכול להבין איך אנשים עשויים להרגיש שהאיברים החשופים האלו מתגרים בהם. אם נחזור לחרדי שלנו, כשאישה עם מחשוף נדיב מתיישבת מולו באוטובוס אני יכול לראות איך הוא מרגיש את עצמו מותקף . מגוחך בעיני ללכת עם חצאית קצרה, חולצת בטן ומחשוף עמוק ולהתפלא שנועצים בך עיניים.
הרי אם סוטה יוציא את איבר מינו בפומבי מול אישה הוא יפגע בה (ויעבור על החוק) למרות ש -גלגול עיניים מתחסד – הוא לא נוגע בה, אולי אפילו לא מדבר אליה, רק מסתכל , מה יש?
ברור לנו שיש התנהגויות סוטות. אני לא חייב לגעת באישה או להגיד לה דברים פוגעים. לפעמים מבט מלוכלך הוא די והותר, חיוך נבזי, נעיצת עיניים לא הולמת. כל אלו לא נכנסים לשום דפוס או מסגרת אבל הם בהחלט סוג של תקיפה מינית והטרדה של האישה. למה מהכיוון השני הדברים האלו לא קיימים? למה אישה שנשענת מולי על השולחן ומראה לי דרך אגב כמובן, את כל הנוף , לא מתגרה בי והכל בראש המלוכלך שלי?
טוב זה מתחיל להיות ארוך אבל מה שרציתי לומר (בלי להצדיק את אמילי עמרוסי או כל סוטה שמסתובב חופשי)
הוא ששני הצדדים צריכים להפסיק לשחק את המשחק. הגברים צריכים להתחיל לכבד נשים (מאיפה לעזאזל המילה הזאת 'כוסית' שגם נשים משתמשות בה? מה , היא איבר מין מהלך?) אבל גם הנשים צריכות לוותר על חלק מהיתרונות שיש במצב האי שיוויוני שקיים היום אם רוצים שהוא יהפוך ליותר שיוויוני.
לכתוב עוד פעם שנשים מוטרדות ונאנסות גם כשהן לובשות בורקה בלב קאבול? זה יעזור במשהו? אז הנה, כתבתי את זה עוד פעם. אולי הרעיון הפשוט הזה, שנשים לא אשמות בשום צורה בכך שמטרידים אותם מינית או אונסים אותן, יחדור לאנשים לראש מתישהו.
מתחיל לעייף קצת, העניין הזה.
וחרדים לא אשמים בשום צורה בכך שמפלים אותם לרעה. עדיין הלבוש שלהם וכל ההתנהגות שלהם משדרת הסתגרות מפני החברה שסביבם. באותו אופן לבוש מסויים במקום מסויים (אין דין חוף הים כדין בית ספר בו מלמדת מורה שצריכה להתלבש בהתאם) יכול להיות מתאים ויכול להיתפס כמתגרה ומתריס.
אם אני אלך במאה שערים אני לא אצטרך ללבוש "חצאית קצרה, חולצת בטן ומחשוף עמוק" כדי לקבל מבטים — גם ג'ינס וטי שרט יספיקו. ואני אקבל הרבה יותר ממבטים. יש מצב שזה ייגמר בפגיעה גופנית. אז כשתהיה לך הגדרה טובה למה אשה יכולה ללבוש כדי לצאת בסדר עם כל גברי העולם, וכדי שאף נרקיסיסט מטומטם עם תסביך עליונות לא ירגיש שהיא בחרה את החולצה הזו בבוקר רק כדי "להתגרות" בו, תודיע לי בבקשה. עד אז, STFU, במטותא.
דוגמה מצויינת.
באפריקה למשל יש מקומות שבהם נשים הולכות בעירום (וגם גברים) וזה בסדר גמור.
מעולם לא הייתי בגרמניה אבל נאמר לי שיש שם פארקים באמצע ברלין בלי גדר מסביבם שמיועדים לנודיסטים. יחד עם זה קראתי ראיון עם גרמניה צעירה שהגיעה לארץ והייתה מזועזעת מקוד הלבוש החושפני כאן.
