לפי המניפסט:
מגפון הוא עיתון שנכתב, נערך ומופק על-ידי עשרות אנשי מקצוע מנוסים, שהתקבצו יחד במטרה ליצור גוף תקשורתי עצמאי ונטול פניות. עיתון פתוח ופלורליסטי, שמחויב לערכי הדמוקרטיה, לחופש הביטוי, לאמת.
לפי המציאות:
כמו מאקו רק בלי "האח הגדול" ובלי כסף למעצב גרפי.
אז יש לנו פה האשמת הקורבן, "צניעות", שילוש סימני קריאה, סקסואליזציה של קטינות, אלימות נגד נשים, דיכוי הביטוי האישי וראיית צורת הלבוש של אנשים שלא קשורים אלייך כ"פרובוקציה".
אכן עיתון פתוח ופלורליסטי, שמחויב לערכי הדמוקרטיה ולחופש הביטוי.
טוב, 'סקסואליזציה של קטינות' בהקשר הזה נשמע לי כאילו מראש החלת את דעתך באופן גורף על כל טיעון וסיטואציה שהעלה הכותב, גם אם זה לא כל-כך מדויק.
למרות שברור מאד (גם לכותב הכתבה המובאת, לפי הבנתי) שצורת הלבוש של אישה (או גבר) – פרובוקטיבית ככל שתהיה – לא מכשירה הטרדה מינית, נראה לי די טיפשי להתכחש לעובדה שיש לנו דעות מוקדמות על אנשים לפי האופן שבו הם נראים/מתלבשים. דווקא מהבחינה הזאת הכתבה שהובאה כאן פחות אורנג-אוטנית ממה שציפיתי.
במקרה הטוב, לא מדובר בלשפוט אדם לפי צבע העור שלו או שאר מאפיינים במראה שלו שנולד איתם, אבל בגדים הם כבר אמירה אישית ונתונה לבחירה.
ברור לכל בחורה (אם היא לא חסרת מודעות עצמית/רגישות סביבתית לחלוטין) שצורת הלבוש שלה משדרת משהו מסוים (או – שגברים יקלטו ממנה משהו מסוים…), וזה משהו שנלקח בחשבון. אני לא חושבת שזה צריך 'להילקח בחשבון' ברמה שתמנע מא/נשים להתלבש בצורה שנוחה להם/שהם מרגישים שמבטאת אותם/שבא להם – ובגלל זה אני מתכוונת גם להשתתף בסלאטווק – אבל לכל הפחות, זה ברמת ה'מוכנות'.
ולא כל-כך בטוח שצניעות זו מילה גסה. עד שהעולם ישתנה ויתאים את עצמו לראייה המתקדמת שלנו, ונוכל ללכת ברחוב עם מדבקות דקורטיביות על הפטמות מבלי שינעצו בנו מבטים או גרוע מזה, נראה לי בריא וחכם שהורים של בנות 14 (שבהרבה מקרים כבר לא נראות כמו ילדות אלא יותר כמו נשים), לכל הפחות, ינסו לדאוג לכך שכשהן יוצאות להן לעיר הגדולה, ייקחו בחשבון את העובדה שלא כולם בעולם הזה מכבדים כמוהן את זכותו של אדם על גופו.
חלק מהכתבה מ'מגפון' מתארת מציאות קיימת, ויהיה טיפשי להתעלם ממנה לחלוטין (שלא במסגרת בועת הסלאטווק הקונספטואלית, נגיד).
זו לא "כתבה" ש"מתארת מציאות קיימת" בקטע של לדווח עליה, זה טור דעה והוא בא לקדם באופן פעיל חלק מהצדדים הכי מסריחים של המציאות הקיימת — המבט השטחי על נשים, הבחינה והשפיטה הבלתי פוסקת של איך שהן נראות, הגחכה ודה-לגיטימציה של מאבק פמיניסטי נגד הטרדה מינית וכו' וכו'.
כשאת אומרת "כן, אבל ילדות בנות 14 באמת צריכות להיזהר במה שהן לובשות", אז הן צריכות להיזהר *בגלל* אנשים כמו כפיר לביא שמגלים אובססיה לציצים שלהן. לא רואה למה צריך להודות לו על שהוא מזהיר אותנו מפני עצמו.
