העצות בטור שלהלן אולי נשמעות כמו מיצוי של הסטריאוטיפים הכי נדושים ומטופשים ומעליבים שמילאו את עיתוני הנוער ומדורי הנשים לפני שאפילו הם התעייפו ועברו הלאה — אבל יש הבדל גדול.
הפעם, זה מדעי.
ד"ר דניאל דריי, "מנהל 'תורת היחסים' — פורטל מיניות וזוגיות", הינו רופא וסקסולוג בעל הבנה מדעית חדה ורקע מחקרי עשיר בתחום המיניות ומערכות היחסים. ההכשרה האקדמית שלו היא שמביאה אותו לכתוב עצות חדשניות כגון זו:
הדינאמיקה בין גברים לנשים מאפשרת לנשים חסרות ניסיון להיות גלויות יותר עם הפרטנר מנשים מנוסות, העלולות להוות איום על בן הזוג ולגרום לו לחרדת ביצוע ו/או לפגוע בביטחון העצמי שלו, וגם להיתפס כ'קלות להשגה' או 'זולות'.
אצל גברים התפיסה הפוכה, ולכן מוטב שגבר חסר ניסיון יצניע עובדה זו, בעוד גבר המעיד על ניסיונו ישרה תחושת ביטחון ופתיחות כלפי הפרטנרית.
נשים צריכות להסתיר את העבר המיני שלהן כדי שהפרטנר לא יחשוב שהן שרמוטות? מעניין, אך דומני שקראתי כבר משהו דומה. ייתכן שזה הופיע במאמר במגזין המקצועי "קוסמופוליטן", או אולי בדו"ח מחקר פורץ-דרך בכתב העת "מעריב לנוער", גליון תשמ"ב (4), איפשהו בין עדכון על תחרות נערת החן למחשוף של ברנדה. עם זאת, תמיד טוב לקבל אישוש נוסף מפי דוקטור.
עצה מאירת-עיניים נוספת:
שמרו על הדינאמיקה הקלאסית: תני לגבר להוביל. רגשות של גבר מתפתחים לאט יותר, ולכן הזמן הזה חשוב לו מאוד. הוא צריך ליזום ולהיות אקטיבי. האישה צריכה לפעול בצורה עדינה, לא להיות ברורה מאליה. לדחות אותו לפעמים, אבל גם לשדר רצון להמשיך.
על האשה לאתגר את הגבר שלה, ולעזור לו לגלות אותה בכל פעם קצת יותר.
הפעם אני כמעט בטוחה שאני יודעת איפה שמעתי טיפ דומה — זו היתה שרון בכיתה ב'2, שהסבירה לי שאני חייבת לחכות שיוני יציע לי חברות, כי אם אני אציע לו חברות, הוא לא יחבב אותי יותר. אבל שוב, למרות הנסיון של שרון בשטח, היא לא מהווה אוטוריטה כמו ד"ר דריי.
עצה חשובה אחרונה:
אל תגידו מה אתם אוהבים ורוצים לקבל בסקס, פשוט הראו זאת במעשים, תוך כדי האקט. געו כפי שהייתם רוצים שיגעו בכם.
ניסויים רבים בעכברים ובקופי-אדם העלו כי לדבר תוך כדי סקס זה מביכי כזה והורס את האווירה. מכאן עולה כי עדיף לתקשר בשלטים מודפסים, בקוד מורס או בריחות גוף, כמו נמלים.
ניתן גם להעביר מסרים באמצעות המגע המיני עצמו. נניח, את במיטה עם בחור חדש והוא לוחץ חזק מדי כשהוא עושה לך ביד וזה כואב? אז אל תגידי כלום. במקום זה, כשאת תעשי לו ביד, השתדלי לגעת לו בדגדגן ממש בעדינות.
אני מצטער על העצות השמרניות הללו. הן באמת קצת סטריאוטיפיות ומעודדות שליטה עצמית שאינה נתפסת כרומנטית או לוהטת במיוחד, ואולי אפילו קצת מניפולטיביות, אך האמינו לי, זה עובד.
הו לא, ד"ר דריי! לעולם אל תתנצל על מדע.
