בוויינט יחסים יוצאים נגד תופעת אכילת האוכל בקרב נשים

כן, שרית בראל, "בואו נתהה לרגע על המשמעות העמוקה יותר" של מה שקרה כאן. חברך סער שיינפיין, סוג של סלב כלשהו, ישב עם חבר בחומוסיה, כאשר לפתע קרה דבר נורא — אשה זרה שישבה לידם אכלה מלאווח. ממש כך, בפומבי, בלי בושה. ייתכן אפילו שהיה ניתן לראות עליה שהיא נהנית מכך. זה היה מפלצתי.

שיינפיין וחברו כמובן נתקפו "מבוכה שנוצרה מהסיטואציה" וחשו סחרחורת וחולשה, שכן מעולם לא פגשו אשה ובוודאי לא שיערו לעצמם שנשים מרשות לעצמן לצרוך מזון. לאחר שנפנפו על פניהם במלחי הרחה, הם פנו לאשה הזרה (אמיץ מצדם! אין לדעת מה היא עוד עלולה לעשות, אם היא אוכלת מלאווח!) ואיחלו לה "בתיאבון". אולי הם הוסיפו עוד כמה מילים? איכשהו זה נשמע ככה. בכל מקרה ברור שהיא הבינה ששני הבחורים הזרים הנ"ל מעבירים עליה ביקורת ומצפים ממנה להסביר את התנהגותה האיומה והלא מקובלת. כדי להגן על עצמה, היא הסבירה, אולי ברצינות ואולי בהומור, שהיא כבר נשואה ולכן "מותר לה".

שיינפיין היה מספיק מזועזע כדי לדווח על התקרית בסטטוס בפייסבוק, שאותו קראה שרית בראל. וכאן קרה דבר מעניין: במקום להוריד את הניאנדרטל הדוחה הזה מרשימת החברים שלה במיידי, במקום לשאול אותו מתי דוד היינריך מינה אותו לאוברשטורמבאנמלאווחפיהרר, במקום לערוך חשבון-נפש ולהבין איזו פניה לא נכונה בחיים הביאה אותה למצב שבו החברים שלה עד כדי כך חזיריים, מתנשאים, חצופים וגסי רוח, עד כדי כך מרי-נפש ושטופים בשנאת אשה ואדם — היא החליטה לכתוב טור על זה שנשים נשואות חושבות שמותר להן לאכול.

כרגיל בוויינט יחסים, זה בא עם קשקוש פסיכולוגיסטי. "הרי אין יעד באמת, אין איזו משאת נפש שכשנגיע אליה נגמור את ההלל. היעד הוא הדרך עצמה, ואל לנו לקחת כמובן מאליו את עצמנו כשאנו צועדות בה". בתרגום מהיר לעברית? סתמי את הפה, פרה. לא הרשינו לך לאכול קודם, וזה שהתחתנת לא אומר שאנחנו מרשים לך לאכול עכשיו.

[קישור לכתבה]

מודעות פרסומת

145 מחשבות על “בוויינט יחסים יוצאים נגד תופעת אכילת האוכל בקרב נשים

  1. יש בכיכר דה-שליט בהרצליה מקום שנקרא "בואו נאכל" (או משהו כזה).
    המאכל הייחודי והמפורסם שלהם הוא שווארמה במלאווח.

    כן. באמת.

    (יובל, מבסס את עצמו כקומיק ריליף של הבלוג)

    • "בוא נאכל"!!!! כמה זמן לא אכלתי את זה… מת לקפוץ לשם שוב זה אחד הדברים :))
      מתי היית שם בפעם האחרונה? זה עוד שם?

  2. משובח וקורע.
    מיותר לציין שנהגתי לפרק יותר מ-500 גרם בשר לבד כשביקרתי במסעדות עוד לפני שנכנסתי למערכת יחסים, ולאחר שנכנסתי, פשוט התחלנו לפרק 1200 גרם יחד.

