בלו מעריב: נטלי עטיה נאנסה. צפו

בלו נטלי, מעריב? בלו נטלי? באמת? משחק מילים חמודי מתחכמי שמקשר בין השם של המרואיינת לסדרה על עבדות מין בישראל, לצד תמונה גדולה של ציצים — זו נראית לכם דרך לגיטימית למסגר סיפור על אשה שעברה אונס והטרדות בגיל 15 ומתמודדת עם זה כבר שני עשורים?

כן, ברור שזה לגיטימי אצלכם. אונס זה חמוד וסקסי, עבדות מין זה קליל ופיקנטי, וממילא אתם מפרסמים את הסיפור הזה על כל פרטיו ה"חושפניים במיוחד" במטרה שיקראו אותו ביד אחת.

מבחינתי, אגב, היה שווה להקשיב לסיפור של נטלי עטיה, אפילו במחיר ההתלכלכות הפיזית והנפשית שבנגיעה בדפים של מעריב. היא מדברת כאן יפה וחכם ופשוט ולעניין. חבל שהיא מדברת לעיתון של בהמות.

[קישור לכתבה בנרג']

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “בלו מעריב: נטלי עטיה נאנסה. צפו

    • אני לא עוקבת אחרי, אה, מה שקורה במדינת ישראל, אז אין לי מושג, אבל היא אומרת בראיון שזה סרט על סיטואציה שהבחורה רואה בבירור כאונס והבחור רואה בבירור כפיתוי וכנראה יש איזשהו עיסוק בנקודות המבט האלה.

  1. ממה שאני קראתי, באודם בחורה אחת ראתה את האירוע כאונס והחברה הכי טובה שלה הבינה את זה כפיתוי. אני לא בטוח עד כמה זה רלבנטי למסגור של הכתבה. אבל יתכן שבכלל היחצנית דרשה שהכותרת תתייחס לאודם וגם בחרה את התמונה. זה קורה. כמו כן, כדאי לזכור שעטיה התראיינה בנושא כחלק מקידום של סרט, אז לא פלא שהמסגור קצת מכוער ולא רגיש, כי יש כאן גם מכירה של סרט וגם סיפור כואב ואישי באותה הכתבה. עורכים במעריב הם לא אמנים גדולים ועדיני מבע שמסוגלים לארוז את שני אלו ביחד מבלי לגרום קצת נזק.

    הכתבה עצמה באמת מעניינת ועטיה מציגה גישה בריאה לנושא. היא מספרת על התקיפות כאירועים שליליים מאוד (לא רק האונס), אבל לא כסוף העולם. זה חשוב מאוד לקורבנות של אלימות מינית לקרוא שהיא הצליחה להתאושש מזה. בנוסף, היא מסבירה יפה את הסיבות לתקיפות המיניות השונות בלי להתבטא נגד גברים בשנאה שמרחיקה את הקורא הגבר וגורמת לו לתגובות שוביניסטיות טיפוסיות, אבל גם בלי לעשות לגברים הנחות.

    • אז לא פלא שהמסגור קצת מכוער ולא רגיש, כי יש כאן גם מכירה של סרט וגם סיפור כואב ואישי באותה הכתבה. עורכים במעריב הם לא אמנים גדולים ועדיני מבע שמסוגלים לארוז את שני אלו ביחד מבלי לגרום קצת נזק.

      שטויות. לא צריך להיות גאון כדי להתייחס לסיפור אונס ברגישות. מספיק להיות בן אדם ו/או בעל אחריות מקצועית מינימלית. אם יש לך עיתון, אתה מקבל לא רק השפעה אלא גם מעמד מיוחד בעיני החברה והחוק, והמינימום שבמינימום שאתה נדרש לעשות זה לא להתייחס לסיפור אונס כפורנו. ולא אכפת לי מה היחצ"נים של עטיה ניסו לגלגל — העיתון אחראי על מה שמתפרסם בו, נקודה.

      היא מסבירה יפה את הסיבות לתקיפות המיניות השונות בלי להתבטא נגד גברים בשנאה שמרחיקה את הקורא הגבר וגורמת לו לתגובות שוביניסטיות טיפוסיות, אבל גם בלי לעשות לגברים הנחות.