שק של נחשים 
תשמור האלה!
זה פשוט מזעזע.
האם הוא טרח לומר שיתכנו מקרים בהם זה לא יעבוד, כי… נו, בני הזוג אינם בדיוק בסקאלה?
ומה עם זוג נשים? האם על שתיהן לשמור על בתוליהן ולהיות פאסיביות?
ומה הקטע עם המספר 5? הוא כבר מזמן לא מספר טיפולוגי.
לפחות זה לא דייט שלישי, הא?
הוא כל כך עצבן אותי שלא יוצא לי להיות צינית. ניחא.
מה זאת אומרת "זוג נשים"? מה שתי נשים יכולות לעשות ביחד במיטה? תהיי רצינית.
לשחק דוקים, כמובן.
או!
יש לי!
דורה, את לא הבנת. למעשה, הוא לא אמור לעשות לה ביד! הוא אמור לתקוע לה זין, והיא אמורה להראות לו שהיא לא רוצה שהוא יעשה זאת בצורה הזו על ידי זה שלא תזוז ותבהה בתקרה. ותציע לצבוע אותה בבז', אם כבר.
עוד פעם עצות הסבתא. והכי כואב זה שיש בהן גרעין של אמת. סיפור שחזר על עצמו ולאחרונה ביתר שאת. התמסרתי כל כולי למישהו, הייתי מובנת מאליה, והוא חיפש את הבאה בתור, זו שתיתן לו את חדוות הציד. והוא פגש אותה, ולא הבין אותה, והיא לא נפתחה אליו ולא היתה מובנת מאליה, והוא לא הרגיש שהיא בכיס הקטן שלו כמוני, אלא להיפך, כל הזמן חשש שתכף זה נגמר איתה. ולאט לאט הוא התאהב. גברים הם באמת יצורים פרימיטיביים וגם אם קמצוץ מהם השתחרר מהגנוטיפ, רובם עדיין שם, קופים עלובים מתחת לאפטרשייב מתוחכם. וכמה שאני שונאת להישמע כמו סבתא, אני מסכימה עם החלק של אל תהיי מובנת מאליה, דחי אותו לפעמים אבל בצורה שלא תפגע באגו הגברי השברירי שלו. ככה זה, בלכתך אל הגבר קחי את השואו וחכי שהוא יתמסר לך ראשון. עצוב, שמרני, מיושן – וכל השנים שביזבזתי בלהתייחס לגברים כאל יצורים מפותחים ושווים היו בזבוז נורא של זמן ומשאבי לב.
בבקשה אל תקראי למין הגברי פרימיטיביים או קופים, יש מספיק דיבורי "מלחמת המינים" מהסוג הזה בכל מיני וויינט יחסימים. אני מנסה להצביע על שנאה, לא לתת לה עוד מקום. :-\
דורה, אני תוהה. אם הייתה כאן תגובה שאומרת שאתיופים, או ערבים, הם 'קבוצת פרימיטיבים שגם אם קמצוץ מהם השתחרר מהגנוטיפ הם עדיין שם' – היית מאשרת?
לא רוצה להתערב לך במדיניות התגובות של הבלוג, אבל אין דרך לתאר את התגובה הזו חוץ מפוגענית וסקסיסטית.
אבל היא לא אמרה את זה על אתיופים, או ערבים, או נשים. היא אמרה את זה על גברים. ההקשר הוא אחר וההשפעה היא אחרת. כמו שאם וויינט היה מראה גברים מעורטלים בעמוד הראשי שלו בתור תמונות אילוסטרציה, לא היה לזה אפקט מבזה דומה, כי גברים מקבלים התייחסות עניינית בכל אייטם בוויינט חדשות. אין שום סימטריה בשיח על שני המינים ואני לא רואה צורך להעמיד פנים שיש. דיברנו על זה פה כבר ואני יודעת שיש מי שלא מסכימים איתי אבל טרם שינו את דעתי.