רוצה לומר – על חוף הים בגרמניה מותר לחשוף שדיים אבל ברחוב מתהלכים בצורה הרבה יותר מכוסה.
יש לבוש שמתאים לכל מקום וזמן וכן, במאה שערים הם באמת מטורפים לגמרי – מנסיון – ואני ממש לא חושב שזה בסדר .
אנחנו במדינה הצעירה שלנו עוד לא גיבשנו לנו איזו מוסכמה כללית לגבי הלבוש המקובל אבל זה די ברור , גם בלי לקרוא את החוק , שאסור לי ללכת מולך עם איבר המין בחוץ ולומר שאת נרקסיסטית מטומטמת אם את חושבת שניסיתי להתגרות בך נכון?
בגלל מיתממים חסרי-בינה כמוך אני רועדת מפחד כשאני הולכת ברחוב בלילה או לוקחת אוטובוס, מכסה את עצמי בקרדיגן גם אם אני מתה מחום, תוהה אם זה שלבשתי צהוב מושך יותר מדי תשומת לב, מנמיכה את המבט בכל פעם שעובר גבר. רק שמישהו לא יחשוב שאני מנסה להתגרות בו בזה שאני מסתכלת עליו או לובשת גופיה או לובשת חצאית או קיימת.
אני חיה כמו גזע עבדים ואתה משווה לי לגברים שהולכים עם איבר מין בחוץ. אני בטוחה שאתה חושב שאתה מאוד הגיוני. פשוט אין לך מושג.
דווקא יש לי אבל אולי נדבר רגע עלי ?
עלה בדעתך שגם אני יכול להרגיש מותקף? נבוך? לחוץ?
נכון, אני לא חושש מאלימות (אם כי גם זה יכול להיות ) אבל מעצבן אותי לראות בגן ילדים אימא שבאה איתי לקחת את הבן שלה כשהיא לבושה כאילו היא על חוף הים. כמובן שאם אגיד מדהו בעניין אני או סוטה מזיל ריר או זקנה ויקטוריאנית מיובשת אז גם אני צריך לסתום כפי שאת אולי עושה נוכח מבט נבזי שנעץ בך המוכר מעבר לדלפק.
אני מיתמם? אולי להתלבש בצורה לא הולמת אבל חוקית לגמרי זו גם סוג של היתממות? (הנה אני אישה משוחררת שהולכת איך שבא לה ורק נראה אותך נועץ מבט אחד מיותר יא חתיכת סוטה) בעיני זה צבוע ומגוחך אבל אני מבין שזה הבלוג שלך ואוי לי אם אגיד משהו שלא מתיישר עם קו המפלגה
איזה קו מפלגה?! המפלגה ששולטת על המדינה הזאת ושמסכימה איתך בכל פרט? אל תשחק אותה מיעוט מדוכא, בבקשה, רק בגלל שהחלטת לכתוב בסנטימטר האחד של האינטרנט שבו לא מסכימים איתך. וכן, אתה מיתמם. אני מאויימת בכל רגע שבו אני מחוץ לבית פן מישהו יחשוב שאני רומזת לו משהו. אתה מרגיש "מותקף" מאיך שבחורות מתלבשות סביבך בלי שום קשר אליך, ו"מותקף" כי הן יכעסו אם תעיר להן (דהה — למה לעזאזל שיהיה לך מותר להעיר לזרים על מה שהם לובשים?!). בקיצור, אתה כמו הבני-ברקים שמרגישים "מאוימים" ו"מותקפים" ו"נפגעים" כי הם לא מצליחים למשטר כל פרט במרחב הציבורי שסביבם וכי יש נשים שלא חיות בהתאם לאמונתם שלהם.
אז לא, בוא לא נדבר עליך. הבלוג הזה לא מיועד לדיבור עליך. אידיאלית, הבלוג הזה בא להזכיר לך שיש אנשים חוץ ממך שרוצים לנשום, ושההתעלמות שלך מהעובדה הזו עושה להם הרבה בעיות בחיים.