כל כך כל כך צודקת! ולא רק בכתבה הזו, שמעבר לעיסוק בתכנים ממוחזרים שנלעסו עד כדי להקיא בעיתונות המסחרית, נראה שמגפון הוא הבטחה לא ממומשת (נדמה לי שקוראים לזה אכזבה), שאנשיו ממש ממש רוצים להיות כמו ה"גדולים", ולכן עוסקים בעיקר בחיקוי של תכנים, ולא ביצירה של שיח חדש… בעיקר בכתבות ה"יחסים" שלהם שנדמה שנכתבו לבלייזר אבל אפילו אצלם זה לא עובר את הסינון…
יותם, שכחת גם קצת גזענות (אבל "בקטנה"), כי ידוע שרק בטייבה אפשר לשרוף דברים או צמיגים.
כל הדיבור על "בחורות שהולכות חצי עירומות ברחוב" הוא נורא נגוע אתנית ומעמדית. אנשים מתלבשים בהתאם ובתגובה לאיך שמתלבשים איפה שהם גרים ואיפה שהם מסתובבים. לא מדדתי, אבל יש מצב שמה שנחשב מחשוף סביר לסביבה משרדית בשדרות או בגבעת אולגה נחשב מעט עמוק מהמקובל בצפון ת"א. אז כמובן שצפון ת"א הוא מה שמגדיר את הסטנדרטים ה"ארציים", כדי שנוכל להסתכל על בחורה מגבעת אולגה ולא נצטרך להגיד שאנחנו לא לוקחים אותה ברצינות כי היא נראית מזרחית או ממשפחת מהגרים וכאילו הפרוטה אינה מצויה בידה — במקום זה נוכל להגיד, וואו, היא לבושה חשוף מדי, היא לבושה בטעם רע. ומצד שני, אם את מספיק משדרת שאת מהמעמד הנכון בדרכים אחרות (נניח, המבטא שלך נכון והבגדים שלך נראים יקרים ולא יזיק להיות בצד החיוור של הסקאלה), תוכלי להסתובב עם מחשוף ענק וזה ייחשב לבחירה אופנתית מודעת ולא לטעם רע.
אני לא מומחית, אבל ככה נראה לי.
אני לומדת בבר-אילן וגרה בגבעתיים, ויכולה להעיד שה"חשוף" וה"מקובל" משתנים במחי נסיעת אוטובוס קצרה. החצאית הנכונה לבר-אילן ארוכה הרבה יותר מדי בגבעתיים, והטייטס המקובלים בגבעתיים הופכים לשערורייה בבר-אילן.
שתי סטירות ולשרוף את השמלה בטייבה פלוס הצמיגים המפונצ׳רים. אכן, גבר ששומר על כבוד המשפחה. טייבה כנראה ממש קרובה אליו. אני מניחה שאם זה העונש על סטרפלס, אז על מין לפני הנישואים הגיוני שהעונש הוא רצח.
יאפ, תוסיפו לזה "שמלת סטרפלס קצרה שחורה = זונה" ואנחנו יודעות בדיוק היכן נוכל למצוא את עולם הערכים של האדם הזה.
ונא לא לשכוח את ריבוי הפסיקים.
אני לא מבין, כולכם אחידי דעה שהליכה בעירום/חצי עירום היא צורת ביטוי עצמי ותו לא?
טלו קורה מבין עיניכם. כשאתם מתלבשים בבוקר אין בבחירה אלמנט שווקי? האם בחירת סגנון הלבוש היא ביטוי אך ורק לטעם אסתטי? שום דבר כלפי הזולת? כלום?
אם לא אז מה בכל זאת מנסות לומר כל אותן עירומות/למחצה.
ועוד שאלה אחת קטנה. אם המטרה של הפמיניזם הוא שגברים יאמנו את עצמם לא להגיב כלל, לבנות חסינות מפני איברים ארוגניים, האם לא נאבד משהו חשוב בהתנהלות בין גברים לנשים?