      • מסכים עם דנה. כל תרבות טענה שבני אדם קימים רק כדי להמשיך אומה, חוץ מהתרבות המערבית המודרנית שהחליטה שמי שבא לו צאצאים – זכותו ומי שרוצה רק לציר או לטיל – גם זכותו, ישראל, כאומה במלחמת קיום, דחתה את זו האחרונה

      • זה לחלוטין לא נכון! כן, את אמורה להביא ילדים (לפחות שלושה) אבל גם להישאר יפה וחטובה אחרי הלידות… ומי שהכי יגרום לך להרגיש חרא עם עצמך אם העזת להישאר עם הק"ג העודפים לאחר שהמלטת- הן כמובן אחיותינו הנשים… עצוב אבל נכון.

  3. הכי אהבתי את הקשקושים הלא קשורים והרוחניים בשקל שלה בסוף. מה לזה ולחומוס? לאלוהים הפתרונים.

  4. וכרגיל, אני מגלה שאני ילדה הפוך. העובדה שאני נשואה גורמת לכך שאני אוכלת הרבה יותר דברים משמינים כי בעלי נהנה לפטם אותי בממתקים, שוקולדים, גלידות ותותים בקצפת. אני נשואה אז מותר לי. אפילו, חובה עלי. מי אני לומר לא לבעלי כשהוא דוחף לי לפה תות עם גלידת האגן דאז? אני אישה טובה אני. כן כן.

    • את יכולה להגיד לו "לא…"
      אחרי הכל לדאוג לגוף זה בשבילך ולא בשבילו.
      את זאת שצריכה להתמודד אחר כך עם בריאות לקוייה ומחלות לב שונות..
      וכמובן אם את אוהבת אותו באמת, את לא צריכה שהוא יצטרך להתמודד עם זה,
      ולסבול כשהוא רואה אותך בכאב… בדיוק כמו שאת לא היית רוצה שהוא יאכל לא בריא וישמין או יעשן סיגריות וישתה אלכוהול כל היום, כי אכפת לך ממנו. היום בחברה חושבים שמותר לנו לעשות הכל כי בא לנו.. ולא מבינים שחשוב לעשות את מה שנכון. ולא כי "אנחנו נראה להם שמותר לנו מה שבא לנו.." אלא כי יש לנו גוף אמיתי וביולוגי שהוא פועל על פי חוקים וכללי הטבע.. מי שלא דואג לו, משלם את המחיר. וזה לא אכפת באמת המראה החיצוני, אלא הבריאות מבפנים..

      • אין ספק שאכילת מלוואח הינה זלזול נוראי בבן הזוג.
        אני אכלתי מקס ברנר בשבוע שעבר, זה בסדר, או שרק אכילת מלוואח אחד גורמת למחלות לב וייסורים קשים?
        זה בסדר להתוודות בפני בן הזוג שלי על הבגידה הנוראית הזו שהתבטאה בכך שהפסקתי לספור קלוריות לחמש דקות? אני יודעת, זה ממש טריגר לפרידה, ובכל זאת אני מתקשה לשמור את זה בפנים.

  5. אבל הרי אין באמת שום סוג מזון שכן מותר לך כאישה לאכול, לא משנה מה מצבך הזוגי. אם את אוכלת ירקות את אנורקטית או סגפנית. אם את אוכלת בשר את מנסה לחקות גברים (מאוס כמעט כמו הבנות שמבינות בכדורגל). אם את אוכלת חומוס / פול / מלאווח את וולגרית. אם את אוכלת בריא ומאוזן את דודה טרחנית. אם את אוכלת ג'אנק ושוקולדים את מכורה ואובססיבית. תמיד יהיה מישהו שיתערב לך בצלחת.

    • אני אוכלת כל מה שבא לי. היחידים שמתערבים לי בצלחת משום מה הם צמחונים מיליטנטים ודומיהם. הגבר שלי מדי פעם גונב לי צ'יפס. אני מרשה לו.