יופי של תגובה. עכשיו אני יודע איך זה שמתעלמים מהרגשות שלי ולועגים למבוכה או לחוסר הנוחות שאני עשוי להרגיש. אז ככה אתן מרגישות רוב הזמן?
גלגלתי את העיניים כל כך חזק עכשיו שהן נתקעו למעלה והייתי צריכה לשחרר אותן עם כפית. לא, אני לא מכירה בזכותך להכתיב לנשים מסביבך מה ללבוש או בזכותך להעיר להן כשהן מתלבשות חשוף מהמותר. יתר על כן, כשאתה מדבר על זה אתה יוצא מנותק מהמציאות, בכיין ואכזרי. יום אחד, כשיהיה שוויון, תוכל לדבר על זה וזה לא יהיה מנותק ואכזרי, סתם תמוה ומטופש. זה מה שיש לי להגיד בנושא.
תמיד מדברים על השלכות של לבוש חושפני על בני המין השני. אני חייבת לומר שבתור אישה שלא נמשכת לנשים, מאד מפריע לי לעמוד מול אישה שמכריחה אותי לראות את כל מה שבא לה לחשוף. זה גורם לי למבוכה ולחוסר נוחות, כמו שכתב עדו, כי אני לא מעוניינת להיכנס לפרטיות שלה. זה כאילו שהיא תספר לי חוויות אינטימיות בלי לוודא שאני מעוניינת לשמוע.
נו ו? אז מה? לי מפריעים אלף ואחד דברים אבל אני חיה עם זה. אני לא מבקשת ממך שזה לא יפריע לך, אני מבקשת ממך ומעדו -בעדינות- להתמודד עם זה שלבשתי משהו חשוף כי ככה זה בעולם, אנשים עושים מה שהם רוצים במסגרת החוק גם אם זה לא מתאים לכם ולא תמיד אפשר לקבל מה שרוצים. איכשהו אנשים מפנימים את זה בכמעט כל תחומי החיים אבל כשזה נוגע ל"איך נשים מתלבשות" יש את כל החוצפה להתבכיין.
אוי אוי אוי. אני מתנצל בשמי ובשם המין האנושי כולו על שלפעמים אנחנו מעזים לצאת לרחוב לבושים באופן שאת לא מסכימה איתו. איזו בורות מצד האנושות לצאת לרחובות לפני ששקלו כיצד תלבושתם תפריע לך.
מסכנון!
פחחח.
לא, רגע, בוא נחזור מההתפלפלות התיאורטית הזו, הבלתי קשורה לעולם, לקרקע המציאות. כן, אני יודע, מישהי עמדה מולך עם מחשוף והרגשת נורא אומלל. אבל ברצינות, למה הסטנדרטים הכפולים? לגברים הרי מותר ללכת במכנסיים קצרים וגופיה בערך בכל מקום פומבי. בימי הקיץ החמים לא נדיר להסתכל מהחלון ולראות גבר עושה ג'וגינג ללא חולצה. עידו, האם מפריעים לך גברים שרצים בפארק ללא חולצה? האם מפריעים לך גברים בגופיות ברחוב?
עכשיו, זו שאלה מעניינת במיוחד בעיניי, מפני שיש לה שתי תשובות אפשריות – כן או לא, ואף אחת מהתשובות האלה איננה טובה.
אם לא מפריעים לך גברים חשופי חזה בפארק ולובשי גופיות סבא ברחוב, אבל אתה קובע שלחשוף שדיים זה רק על חוף הים בגרמניה (כלומר, כן תפרענה לך נשים שעושות ג'וגינג בפארק חשופות חזה), אז אתה לוקה בסטנדרטים כפולים – מה שמותר לגבר אסור לאישה. המקור של הסטנדרטים הכפולים הללו הוא די ברור: לאישה אסור מפני שחצי-עירום שלה (או עירום מרומז, או מחשבת עירום) הוא מיני בעוד שחצי עירום של גבר הוא לא מיני. כלומר, אתה חושב שהאישה היא יצור מיני ושלכן חלות עליו מגבלות. קודם כל שדיים, אחר כך אדם.