מה מנסות לומר כל אותן עירומות למחצה? אני לא יודעת, דיברתי פעם עם בחור שקרא לנעלי עקב מעבר לגובה מסוים "fuck me heels", וטען שכשנשים לובשות נעליים כאלה הן יוצאות לחפש זיון ותו לא. איכשהו נעלמו מעיניו כל שאר השיקולים שנשים מציינות בבחירת נעליים כאלה: נניח שהן מרגישות ככה גבוהות יותר, חזקות, דרמטיות, הן חושבות שזה מחמיא וגורם להן להיראות רזות יותר, הן הולכות לאירוע ורוצות להיראות מהודרות, או להיפך, הולכות לישיבת עסקים ורוצות להרגיש מתוקתקות ומרשימות. נעלמו מעיניו כי ככה היה לו נוח. כי כשהוא מסתכל על נשים הוא חושב "מין" ואין שום דרך אחרת שבה הוא יכול לפרש את מראה האשה.
אז אל תדבר איתי על שיווק ובאותה נשימה על "מה מנסות לומר כל אותן עירומות למחצה". כשאני מתלבשת בבוקר אז כן, אני חושבת על שיווק, על מה אני משדרת, על איך אני אשתלב באירוע שאני הולכת אליו, וגם חושבת מה יפה לי ומה נוח לי ומה כיף לי ללבוש, וכן אני גם חושבת אם זה לא מספיק סקסי או בעצם סקסי מדי, ובנוסף יש מיליון שיקולים שטבועים לי במוח ואני כבר לא שמה לב אליהם ומי יודע מה הם משדרים בעצם לאנשים שרואים אותי.
ואחרי כל זה, מישהו כמוך בא ומודד לי את העומק של המחשוף והאורך של החצאית וזהו, יש לי ציון על הסקאלה שבין "מינית מדי" ל"לא מינית מספיק". יאללה יאללה. ממש אני אקח ממך שיעורים בסוציולוגיה של הלבוש עם הראייה הרחבה והמתוחכמת שלך.
אה, שכחתי לענות לקטע הזה:
תשובתי: בעעעעעעעעעע.
תשובות:
1. נדמה שאמרתי הרבה יותר ממה שאמרתי, אבל התוכן שהוספת לא בהכרח מצוי בין השורות .
2. סמנטית, שווק ו"מה מנסים לומר/לשדר" זה כמעט בדיוק אותו דבר, אז אולי צריך לנשום בין אמירה לטענה אבל לא חייב.
3. לענייננו: "בהתאם לזמן ולמקום" זו תשובה מצוינת לשאלת האמירה החיצונית(הייתי מוסיף "ולגיל") ונשאלת השאלה באמת מה המסר המקובל ביחס ללבוש במקום ובזמן מסוים. אם יש פער בין מה שמקובל לבין מה שרצוי אז מקובל עלי שדרך אחת לנתק בין הלבוש לבין המסר הוא שיותר ויותר נשים יסתובבו חצי ערומות ולא ירצו יחס מיני. הניסיון האישי של רבים הוא זה שיעשה את השינוי. אבל בפועל זה לא מה שקורה.
4. fuck me הוא מסר הקיים ברפרטואר המסרים (ויש יאמרו אפילו לגיטימי) רחמנא ליצלן, ויש בגדים שמקובל שזה מה שהם אומרים, מה לעשות? שתי אפשרויות: לקבל את הדין ולהימנע מהתלבושות הנ"ל או להיאלץ מדי פעם לומר במפורש שזו לא הייתה הכוונה הפעם.
5. אין להסיק מהעובדה שאני חרמן, שאני לא מכבד נשים ואת היכולות האחרות שלהן. יופי זה בסך הכל עוד משהו להתפעל ממנו בנשים.
נ.ב- הסברה זה בין היתר למי שלא יודע מראש(או במילים אחרות פורום שבו כולם טופחים לכולם על השכם ומסכימים זה עם זה הוא פורום משעמם)
4. לקבל את הדין בתחת שלי. אם מישהו חושב שנעלי עקב פירושן "fuck me" ולא מסוגל שלא לגעת באשה שנועלת אותן, או לא מסוגל לדבר עם אשה שנועלת אותן בהקשר מקצועי או וואטאבר, שיתכבד וינעל את עצמו בחדרו עם כמה ספרי הדרכה לאינטראקציה אנושית ולא ייצא עד שיוכל לתפקד בחברה בצורה מכובדת ובוגרת. כנ"ל לגבי כל לבוש אחר.