      Eh. יש הרבה מקום לשנאה כאן מבחינתי, אז מגניב לה שהיא לא מרגישה ככה כי זו חרא הרגשה, אבל אם היא כן היתה מביעה שנאה, הייתי אומרת "סינג איט, סיסטר". מלבד זה, אני לא מאמינה בלא לעצבן שוביניסטים (אתה בהלם, אני יודעת). גם בקטע עקרוני כי זה לא תפקידו של המדוכא לנחם את המדכא ולגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, וגם פרקטית כי זה מאמץ סיזיפי שתמיד ייכשל והדוברת תצא קרחת מכאן ומכאן. למשל כאן בראיון, כשהיא אומרת שנראה לה שאולי גברים שמתעצבנים על חוקי הטרדה מינית הם גברים שרגישים לנושא הזה כי הם יודעים שההתנהגות שלהם בעייתית — היא אמרה את זה בצורה סופר עדינה אבל זה בדיוק סוג הדברים שגורמים לטוקבקיסטים להתלהם על שנאת גברים.

  2. פינגבק: מרבות בכתיבה « האחות הגדולה

  3. טוב, אולי יצנזרו את התגובה שלי ויחסמו אותי כאן לתמיד אבל לי יש בעיה. לי יש בעיה עם כתבה על ניצול מיני שבתמונה שמצורפת לה רואים אישה בפוזה פרובוקטיבית שכזו. לא קראתי את הכתבה ואולי שלפו תמונה ישנה שלה מהארכיון אבל התמונה ביחד עם הראיון מעבירים מסר סותר. כן, אני יודע, זכותה גם להצטלם בעירום וזה לא נותן לאף אחד הצדקה לתקוף אותה מינית או בשום דרך אחרת. אבל.. אם אני אמור להזדעזע ממה שהיא עברה אז באה התמונה הזו ומשדרת מסר כפול. אני לא טוען שהיא הייתה צריכה להצטלם בבורקה עם רעלה. הנקודה היא שאם אני אמור להתרכז בסיפור על אירוע רע, טראומטי ,שהיא יצאה ממנו מזועזעת, מושפלת ונגעלת אז זה קצת קשה כשרואים תמונה של מישהי שמנסה כנראה לפתות אותי. אפשר פשוט לתייג אותי כבבון מצוי שעושה לעצמו חיים קלים אבל מבחינתי אם הסיפור הוא על תקיפה מינית אז שזה יהיה רק על זה. בלי תמונות פרובוקטיביות, בלי קידום מכירות לסרט חדש, הנושא של תקיפה מינית אמור להיות מספיק חשוב בשביל להצדיק כתבה כשלעצמו.

    • וואו, המדיניות שלי בד"כ היא למחוק כל תגובה שאומרת "בטח לא תאשרו את זה חחחח" כי פאסיב-אגרסיב יש לי יותר מדי בארוחות משפחתיות. אני מקווה שאתה מעריך את האיפוק!

      הנקודה היא שאם אני אמור להתרכז בסיפור על אירוע רע, טראומטי ,שהיא יצאה ממנו מזועזעת, מושפלת ונגעלת אז זה קצת קשה כשרואים תמונה של מישהי שמנסה כנראה לפתות אותי.

      אז תתאמץ. אתה נשמע כאילו יש לך כוונות טובות, אז תהיה מודע למה המנגנון של מעריב ויחסי הציבור של הסרט מנסה למכור לך, ותהיה ביקורתי כלפיו. מבחינתי, הגורם היחיד כאן שלא ראוי לביקורת הוא נטלי עטיה. ספציפית לגבי איך שהיא מציגה את עצמה. לא מספיק שיש דרישות מאשה מה מותר לה ללבוש כדי שלא יתקיפו אותה ברחוב, אז גם אחרי שהתקיפו אותה היא צריכה להתלבש בצורה מסוימת כדי שנואיל להקשיב לה? למעריב, בתור עיתון, יש מחויבות לא להציג סיפור אונס בתור חומר אוננות. לנטלי עטיה, בתור בן אדם, אין מחויבות לא לבלבל לנו את הקטגוריות בין "אשה סקסית" ו"קורבן אומלל". להיפך, שתחסל לקטגוריות המחורבנות האלה את הצורה.

      הנושא של תקיפה מינית אמור להיות מספיק חשוב בשביל להצדיק כתבה כשלעצמו.

      ובכן, כן.

  4. יש לציין שמעריב הוא עיתון מחורבן בכל המובנים ולכן ניתן למצוא בו *גם* כתבות שמשפילות נשים. אבל שאר הכתבות בו משפילות את הקורא/ת בדרכים אחרות. בעיקר מתייחסות אליו כאוויל ומשמשות כפילר בין הפרסומות לשופרסל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s