אם כן מפריעים לך גברים חשופי חזה בפארק ולובשי גופיות ברחוב, אז אתה לוקה בפוריטניות. האם יש עוד קבוצות אוכלוסיה שאתה רוצה לומר להן איך להתלבש כך שאתה תרגיש בנוח?
אז מה מהם אתה, עידו? האם אתה לוקה בסטנדרטים כפולים או בפוריטניות ממארת הרומזת שקוד הלבוש של כולם צריך לתאום את נוחותך ומה שלך נראה כראוי?
או, מכיוון אחר: לי, אישית, כאינדיווידואל, מפריע לראות אנשים עם המון פירסינג (או צורות קיצוניות אחרות של body modification). זה לא יפה בעיניי, זה גורם לי לחשוב על כאב, ובלוטת ה'זה-ייגמר-בבכי' במוח שלי (היא חלק ממתחם הפולניה-הפנימית, ששוכן בדיוק מתחת להיפותלמוס, ולא יגיד לך אפילו כמה רעש הוא עושה שמה בין שתיים לארבע, אנשים שוכחים שיש להם שכנים, אבל מה אפשר לעשות? סובלים בשקט, ככה זה) ישר מדמיינת איך הם נתפסים באיזו ידית של חלון או משהו ונמשכים ואייייייה… בקיצור, זה הטעם האישי שלי. אבל מכאן לטעון שאסור לאנשים לעשות באדי-מוד, ועוד יותר מזה, שהם מטרידים אותי בעצם קיום גופם המחורר והמעוטר בסביבתי? מכאן ועד ללכת ולהציק להם כי הם עשו עם הגוף שלהם מה שמגניב בעיניהם ואז הם העזו להתיישב מולי באוטובוס? מה פתאום? אם אני אעשה דבר כזה, *זו* תהיה הטרדה. עצם קיום הפירסינג הוא *לא* הטרדה.
אז אם להחזיר את ההקבלה אל המקור שלה – העובדה שמישהי בוחרת להתלבש בסגנון מיני מוחצן שלא מוצא חן בעיניך היא *לא* הטרדה, גם אם היא מתיישבת בדיוק מולך והמחשוף שלה ממש גדול. אם מציקים לה בגלל הלבוש שלה, זו *כן* הטרדה.
אלה היו שני הגרושים שלי, בכל אופן.
לא מפריעה לי חוסר אסתטיקה (כלומר מפריע לי אבל למעשה הרבה פחות מאשר לאחרים, אני די שלומפר בהופעתי) , כן מפריע לי שמשדרים לי מסרים מיניים בלי שארצה בזה. היות ואני לא נמשך לגברים אין לי מושג מה מרגישה אישה שגבר עושה לידה ג'וגינג בלי חולצה.
אני גם חי לגמרי בשלום עם נשים בבגדי ים על החוף, למה? כי על החוף מקובל ללכת בבגד ים ולכן זה לא מהווה מסר מיני. כשאני נכנס למלתחה של הגברים כולם שם ערומים אבל ברחוב אני מאד אתפלא לראות גבר הולך ערום כביום היוולדו , לא רק אתפלא אלא אולי אשקול להתנפל על הסוטה או להזעיק עזרה. כלומר לא המראה של גבר ערום מפריע לי אלא ההקשר שבו זה נעשה.
קודם הזכירו כאן היתממות. אז אני מעלה שוב את העובדה שהרבה התנהגויות מטרידות ומאיימות לא נכנסות לשום קטגוריה שאפשר לקטלג אותה. מבט חודר, חיוך נבזי , איזו העווית פנים מגונה, על כולם קשה מאד ללכת ולהתלונן במשטרה ('מה הסתומה הזאת רוצה? בסך הכל נכנס לי זבוב לעין שבמקרה עברתי לידה') . באותו אופן גם לבוש יכול להיות מטריד וגם כאן ההיתממות מעצבנת אותי. אם את מוכרת בחנות אני לא ממש חייב לראות את רוב החזה שלך בפרט שזו חנות בגדי ילדים ולא חנות אביזרי מין. מה אני יכול לעשות בקשר לזה? שום דבר כמובן, בדיוק כפי שנשים צריכות לספוג מבטים סוטים מגברים ולשתוק כי הוא הרי לא עשה שום דבר שאפשר להתלונן עליו.