עוד דבר — הסיבה שאני לא מאשרת תגובות עם שנאת נשים היא לא רק עקרונית, היא גם אישית. פה ובבלוג השני שלי אני רוצה שבחורות ירגישו חופשיות לדבר בלי שמישהו יבוא לצעוק עליהן שהן חזירות או שהן ביקשו את זה. גברים לא זקוקים להגנה מיוחדת מצדי כי הם לא "נרדפים" בכל מקום באינטרנט באותה הצורה.
אני מסכים כמעט עם כל מה שאמרת, ובפרט עם זה שאין סימטריה בשיח על שני המינים (ואכן, הבחירה דווקא באתיופים וערבים לא הייתה מוצלחת). אין לי ספק שהמשפט 'נשים הן יצורים פרימיטיביים' הוא משפט גרוע יותר מהמשפט 'גברים הם יצורים פרימיטיביים'.
זה עדיין לא אומר שהמשפט השני הוא לא משפט מתועב וסקסיסטי. זה רק אומר שיש משפטים מתועבים וסקסיסטיים הרבה יותר ממנו.
(לגבי מדיניות התגובות שלך, אני מקבל)
כבוד, קארין ארד מגיבה לך בבלוג בתור אנונימית.
ד"ר דריי זה הראפר הזה נכון?
זה דריי כמו "יו מייט סאפר פרום א דריי וג'יינה אפטר רידינג דיס ארטיקל".
"ושימו לב אם בן/בת הזוג החדשים מבקשים לדחות עוד ועוד הגעה למצבים אינטימיים. ייתכן שמדובר במישהו שלא נמשך אליכן כלל, או במישהי שסובלת מבעיה מינית לא מטופלת".
כל תורת דריי על רגל אחת: לגיטימי שגבר לא יימשך לאשה מסויימת, אבל אם אשה לא רוצה להזדיין באופן עקרוני או עם מישהו ספציפי, יש לה בעיה מינית וכדאי שתיגש לטיפול, רצוי אצל דוקטור דריי.
אם אשה כן רוצה להזדיין, מטבע הדברים, היא שרמוטה, אבל זאת כבר מחלקה אחרת.
בא לי לשאול אותו שאלות למתקדמים. אם אשה ממוצעת לא גומרת מחדירה, למה זה חייב להיות עיקר העניין מבחינתה, ולמה בכלל זה צריך לקרות בכל סשן? הוא בטח ימליץ על אשפוז פסיכיאטרי.
"מוסריות המסתווה כעובדות" אמר אלפרד קינסי על המחקרים והתפיסות הרפואיות בנוגע למיניות שהיו קיימים בתקופתו. עבר הרבה זמן מאז, ונראה לי שהשיפור הוא שולי במקרה הטוב. להעלות עובדה מדעית פשוטה- שרוב הנשים לא גומרות מחדירה, לדוגמה- מול ישראלים בוגרים במאה ה-21, יכולה לגרום לתגובות… מייאשות למדי, נקרא לזה.
בל נשכח אאת העובדה המדעית החותכת: אם הפרטנר/ית דוחה את הקץ , ייתכן ומדובר ב״מישהו שלא נמשך אלכן כלל, או מישהי שסובלת מבעיה מינית לא מטופלת״.
והנה דניאל דריי בכבודו ובעצמו, עם קארין ארד (!) :
אני די בטוח שבסוף יסתבר שזאת עוד דמות של יובל שגב.
מבריק! מתעלה אפילו על הטור שבו הוא המליץ לנשים לעשות סקס גם כשלא בא להן, אחרת הגבר לא יהיה מסופק וכולם יודעים שאין סבל נורא יותר מכאב ביצים.
אוי ואבוי, מה?!
אם יש משהו שיכול להציל את המין הגברי מעליבותו זה עוד ועוד פמיניסטיות: מישירות מבט, נוטלות יוזמה, אומרות מה הן רוצות והכי הכי חשוב בוחרות גברים שמכבדים אותן. ישר כוח!!
האויב האמתי של השוויון הן כל אותן בחורות נבונות ומוכשרות שעדיין מתעקשות להישרך בהמוניהן אחרי גברים שרומסים ודורכים עליהן ועוד בגלל שכך הם נוהגים.