      • אני רק שאלה. צמחונים הם לא האנשים האלה שדווקא רוצים שיהיה פחות סבל בעולם? האם כשמישהו מקדם את הרעיונות שהוא מאמין בהם הוא נקרא מיליטנט? בהנחה כמובן שהוא לא עשה את זה על ידי הצמדת מוקש לצלחת שלך.

    • לגמרי. זה כמו עם לבוש.

      פעם מכרה ציטטה פרופיל של בחור באתר היכרויות שחיפש מישהי שאפשר ללכת איתה לאכול ואוכלת בתיאבון. בסעיף האיך הוא רוצה שהיא תיראה, הוא כתב "חטובה". וזה בכלל לא נדיר, וזה העניין — את צריכה למשטר את הרגלי האכילה שלך עד הרעבה עצמית, אבל להסתיר את זה כשמסתכלים, כי הסבל שלך צריך להיות שקוף למשתמש. אסור שיראו כמה את רעבה או כמה לא נוח לך בנעלי העקב או כמה תנוחות מסוימות בסקס בעייתיות לך מאז שאנסו אותך, כי זה לא סקסי. אם כי תכל'ס, אם את מצליחה להסתיר הכל ב-100%, ימצאו איפה לרדת עלייך שאת צבועה או לא זורמת או נוירוטית. לוז-לוז.

      • מספיק לעייין ולו פעם אחת במוצר שמכונה "עיתון נשים"
        אין אחד כזה ללא מתכון עתיר קלוריות בעמוד 35, ודיאטה חדשה בעמוד 46
        בתור אחת שלא מבינה בזה הגעתי כמוך למסקנה המצערת כי את האוכל
        המצויין בעמוד 35 עלייך להכין לצריכת גברים בלבד
        עליך להצהיר בוקר וערב שאת אוכלת המון אבל כרגע לא רעבה
        עליך להישבע שנעלי עקב זה הכי נוח לך.
        ושאת שאיבת השומן עשית למען עצמך בלבד.
        יש סינדרום כזה על שם בירה סקנדינבית. הזדהות עם המתעלל (ואני לא מתכוונת בהכרח לגברים. לא לקפוץ) עד כדי הפנמה מוחלטת של מערכת הערכים והיחוס שלו.
        שמעתם שיש ארצות במזרח הרחוק שם פעם נהגו להטיל מום בילדות קטנות על ידי שבירת כפות רגליהן ועיוותן? נורא. מזל שהם הפסיקו עם זה
        .

        • בטח שהפסיקו. מישהי עם כאלו מומים ברגליים לא יכולה ללכת בסמטה חשוכה ולהיאנס על ידי מפלצת טנטקלז.

        • מי אמר שאישה חייבת לעשות שום דבר?
          כל אישה יכולה להחליט עבור עצמה מה היא מוכנה או לא מוכנה לעשות.
          אי אפשר להאשים את החברה ואת המגזינים לנצח,
          אחרי הכל, אף אחד לא מכריח אף אישה לקרוא מגזים רדוד כמו "לאישה"
          ומתוך עקרון לפי דעתי צריך להחרים כל מגזיני אופנה או חברות שמנצלות נשים לרעה..
          הגיע הזה שהנשים יפסיקו להיות פסיביות וקורבניות כל הזמן,
          וילמדו להילחם עבור עצמן, ואז השנאת גברים הזאת תיפסק.
          כי השנאה האמיתית היא של עצמן שהן שפחות של גברים והחברה.
          מי שיודע/ת שהסוד הוא לא למצוא חן או לקבל אהבה אלא לאהוב ולהעניק אהבה,
          הוא/היא מוצא את הכוח, החופש והאושר האמתיים בחיים..

          • וכאשר הן מפסיקות להיות פסביות וקורבניות, אז קוראים להן פמיניסטיות רדיקליות משופמות. אבל מילא, שיהיה. בעיקרון אני מסכימה שקורבניות זה דבר רע. אני מסכימה שלאהוב זה יותר חשוב מלמצוא חן, ואני ממש לא חושבת שדיכוי נשים נעשה על ידי גברים בלבד. נשים רבות שותפות לזה. מדכאות את עצמן, ומובילות דיכוי של אחרות מתוך הזדהות עם מערכות ערכים דכאניות.