מה הייתם אומרים לאישה שמרגישה שלא בנוח כשאיזה גבר מביט בה במבט חודר לכיוון הרגליים?
'בעיה שלך? למה לך מותר להסתכל ולו אסור? תפסיקי להכתיב לגברים איך להתנהג?'
נראה לי שלא. אבל אולי אני טועה.
"מבט חודר, חיוך נבזי , איזו העווית פנים מגונה… באותו אופן גם לבוש יכול להיות מטריד…" איך זה באותו אופן? אם מישהו מחייך אליי בנבזיות זה מכוון אליי והוא עושה את זה באופן מודע [בגלל זה השתמשת במילה 'נבזי', לא?]. אם מישהי יצאה מהבית עם מחשוף והתיישבה מולך באוטובוס… אתה לא מרכז העולם, אתה יודע, היא לא יצאה מהבית כדי "לשדר לך מסר מיני בלי שתרצה". מה זה בכלל אומר? אם אני לובשת מיני אני משדרת מסריים מיניים לכל עבר? כי זה באמת לא כדאי, אולי מישהו יתבלבל ויחשוב שאני רוצה סקס איתו בגלל זה!
רק עכשיו ראיתי שהתייחסת לנקודה שניסיתי להעלות, ובצורה הרבה יותר מוצלחת ומתומצתת ממני. סליחה על החזרה המיותרת על נקודה שכבר הועלתה.
קשה לי לנסח את זה ממש, אבל הכי קרוב שהגעתי הוא שיש הבדל בין, למשל, מישהו שבוהה בך באופן מופגן, או עושה לך פרצוף, לבין מישהו שמתלבש באופן שאתה לא מרוצה ממנו[*] – מפני שהמקרים הראשונים מופנים באופן ספציפי לאדם *מסוים*, ולכן מטרידים את האדם הזה (או, לרוב, הזאת), בעוד שהאחרון לא. כל עוד האישה עם המחשוף פשוט מסתובבת עם המחשוף הזה כי זה מה שהיא אוהבת ושיפה בעיניה, ולא – למשל – ממש בכוונה דוחפת לך את המחשוף בפרצוף, או מסתכלת עליך ופותחת עוד כפתור, או משהו כזה שמכוון אליך ממש, אני לא חושבת שאתה יכול לומר שהיא מטרידה אותך. תאמר, והבחור שמתיישב בתחנת אוטובוס רק כשיש שם בחורות ומאונן חצי-בחשאי, ולא פונה אליהן, זה לא אותו מצב? אני מתלבטת. אני חושבת שלא, מעצם העובדה שהוא בבירור הציב את הבחורות האלה כמטרה, ושהוא בבירור עוסק בהתנהגות מינית. זה נכון שיש מקרים גבוליים. אבל בחירה בסגנון לבוש מסוים, גם אם הוא מוחצן לא נראית לי בצד המטרידני של הגבול.
בכל אופן, ושוב, מתוך קריאת התגובה שלך למטה, נדמה לי שאתה בעצם מנסה להגיד שבמידה מסוימת אלה עם המיניות המוחצנת מטרידים את החברה, או משהו כזה, אבל זה עניין די אמורפי, ואני חושבת שמזה צומחת מה שאני רואה כבעייתיות בטענה שלך.