איזה צירוף מקרים מוזר זה, אגב, שרק נשים מתמודדות עם העניין הזה של איך להתלבש לא סקסי מדי כדי שיכבדו אותן! גברים פשוט נלקחים ברצינות כברירת מחדל! הייתכן, ואני יודעת שאני מרחיקה לכת פה, הייתכן שיש לזה קשר לאי-שוויון על בסיס מגדרי?!
נ.ב. עוד דברים בתחת שלי: הביטוי "חצי ערומות". כשאיזה סטארטאפיסט פלוץ מצטלם לדה מרקר בגופיה ושורטס אף אחד לא צועק עליו שהוא מיני מדי ואי אפשר לדבר איתו ככה. גברים יכולים להירגע. רק נשים צריכות להילחץ כל היום מזה שהן פצצה מינית מתקתקת וכל סנטימטר חשוף מהעור שלהן עלול להמיט עליהן אסון. מעניין למי זה מועיל, לגדל נשים להיות לחוצות ונוירוטיות ומרוכזות במשמעויות המסתעפות של מה הן לובשות.
גברים נלקחים ברצינות כברירת מחדל?
את בטוחה בעניין הזה?
אתה יודע מה? סתום. באמת. אין לך שום דבר מעניין או אינטליגנטי להגיד, והנינוחות המבודחת הזאת של מישהו שלא סובל מדיכוי מגדרי ולכן לא רואה סיבה להקשיב למה שאנשים אחרים אומרים שהם עוברים היא פשוט מגעילה. סתום ותחזור לערוך ראיונות עבודה לדוקטורים בפיזיקה ואל תתן לי להפריע לך לחיות עם הראש בתחת של עצמך.
שמח מאוד לשמוע שאת לא בעד קבלת הדין. אין דבר כזה לא מסוגל לא לנגוע, מי שלא מסוגל לא לנגוע הולך לכלא. אולי צריך להמליץ לספריית בית הכלא על כמה ספרים מתחום הסוציולוגיה.
בתור מר מנהל חשוב (בעיני עצמי בוודאי) אני יכול לומר לך מיד ראשונה שגבר שיבוא להתראיין "חצי ערום", גם אם ברזומה שלו כתוב: ד"ר לפיזיקה תיאורית ואלוף משנה במילואים, יקבל תרגולת בגלגול במדרגות.
אה איזה יופי, מצאת סיטואציה מוגדרת בת רבע שעה שבה גבר צריך להתלבש בצורה מסוימת. אתה צודק, זה אומר שאין שום הבדל בין ההתייחסות ללבוש של נשים ושל גברים! ואני בטוחה שאותו בחור שיבוא בשורטס לראיון העבודה אצלך גם יואשם שהוא מנסה להשתמש במיניות שלו כדי לקבל עבודה, ויניחו שהוא שוכב עם הבוסים שלו ויתפסו לו את התחת במסדרון בדרך החוצה ויציקו לו ברחוב ובסופרמרקט ויגערו בו למה הוא מתלבש fuck me אם לא זה מה שהוא מנסה לשדר, וקופי-אדם במגפון יכתבו טורים על גברים שמתלבשים באופן זנותי ועדיין מצפים שיכבדו אותם, ויהיו דיונים עמוקים בטלוויזיה על זה שנערים בני 14 לא יכולים ללבוש שורטס באותו האורך כמו גברים בגיל ההסכמה ואיך ההורים שלהם מרשים להם לצאת מהבית ככה, כשרואים להם את כל הרגליים.
בדיוק אותו דבר.
זה שאני לא סובל מאפליה מגדרית לא הופך אותי לאדיש לאילו שכן. אני רואה את המאבק בדעות הקדומות ובאפליה כמלחמה לכל דבר. בניהול מלחמה, תמיד ישנם מעוזים שצריך לוותר עליהם מתוך שיקול של הקצאת משאבים וראית התמונה הגדולה. אני פשוט מציע את האפשרות שוויתור אסטרטגי וזמני בסוגיית הזכות להתלבש/לא להתלבש באופן יצירתי, אישי וייחודי עשויה להועיל בחשבון ארוך טווח. החברה, שהיא עדיין דתית ברובה הגדול מאוד(הייתי מעריך שלפחות שמונים אחוז מהאנשים הם דתיים) פשוט לא מוכנה עדיין לשינוי בקטגוריה הזו. בינתיים נשים, כמו גברים(אבל לא בדיוק) שרוצות שיתייחסו אליהן ברצינות- שילבשו חליפה, מכנס ארוך, חולצה ארוכה, ז'קט ועניבה(או איזה מקבילה סטנדרטית אחרת), הכל בגוונים של אפור וחום. וזהו. אחרי כמה ניצחונות בשדות אחרים כגון השוואת שכר, התברגות למשרות בכירות במשק ושליטה במשאבים כלכליים ע"י נשים יהיה אפשר לשחרר את הרקטום בהדרגה.