הרשה לי לחלוק על דעתך, האויב האמיתי של השוויון הוא חלוקה לא שוויונית של ההון והעוצמה הפוליטית.
"מעניין, אך דומני שקראתי כבר משהו דומה. ייתכן שזה הופיע במאמר במגזין המקצועי "קוסמופוליטן", או אולי בדו"ח מחקר פורץ-דרך בכתב העת "מעריב לנוער", גליון תשמ"ב (4), איפשהו בין עדכון על תחרות נערת החן למחשוף של ברנדה."
אני מצטער, החלק הזה בפוסט לא אמין בעיני!
אני בספק אם ידעת לקרוא כשגליון תשמ"ב (4) יצא לאור.
וגם אם כן, אני בספק שברומניה היו אז גליונות של "מעריב לנוער".
ואין שום סיכוי שמישהו שומר גליונות ישנים של "מעריב לנוער", כי זה פשוט סוטה מדי, אז אני לא מאמין שקראת אותו מאוחר יותר.
אך הראיה המפלילה ביותר, מבחינתי, היא הנושא שכביכול היה לצד העצה שכביכול קראת. בהנחה ואת מדברת על ברנדה מהסדרה הלועזית "בוורלי הילס צ"רי", אזי שזו התחילה רק בט"ו תשרי התשנ"א!
רק שכחת לציין באיזה ברנדה מדובר.
תמיד יש ברנדה.
הקטע על הלא-לדבר חרה לי במיוחד. בשבוע שעבר הייתי עם אחד מהלאבר-בויז האלה. באנו לעשות כיף, לא לשחזר סצנת השכבה דוממת מסרט רומנטי. אפשר להכיר בגיחוך שברגעים המביכים, [כי לפחות איתי תמיד יש כאלה,] אפשר לדבר תוךכדי, לחלק טיפים, "איך את\ה עם X?", "אני אוהב\ת את זה ככה", "יותר מהר\חלש". אפשר ורצוי להוציא את העוקץ מהדרמה המאולצת הזאת. אנחנו רק קופים מזדיינים [אם אני קוראת לשני המינים קופים מזדיינים, זה בסדר?].
That's speciesism!
בתור סטודנטית לתואר מתקדם ועובדת אוניברסיטה, אני מתביישת להיות חלק מהאקדמיה שנתנה תואר דוקטור לליצן הלא מצחיק הזה. אהיה מוכנה לקבל את יאיר לפיד כפרופסור אמריטוס בביוכימיה לפני שאוכל להשלים עם כך שאדון ייבוש נושא תואר דוקטור למשהו, מלבד אולי חוקי תנועה*.
* וגם אז ברור שדובי דוברמן יותר אינטליגנט ופחות מסוכן לציבור ממנו.
לדעתי לא מן הנמנע שהכישורים האקדמיים שלו דווקא בסדר. לא חסרים אנשי מדע מבריקים שבאינטראקציה עם הציבור הרחב דרך אמצעי התקשורת מתנהלים כליצנים שרלטניים (לא שאני אומר שהוא איש מדע מבריק). אני דווקא יותר כועס על כלי התקשורת שנותנים לו במה.
דגול.
מה לגבי בולבול הקבולבול, גם יקבל דוקטורט מהטלביזיה?
🙂
פינגבק: שתי אמהות « האחות הגדולה
לא לדבר ולא להגיד?
מאות אלפי שנים של אבולוציה שיבוזבזו לריק! אני לא מוכנה לקחת בזה חלק.
אויש, כמה שרציתי להזדעזע בכל נימי נפשי, אבל ההמלצה לגעת לו בדגדגן בעדינות גילגלה אותי בצחוק כזה על הרצפה, שכל האקטיביזם שלי פשוט נזל החוצה לשלולית קטנה על הרצפה. תתביישי לך. לך תנהל מאבק כשמצחיקים אותך ככה.
וחוץ מזה נראה לי שכולם כאן מפספסים את ההצדקה האקדמית המכרעת לכל מה שהוא אומר, ואני מצטט: "האמינו לי, זה עובד". לדעתי זה לקוח מהמאמר המקורי של איינשטיין על תורת היחסות.