בעניין אחר, עזוב לרגע את הג'וגר בלי החולצה, וגם את הבאדי-מודינג שהעליתי קודם. בוא נדמיין שאני נוסעת באוטובוס ומתיישב מולי בחור צעיר לבוש בגופיית רשת ובמכנסונים צמודים בצבע סגול מטאלי שמבליטים את אזור המפשעה. האם אחשוב לעצמי שהטעם שלו בביגוד מפוקפק למדי? כן, בהחלט. זה לא הסגנון שלי. האם אחשוב שבעצם בחירת הלבוש שלו, והעלייה איתו לאוטובוס, הוא מנסה להטריד אותי? לא. (נו, קדימה, אני יודעת שאתה נורא רוצה לומר 'אבל זה ברור שהוא לא מעוניין בך בכלל כי הוא הומו'. הרי השתמשתי בתיאור של ביגוד סטריאוטיפי לחלוטין, חסר רק צעיף הנוצות והפסקול של מצעד הגאווה. מה לעשות שלבוש גברי שמחצין מיניות משויך לרוב לקהילה הגאה? זה מה שנקרא 'המבט הגברי'. אז בוא נדמיין שיש לו גם שלט שעליו כתוב 'אני הטרוסקסואל'. או 'ביסקסואל'. או 'פאנסקסואל'. זה ממש ממש לא קריטי לצורך הדוגמא.) אלא אם כן אני ארגיש שמשהו בהתנהגות שלו מכוון אליי ספציפית, אני לא אניח הנחות שנובעות רק מבחירת הלבוש שלו. אני רוצה לקוות שגם אתה לא (אם במקרה הבחור הזה יתיישב מולך באוטובוס בלי השלט ממקודם).
[*] אתה העלית באופן ספציפי את חוסר הרצון שלך מלבוש שמשדר מיניות מוחצנת, והפרדת אותו מענייני העדפה אסתטית, אבל בעיניי לפחות הגבול הזה לא ממש חד. למשל אצלי, כשאני לובשת חולצה עם מחשוף (עד כמה שיש מה לחשוף), אני עושה את זה מפני שהיא יפה *בעיניי*, לא בשביל אף גורם חיצוני. ואני חושבת שאצל חלק גדול מאוד מהאוכלוסיה, הבחירה בלבוש (כשניתן לעשות בחירה כזו, כלומר להוציא לובשי/ות מדים וכיו"ב) נובעת לרוב מהעדפה אסתטית זו או אחרת. גם כשלא מדובר במעקב פעיל אחרי אופנות וסטייל: החל מתלמידת האולפנה שחושבת שחצאית ג'ינס יותר יפה מקורדרוי והחולצה הסגולה נראית יותר יפה עליה מהירוקה, דרך המטאליסטית שלובשת חולצת סלאייר במידה XXL ומכנסי סאגי עם שרשראות כי היא חושבת שהמראה האנדרוגיני זה מגניב וכי כך היא מסמנת את ההשתייכות שלה לתת-קבוצה תרבותית מסוימת, וכלה בפרחה שאתה כנראה חושב עליה, לפי התגובה שלך למטה, זו עם החוטיני מחוץ למכנס (אצלה זה 'מכנס', לא 'מכנסיים') והחולצה הצמודה המנומרת שנראית עליה מאמם – כולן בחרו את הבגדים מתוך גישה אסתטית, ואם היית שואל אותן למה הן מתלבשות דווקא כך היו כנראה עונות לך משהו בסגנון 'כי זה מה שאני אוהבת' או 'כי זה יפה'. הן אולי התלבשו כך גם מתוך תפישה מסוימת של החברה שלהן ושל במקום שלהן בתוך החברה הזו, אבל בכל זאת, הן לא התלבשו *בשבילך*.
יצא לי נורא ארוך – כאמור, אני מתקשה קצת לנסח את הנקודה, ולכן נסחפת להמון תיאורים 'מסביב'. סליחה מראש. או בדיעבד בעצם.
אה. אז אלו שמתלבשים ככה הם הומוסקסואלים? לא היה לי מושג
הוא לא, הוא הטרו. יש לו שלט. כאמור, העניין הזה לא רלוונטי לנקודה שלי, והתייחסתי אליו (במאמר מוסגר) רק מפני שחששתי שהדיון יילך לשם במקום לעסוק בנקודה המרכזית, שהיא ביגוד שמחצין מיניות והיחס אליו.