1. תפסיק להגיד לי מה ללבוש כדי שתיקח אותי ברצינות. אתה עושה את זה שוב ושוב ומצטערת, שום דרך שבה תנסח את זה לא תישמע פחות איומה. עובדה שגברים שעבדתי איתם הצליחו להתייחס אליי בצורה עניינית גם כשבאתי לעבודה בטי-שרט וחצאית. אולי זה בגלל שהם לא סקסיסטים ואולי זה בגלל שאין להם מקל בתחת.
2. לא ברור לי איך קפצנו מטור ששופט את מה שכל הנשים והנערות לובשות במשך כל היום, לסוגיה המצומצמת והפרנקלי לא מאוד מעניינת אותי אישית של מה נשים בדרגי ניהול זוטר צריכות ללבוש כדי להגיע לדרגי ניהול בכיר. זה לא גלובס פה, אנחנו מכירים בכך שרוב המציאות הישראלית מתנהלת מחוץ לישיבות דירקטוריון.
3. אחרי המשפט הזה —
"ועוד שאלה אחת קטנה. אם המטרה של הפמיניזם הוא שגברים יאמנו את עצמם לא להגיב כלל, לבנות חסינות מפני איברים ארוגניים, האם לא נאבד משהו חשוב בהתנהלות בין גברים לנשים?"
— אין שום דרך שאני אקח אותך ברצינות כלוחם למען שוויון מגדרי. לא משנה מה תלבש.
אני חוזרת לעצה הקודמת שלי: STFU.
כן….. את המשפט ההוא הייתי שמח לקחת בחזרה. סתם פרובוקציה(לא יודע למה דמיינתי לי שזה יוביל למשהו אחר)
גם לרצות להיראות יפה זה ביטוי עצמי. ככה אני מבטאת את הרצון שלי להיראות יפה. האם זה אומר שמותר לאנשים לשרוק/לצפור/לעשות קולות משונים/להציע לי הצעות מגונות ככה סתם ברחוב? לא. האם זה אומר שמותר להם לא לקחת אותי ברצינות בגלל אורך החצאית שלי? לא. האם זה אומר שמותר להם להסתכל עליי, ולחשוב לעצמם "וואי, איזה כוסית" ואז לחזור לענייניהם? בהחלט כן.
אתה חושב שיש חובה "להגיב" על מראה חיצוני מושך? כי לי מספיק להסתכל.
אין בדרך כלל טעם להגיב לאנשים כמוך, אבל לא הצלחתי להתאפק, אז הנה:
כתבת: "אם המטרה של הפמיניזם הוא שגברים יאמנו את עצמם לא להגיב כלל, לבנות חסינות מפני איברים ארוגניים, האם לא נאבד משהו חשוב בהתנהלות בין גברים לנשים?"
ואפשר לתרגם: "אם המטרה של האגודה לזכויות הפרט הוא שיהודים יאמנו את עצמם לא לירוק על ערבים ברחוב, אפילו שהם מלוכלכים, האם לא נאבד משהו חשוב ביחסים הבין-גזעיים בישראל?"
ראשית, קרא על פמיניזם. תמצית: "פמיניזם היא תפישת עולם שעל פיה יש להיאבק בדיכוי נשים ובאפליה כנגדן בחברה". ועוד ועוד. מה לא נמצא בתיאור הזה בכלל? לא נמצא שפמיניזם זו תפיסה שרוצה "לאמן" גברים אקטיבית לדבר זה או אחר. בני אדם הם לא כלבים, לא צריך לאלף אותם. אם הם מקבלים את השוויון בין גברים ונשים, ויש להם כבוד בסיסי לבני אדם באשר הם, הם ידעו בעצמם איך להתנהג כש, גוועלד, הם נתקלים באזורים ארוגניים ברשות הכלל. העובדה שאתה לא יודע איך להתנהג בסיטואציות כאלה, ושאתה חושב שיש לפמיניזם משהו להגיד ספציפית על זה, מראה עד כמה נשארת בבון שמשום מה חושב שהוא מבין מה זה פמיניזם.