  6. בעיני זה סתם האגו הנשי.. ישר נפגעות ותוקפות!
    כי הרי ברור שאם זה היה הפוך הנשים מייד היו אומרות:
    "ואוו איזה גבר מגעיל! כאלו הם הגברים! אחרי שמתחתנים איתם הם מזניחים את עצמם ולא אכפת להם מכלום…"
    אבל כמובן שהנשים תמיד יתקפו ויעשו כאילו הן תמיד הקורבנות המסכנות הלא מובנות שמותר להן הכל.
    הזמנים השתנו, היום זה נהייה ברור יותר ויותר מי פה הקורבנות האמתיים! איפה יש אפלייה אמיתית!
    מי עוד נוצלו במשך כל השנים האלו- כן! אלו גם אנחנו הגברים! היום הגברים מנוצלים לא פחות..
    אנחנו לא חייבים לכן שום דבר ובכל זאת נשארים ואוהבים, נותנים מעל ומעבר יחסית לנתינה שלכן.
    לא חייבים לגדל אתכן את הילדים אבל עושים זאת כי זאת החובה והרצון שלנו מאהבה מלאה..
    ואחרי הגירושים פתאום הגבר נשאר לבד לגמרי, כי לאישה נמאס ממנו.
    ומי אכפת עכשיו מהגבר שכבר לא נשאר לו רצון לחיות?
    כי את כל חייו הקדיש למען אשתו וילדיו?

    • האמת שלפי החוק אתם דווקא כן חייבים לגדל את "הילדים שלנו", מאחר ואלו נוצרו בעזרת הזרע המרטירי שלכם. באמא שלי, יש חוק כזה, תבדוק!

      • חוק שמוק… למי אכפת מהחוק? מי אמר שהוא הוגן?
        אותו חוק הוא גם אחראי לזה שנשים מנוצלות ומקבלות פחות שכר..
        ואותו "חוק" בכמה מדינות ערב מסכים עם ניצול מחפיר של נשים וגם להרוג אותן..
        אז זה חוק.. לגמרי נקבע לפי החברה עצמה.

        נכון שמה שכתבתי היה מוגזם וקשור למשהו אישי שלי, ועל זה אני מבקש את סליחתך. אבל עדיין חשוב שתבינו את הצד של הגברים לשם שינוי… גבר שמתחתן עם אישה ובטוח שהיא תהייה איתו כל חייו וכמובן גם הילדים שלו.. עושה הכל למענה ומקריב את כל כולו למענה וגידול הילדים, למרות שהרבה מאוד דברים הוא אישית היה מוותר עליהם, ועושה כדי לרצות את האישה.. שרק רוצה בית גדול והמון חפצים לבית או בגדים לעצמה.. למרות שזאת אולי סתם סטיגמה.. ואז יום אחד פתאום האישה לא מרוצה ומחליטה להתגרש (לא תאמיני עד כמה זה נפוץ היום שהנשים יוזמות את הפרידה.. ולא בגלל שהבעל בגד או היה נבלה..) ואז מה? פתאום אותו אבא מסור ואוהב, מורשה לראות את הילדים "שלו" רק פעם בשבועיים ורק לסופשבוע (פתאום זה לא בסדר הא?) למה? כי הוא גבר! אבל בכל זאת הוא צריך לשלם מזונות לאישה שיכולה עכשיו להיות ולשכב עם כל גבר שבא לה ולגור ולחיות איתו ועוד הגרוש שלה יצטרך לממן לה את כל זה… האם זה הוגן? זה פייר? ועוד דבר, הרבה גברים עושים ילדים כי זה מה שהאישה רוצה והם רק רוצים שהיא תהייה מאושרת.. רק דיברתי על הגברים והנשים מבחינה אבולוצנית.. תאמיני לי שהייתי מעדיף שיהיה שיוויון מוחלט. רק רציתי שתראו צד שאולי לא חשבת עליו מקודם..