אני ממש מתנגד לכיוון של הדעות של ido שנטולות כל הקשר חברתי ומודעות, אבל גם הדברים שלך נשמעים לי מפוספסים ולא לגמרי המציאות בהקשר של לבוש, גופייה ומכנסיים קצרים זה באמת אותו דבר לנשים ולגברים.
אך לבוש שבכוונה מדגיש את איברי המין, הוא משהו אחר, לא מכיר לבוש לגברים שמדגיש את איברי המין שלהם. לגברים אין מחשופים בהקשר מיני, והם לא מראים בגדים תחתוניים בהקשר מיני, זה מתוכנן רק ללבוש נשים. לבוש שיחשב סקסי לנשים בארוע יהיה כולל מחשוף ומשהו קצר שיראו רגליים, לגבר זה בדרך כלל יכלול חליפה. האם לבוש חשוף מלמד על הבחירה של נשים שפשוט יותר מיניות? בספק, מי שמיני אמור אולי לרצות לראות את הצד שהוא נמשך אליו בפחות בגדים ולא את עצמו, וכאמור יש המון גברים מיניים במיוחד שלא יחשבו ללבוש על עצמם פחות בגדים, כך שלדעתי לבוש חשוף נועד בשביל המיניות של הצד השני שזה המיניות הגברית.
אני ממש לא בעד להתערב בבחירות הלבוש של נשים, כמו שאני נגד להתערב ולהגיד לאישה אם היא צריכה ללכת על עקבים או לא, או כמה להתאפר, אך אני כן בעד לדבר על הלבוש בהקשר חברתי ולראות האם לבוש מסוים הוא גם כן חלק מהדיכוי, מה השפעותיו, ומי נפגע מזה.
אבל זה כל הקטע. יצא לכולנו, אני משערת, להתקל בגברים שהתחתונים שלהם מציצים מהמכנסיים הנמוכים שלהם. שם זה לא קטע מיני. זה מרושל/ מגניב/ ראפרי או ווטאבר. כי תחתונים של גבר הם לא משהו מיני, ותחתונים של אישה כן. מתוקף היותם של אישה. ובאותו האופן- רגליים של גבר= לא מיני. רגליים של אישה= פצצת סקס מתקתקת, איי קרמבה.
בדיוק. הכל תלוי במי שקובע את ההגדרות. ומי שקובע בחברתנו הם גברים.
נכון, אך מעבר לזה אני חושב שהלבוש עצמו לגברים ולנשים הוא אחר, מבחינת כמה שהוא חושפני או מחפיץ, אפשר לראות את זה בכל טקס אמריקאי/סרטים/קליפים אפשר לראות את זה בלבוש החורפי של נשים שהוא לפעמים בעצם קייצי, ובכלל סתם לראות מה נערים ונערות לובשים היום וכמה זה שונה אחד מהשני. העידוד ללבוש חושפני/מחפיץ לגברים לעומת נשים מאוד שונה לדעתי.
אמילי עמרוסי היא לא העורכת/דוברת של ישראל היום ולא מדובר ב"דבר המערכת", אז מדוע בכותרת דבריה מיוחסים לעיתון? ("ישראל היום : " )
הם פרסמו את זה, אני מניחה שהם חושבים שזה לגיטימי. ראה פירוט בדף "על הבלוג".
פינגבק: על רקע פוליטי « האחות הגדולה
OK, לא קראתי קודם. אז לעמדתך הטור הנ"ל ושאר הפרסומים שאת מביאה לכאן, לא היו צריכים להגיע לדפוס?
הטור הנ"ל היה צריך לפחות לעבור תחת ידו של עורך אינטליגנטי. לגבי השאר — לא הכל, אבל אני בהחלט כותבת על הרבה דברים שלא היו ראויים לדפוס.