פמיניזם הוא נגזרת, כמעט ברורה מאליה, של כבוד בסיסי לבני אדם וקבלת השונה. אם הוריך, מערכת החינוך, והחברה שבה אנו חיים היו עושים את העבודה שלהם, בכלל לא היה צריך ללמד אותך מה זה פמיניזם, כי זה היה מובן מאליו. לרוע המזל, אף אחד לא לימד אותך לא להיות בבון, ומכיוון שאין ביכולתך להבין או להפנים מה הפמיניזם באמת אומר, אתה מרדד אותו לרמת אישה מחנכת שצווחת עליך לא לבהות לה בציצים, וחושב שזה ממש בעסה, כי המוח שלך מחווט לבהות בציצים, ואיך מנסים לומר לך להשתלט על עצמך. מכאן קצר המרחק ל"האם לא נאבד משהו חשוב בהתנהלות בין גברים לנשים?", כי אתה צריך איזשהו נימוק שנשמע לגיטימי ללמה צריך מותר לך להיות בבון, ואפילו אתה מבין ש"אבות אבותיי היו קופים" זה לא ממש זה.
אז, אם אתה באמת רוצה להבין על מה כולם פה מדברים, צא ולמד. קרא על פמיניזם ועל שוויון זכויות בכלל, ואמן עצמך לראות את כל בני האדם כשווים. כשהשוויון בין נשים לגברים יהיה לך מובן מאליו כמו השוויון בין בעלי עיניים כחולות ובעלי עיניים חומות, אתה תבין על מה מדברים פה. ואני אגלה לך סוד: כשזה יקרה, גם אם תרצה להעריך יופי נשי ברשות הכלל כל היום, אתה תוכל, כמו שאתה יכול להעריך יופי גברי כל היום ואף אחד לא מתרגש. נשים לא יושבות כל היום וממשטרות את מי שמסתכל עליהן, הן רק נגעלות ממי שעושה את זה בצורה דוחה. אבל בשביל זה צריך שתבין מה מקובל בחברה שוויונית ומה לא, ואת זה נראה שאתה לא מבין.
תודה שהגבת למרות חוסר התוחלת.
אני דווקא אניח שיש מקום לדיון ואשיב לך על הטענות.
פסקה ראשונה: הניסוח המתורגם נטול מרכיב לוגי. יעני "מה קשור?"
פסקה שנייה: כדי להשיג שינוי תודעתי של תפישות מוטמעות יש צורך לבצע תהליך של ביטול ידע, רכישת ידע, תרגול והפנמה, זה בדיוק "אימון" ולא רק שאנשים צריכים אימון אלא שזו הדרך היחידה להגיע להצלחה בביצוע בפועל של התנהגות נלמדת. ההנחה שלך שאני לא מכבד נשים כשוות בין שווים בגלל שאני מפרש לבוש חושפני כהזמנה מינית, היא שגויה. יש כאן בסך הכל ביטוי לניסיון אישי(ושוב, אפשר ללמוד אחרת).
בנוסף לכך, שיפוט על פי לבוש, מראה חיצוני, התנהלות וכו' הוא ביטוי לשוויון בין נשים לגברים מכיוון שכך בדיוק נשפטים גברים, ע"י נשים ובכלל.
פסקה שלישית: קודם כל נכון. אם מערכות החינוך מחוץ ומבית היו עושות את העבודה כמו שצריך לא היה שוביניזם לא הייתה גזענות ולא היה זבל בשמורות טבע. זה שאני בבון יכול להיחשב רע רק אם היינו מגלים שאת אינך בבונית, הכוונה ב"לא היינו מאבדים…" היא לחלק(קטן) מהביקורת שהוטחה פה כנגד הכתבה ולא להבנתי את הפמיניזם וחבל שאת מרדדת אותי.
פסקה רביעית: לא ניתן להשיג את השוויון המיוחל אלא ע"י להתנהג כאילו הוא כבר פה. מי שמתנהג כלפי זולתו בחוסר כבוד אנושי יהא זה איש אישה לבן שחור או ירוק, הסנקציה החברתית נגדו צריכה להיות מהירה ברורה וחדה.