        מתי כבר הנשים הקשוחות של היום יתחילו להתרכך קצת ולהזכיר לעצמן שיש להן לב? ושזה כבוד וערך עצום לאהוב ולפתוח את הלב ולסלוח ולהרגיש ולבכות? ושלהיות כמו הגברים זה לא שיוויון אלא טיפשות? התכונות שהחליטו שהן גבריות הן תכונות שלפי דעתי מגעילות ודוחות. אני אישית לא כמו רוב הגברים ובכל זאת אני רואה פתאום שהיום רוב הנשים הן יותר גבריות ואנוכיות מהגברים.. וזה פשוט עצוב. כמו לראות נשמות של גברים בגוף של נשים.. ולא פלא ש"הן" רוצות את כל הכוח והכבוד בחזרה.. כמוש היו בימים ההם שהיו "שוביניסטיים.." והיום הנשים של פעם שנוצלו בעבר הן הגברים שמנוצלים היום.. אותה גברת בשינוי האדרת.. רק שמי שם לב לזה כי היום הכוח והחופש הגדול להיות כל מה שבא להן, מגיע לנשים בזמן שגבר שהוא גנן או מחליט להיות אבא שיגדל את ילדיו בבית או כל דבר שנחשב "נשי", עדיין מביטים בו בזלזול ובבוז או חושבים שהוא הומו… לגברים אין רשות להיות כל מה שבא להם כמו לנשים. ואת האפלייה הזאת אף אחד לא רואים..

        וזה כל מה שיש לי להגיד..

    • מה זה "נותנים מעל ומעבר לנתינה שלכן"??
      מה זה "לא חייבים לגדל איתכן את הילדים"?? למה, זה ילדים שאנחנו עשינו לבד?? זה ילדים רק שלנו?? באמת יפה מצידך שאתה "מסכים בטובך" לגדל את הילדים שלך. וברור שבגירושין נימאס לאישה מהגבר, בדיוק כמו שלגבר נמאס מהאישה – או שלפחות יש לה בטח סיבות טובות לשים את עצמה קודם כל לפני הגבר, בפעם הראשונה בחייה.
      מציעה שתתבגר טיפה.

      • שימי לב לתגובה שכתבתי הרגע לגל חן למעלה…

        תודה על האיחול שלך שאני אתגבר, אבל זאת היתה הערה מעליבה ולא לעניין.
        זה שאת נפגעת מדברים שכתבתי כי לא הבנת אותי, לא אומר שאת יכולה לפגוע בי אישית.
        לא התכוונתי כמובן למה שאת חשבת וסליחה אם נפגעת, מה שרציתי לכתוב זה פשוט שחשוב להבין שכמו שיש לאישה זכות להחליט לעזוב את הבית ובעצם ככה היא לוקחת לעצמה את הילדים, וזה מובן מאליו לכולם משום מה.. ככה גם לגבר היתה אמורה להיות זכות וחופש בחירה להחליט שהוא עוזב ולא רוצה חלק בגידול הילדים, כולל לא לשלם דמי מזונות כל חייו.. (גם אם זאת החלטה נוראה לפי דעתי..) לא ייתכן שהחוק יפלה שום צד. זה ברור שזאת החובה של כל אבא לדאוג לילדים שלו, אבל חשוב גם להבין שזה נעשה מתוך בחירה ואכפתיות ולא כי זה "חובה" כי תכל'ס שום דבר בעולם הזה לא חובה, גם אם החוק וכל החברה בעד כיוון מסויים.. החברה יותר מידי השתלטה על חיינו הפרטיים ושכחה שכל מקרה לגופו. יש גם גברים מנוצלים, ולא רק נשים. יש נשים שמתחתנות עם גברים רק כדי לעשות ילדים ואז עוזבות אותן כמה שנים אחרי זה ומקבלות מזונות מהם אחרי הפגיעה העצומה שפגעו בהם למרות שכבר אין להם כוחות נפשיים אפילו לעבוד בשביל עצמם… וממש לא אכפת להן יותר. והחוק והחברה כמובן בעד הנשים כי הן תמייד צודקות הא? אבל זאת טעות. כי אסור שאוטומטית החוק יבחר בשום צד.