הפסקה קצרה להשתפכות נוסטלגית:
כשהייתי ילד, הפושטקים (כן אני מאד זקן) הכי גדולים לא העלו על דעתם לשים את הרגליים על המושב הנגדי באוטובוס, היום אני כבר התייאשתי מלהעיר על זה , הגסות הזאת הפכה להיות סטנדרט, יחד עם עוד הרבה רעות חולות אחרות. כשהייתי בן עשרה לא היה שום חוק שאסר עלי לקנות אלכוהול, לא היה בזה צורך, כמעט לא שתו, היו כמה שעישנו סיגריות במקומות סתר, סמים? בבית הספר? היו שמועות שיש דברים כאלו בבתי ספר גרועים במיוחד.
בתחנה המרכזית בתל אביב היו מגזינים עם עירום ממש, יכולתי לראות לרגע לפני שאבא משך אותי משם. היום כבר יש באותו מקום קירות שלמים שעליהם תמונות מפורשות כדי שלא יהיה ספק מה הולך במכון הבריאות שבפנים ובעיתון היומי המכובד שאני קורא יש מודעות להסרת שיער שפשוט חייבות להראות לי איזה שד חשוף כדי להבהיר את המסר.
פעם גם היו קטטות אבל הן לא נגמרו בסכינים אלא מכסימום בשיניים שבורות – שזה גם לא נעים אבל נשארים בחיים.
וכמו שהפירסומות היו יותר צנועות, גם במאה שערים לא היו מדרכות נפרדות לנשים ולגברים ובוודאי שחרדים נסעו באוטובוסים כמו כולם למרות שאם אישה הייתה יושבת לידם הם היו קמים מיד.
אני לא מצדיק את המתנחלת עמילי ערוסי בשום דרך. אני טוען שהלבוש החשוף שאנחנו רואים יותר ויותר הוא חלק ממשהו רע שקורה לחברה שלנו. הכל נהיה הרבה יותר מוקצן, צעקני אלים וגס . לא שפעם הכל היה נפלא אבל אני חושש שהלבוש החשוף לא מבשר שום פמיניזם או נאורות של החברה אלא היסחפות אחרי הגל העכור הזה של אגואיזם שבו מצווה לשים *** גדול ככל האפשר על כולם וכל המרבה הרי זה משובח. אני לא יכול להיכנס למוחה של האישה שהולכת לפני ומראה לי את צבע התחתונים שלה, רק לשאול את עצמי אם באמת נוח לה ככה יותר או שהיא נענית לצו התנועה ורואה לעצמה חובה להפגין כמה היא מצפצפת על מה שאחרים חושבים ומרגישים. כי אם זו האפשרות השנייה אז היא נמצאת באותו מחנה עם אותם אנשים גסי רוח שמטרידים נשים.
וכל מי שכועס עלי שאני 'מכתיב' או 'קובע' לאחרים איך ללכת. אני לא מכתיב לאף אחד. מימי לא עצרתי בחורה ודרשתי ממנה לשים על עצמה משהו. אבל אני טוען שזה גס ומכוער בעיני. מותר לי לחשוב ככה או שיש חוק נגד זה?
אתה ממש אוהב לשמוע את עצמך מקליד, הא?
עדו, תקן אותי אם אני טועה, אבל אתה אותו עדו שתמך באיסור על שירותם של הומוסקסואלים/לסביות מוצהרים/ות בצה"ל?
בהחלט. אם כאישה את מוגנת מפני גבר שינסה להיכנס למגורי החיילות את גם צריכה להיות מוגנת מפני אישה שמתעניינת בך מינית.
אתה מודע לכך שזאת לוגיקה הזויה לגמרי, נכון?
הסיבה ש"מגנים" נשים מגברים על ידי הפרדת המגורים זה כי הסביבה היום עבור נשים היא לא בטוחה, נשים מותקפות כל הזמן על ידי גברים. כיוון שהתקפה של לסביות והומוסקסואלים לא קיימת כתופעה, אין מה להגן בפניה.
ומה לגבי ביסקסואלים/ות? נניח שהגנת עלי מפני הלסביות המאיימות, אבל מישהי (בנות 18, אחרי הכל) מגלה פתאום שהיא מתעניינת גם בנשים?
GOD – Good Old Days מצחיק איך שלכל דור יש כאלה.
היי אתה, מה המייל שלך?