"שיפוט על פי לבוש, מראה חיצוני, התנהלות וכו' הוא ביטוי לשוויון בין נשים לגברים מכיוון שכך בדיוק נשפטים גברים, ע"י נשים ובכלל." זהו , שלא. נכון שהן גברים והן נשים נשפטים על פי מראה חיצוני ולבוש, אבל הפרמטרים הם אחרים לגמרי. כל ניסיון שלך לטעון אחרת פשוט לא מעוגן במציאות. כלומר, לא מעוגן במציאות שלי, או של כל אישה אחרת. אולי זוהי החוויה שלך, אבל זאת בוודאי לא החוויה הנשית. זה קצת mansplaining, לא?
איך זה מתיישב עם הקריאה שלך לבנות ישראל להתלבש בצניעות אם לא להתחפש לגברים עד שהאווירה החברתית תשתנה? איך הסנקציות המהירות נגד חוסר כבוד בין אנשים מתיישבות עם זה ש"ישראל פרימיטיבית ודתית עכשיו ואין מה לעשות"? אה, זה לא מתיישב, כי למעשה אין לך מושג מה אתה אומר. איזה אהבל קשקשן, אלוהים.
נו, נו! זה הדבר הזה שהצלחתי להגיב עליו בפייסבוק בלי לקרוא אותו, עכשיו קראתי חלקים ממנו. אוף!
אני באמת מרגישה מלוכלכת.
מוכרחה להודות שכל גוף שמעיד על עצמו שהוא "מחויב לאמת", הוא חשוד בעיניי. לא כבר עברנו את העידן בו היתה למילה "אמת" גושפנקא כלשהי בעולם? לא התבגרנו והבנו שהמושג "אמת" משמש להסוואה מאסיבית של במקרים של סילוף עובדות והצגת תפיסות-עולם מעוותות? איכשהו, היחידים שמעידים על עצמם כנביאי ומביאי ה"אמת" אלינו, הם אנשים כמו כפיר לביא.
כפיר לביא, אחותו מרכבה ואביו עוזי.
ואני חושב שבאופן כללי צריך לחנך ילדים וילדות לעניין בחיים ולא לנסיונות למשוך תשומת לב שנעשים לשם תשומת הלב עצמה.
אני חושבת שבאופן כללי צריך לחנך ילדים וילדות לא להטריד מינית בני אדם שחולפים על פניהם ברחוב, ולא משנה מאיזה מגדר הם, מה הם לובשים ומאיזה רקע אתני הם.
ומה דעתך על זה:
http://man.walla.co.il/?w=/473/2513851
?
למה את/ה במתח? כי אני וחגית גינזבורג צ'ילבות? אנחה…
אני חושבת שזה אחלה טור, בגדול, וזה מאוד מעניין לראות אותו דווקא אצלה, דווקא במדור הזה, דווקא עם עורך שמכניס תמונות של מחשופים סקסיים כדי לחתור תחת הטקסט וכו'. לא "מעניין" במובן סרקסטי של "אין לזה ערך במסגרת הזאת", להיפך, יש לטקסט פמיניסטי יותר ערך כשהוא שם מאשר כשהוא מטיף למשוכנעים. פשוט… מעניין. נניח הטוקבקיסטים נשמעים המומים, ונראה שהרבה מהם מעדיפים לקחת את זה בתור עוד פרובוקציה אנטי-גברית שלה, כמו כשהיא כתבה שלגברים יש זין קטן. מצד שני אחרים לוקחים נקודות שלה ומתווכחים איתן. שזה מגניב. כאילו, הם אומרים דברים איומים, אבל מגניב שיש את השיחה הזאת בכלל.
לפני די הרבה חודשים מישהי פרסמה בהכצעקתה דיווח שמאוד הזדהיתי איתו, על הטרדות שמתמקדות בחזה הגדול שלה. בין השאר היא כתבה שם שכל מה שתלבשי בתור בחורה עם חזה גדול יבליט אותו, גם (ואולי בעיקר) סוודר גולף. אני יכולה להעיד, כמישהי עם חזה גדול מהממוצע, שגם בלי מחשוף אני נאלצת להתמודד עם מבטים, הערות ושריקות. כל בגד בעולם שטיפה מחמיא לי (כלומר, כל מה שהוא לא שק תפוחי אדמה שנועד לאחסן 200 קילו מהם) מבליט את החזה. ככה זה. לכן אני לא מרגישה שום אשמה כשאני לובשת חולצה שאני אוהבת ושמחמיאה לי, והמחשוף שלה גדול. אני מכירה גם נשים חרדיות, גם תלמידות אולפנה חסודות בנות 12 וגם נשים מוסלמיות מאוד דתיות שמוטרדות מינית תדיר. אני מוטרדת מינית במידה שווה בחורף ובקיץ. אין שום קשר בין הבגד שאני לובשת ללגיטימציה להטריד אותי – גם בחורה בביקיני על שפת הים לא עשתה שום דבר שמצדיק קריאות בסגנון "תנובה, מחלבה פתחת פה" או "יש לך יומולדת? אז בשביל מה הבלונים?"
הפרימיטיביות, החוצפה, הסקסיזם, ההטרדה והפרת זכויות הפרט הם כולם של המטריד.
פינגבק: שתי אמהות « האחות הגדולה
בתגובות יש מישהו מטעם האתר, "המבוגר האחראי", שעונה למגיבים ומגן על הטור. הוא אומר שמטרתם להביא את כל הדעות, גם כאלה המעוררות מחלוקת, ומציין שאנחנו לא בנות יענה ולא יכולים לטמון את הראש בחול מול דעות כאלה. אם נכנסים לפייסבוק של אותו אדם רואים שהוא נוהג להעלות תמונות של ישבנים ורגליים של נשים תמימות שהוא תפס ברחוב, וכשמעירים לו שזה לא לעניין הוא טוען שברגע שהאישה התלבשה בצורה מסוימת כשיצאה לרחוב אין לה מה להלין על כך שהוא מצלם את ישבנה ומעלה לרשת ציבורית: "אתם יוצאות לציבור [הטעות במקור] איך שבא לכן לפעמים בצורה סופר פרובוקטיבית ואחר כך מתלוננות שמישהו מצלם אתכן". מישהי שואלת מתי הוא מעלה גם ציצים, והוא מבטיח שבקרוב, כי הקיץ בפתח. זה האתר ואלה עורכיו.
התהליך:
שלב א. קבוצה מסוימת (למשל גברים סקסיסטיים) מקבלת התנהגות בהמית/אלימה/דורסנית כעובדה קיימת ובלתי ניתנת לשינוי, "תופעה טבעית" אפשר לקרוא לזה, "אינסטינקט" "זה בלתי נשלט" וכו'(זעם/עלבון/חרמנות/לעג) הכל בגדר "מה אתה רוצה שאני יעשה?? זה מה שבא לי בטבעיות" "זה פשוט קורה"
שלב ב. עכשיו, בהינתן ההצהרה משלב א, ברור שקבוצה אחרת, נגיד נשים, שנושמות, מסתובבות ברחוב ובמקרים קיצוניים אפילו אוכלות ומביעות את עצמן, למעשה עוסקות בפרובוקציה, נגינה מכוונת על מיתרי "האינסטינקט" של הקבוצה הראשונה וכל האחריות לתוצאות היא על ראשן ועל ראשן בלבד.
שלב ג. מכיוון שאנו, קבוצה א', מוכנים להכיר בשליליות של התופעות וההתנהגויות שאתם/ן, קבוצה ב, גורמים לנו לעשות ואנחנו מעוניינים להפסיק אותם. הפתרון הטוב ביותר הוא… לחדול את הפרובוקציה, כלומר, לאסור על פעילות פרובוקטיבית שלכם/ן. כמו לצאת מהבית, נגיד, או להביע רעיונות, וכאלה.
הנה פתרון חלופי: לא מקבלים בכלל את ההנחה הראשונה. החברה המתורבתת קבעה כבר לפני המון שנים שמי שיש לו בעיה לשלוט בעצמו- בדיוק בעניין הזה של "האינסטינקטים" כן, מובל אחר כבוד לתא מבודד שאותו הוא יכול לחלוק עם עוד אנשים עם אותה בעיה, במקרה הטוב, ולבד בין קירות מרופדים במקרה הפחות טוב.