        כתבתי על זה עוד בתגובה למעלה.. אם תרצי תקראי..

        • וואו, אתה כל כך צודק.
          בתקופה האחרונה, חלומה הרטוב של כל אישה הוא להתחתן רק בשביל לעשות ילדים, ואז להתגרש ולגדל את הילדים לבד בלי האבא שלהם, רק בשביל לקבל את ה- 2000 ש"ח מזונות. וואו, אין יום שאני והחברות שלי לא מפנטזות על התקופה הנפלאה הזו בעתיד שבה נתגרש ונחייה לבד לגמרי כשכל האחריות על הגידול והטיפול בילדים על כתפינו, בלי בן זוג ובלי אהבה, וכמובן נקבל את הצ'ק המופלא פעם בחודש, שאין ספק שיאפשר לנו גם לגדל את הילדים, גם לקנות בגדי מעצבים וגם לקנות פרארי חדשה, כי כמובן שדמי מזונות יספיקו לכל זה.
          עלית עלינו.

          נ.ב. וכמובן שזה לא הוגן שהאישה ממשיכה בחייה ומנסה למצוא אהבה חדשה בעוד הגרוש שלה משלם לה כסף עבור הילדים שלה שהוא בכלל לא חייב לגדל, הרי שום דבר בחיים הוא לא חובה, נכון? (לא עבור האישה, אישה שמזניחה את הילדים שלה היא פושעת)- הרי זה אומר שהיא עדיין שייכת לו, הוא משלם לה!

  7. להתערב באוכל זה אחד התחביבים הגדולים של הישראלים ("תאכל/י עוד עוגה, לא אכלת מספיק חחח"). הולך מעולה עם להתערב בחשבון הבנק ("כמה את/ה משלמ/ת על השכירות פה?" או "יש לך מאמן אישי? זה נורא יקר, לא?")

  8. הם לא דיברו על זה שהיא אכלה אלא על זה שהאוכל נמרח לה על הלחים והיא לא שמה לב והמשיכה לזלול בפראות. הם היו נבוכים מזה שבחוסר נימוסי שולחן שאפילו אמא היתה מעירה עליו בבית,, אשה לא מודעת לאיך נראה שהאוכל נוזל לה מהפנים מול מלא אנשים זרים.

    אני בעד פמיניזם מתון. לא בעד פמיניזם קיצוני שכמו דוד לוי בשעתו מחפש מתחת לאדמה ממה להיעלב ולהרגיש מקופח.

    • לגמרי. הרי חומוסיות הן אכן מסעדות עם שלושה כוכבי מישלן, ומקובל להקפיד שם על שימוש במזלג הנכון ועל מפית משי על הברכיים. מעניין אם אתה היית מעיר לגבר זר, שחטאו היה חומוס באמצעות פיתה במסעדה.

      שלא לציין שהסער פיין הזה (לא ידעתי שהאיש עדיין חי! איך הזמן רץ מאז "לא כולל שירות") לא היה בדיוק תמי לנצוט-ליבוביץ בסצינות האכילה שלו בסדרת הריאליטי "האח הגדול אך איטי מהרגיל" או וואטאבר.

    • והקשר בין נימוסי השולחן שלה לבין עובדת היותה נשואה הוא?… והקשר בין נימוסי שולחן למגדר בכלל הוא?… והקשר בין התגובה שלך לבין הטיעון המרכזי בפוסט הזה הוא?…

      • האם הטיעון המרכזי בפוסט הוא המשפט המודגש "סתמי את הפה, פרה. לא הרשינו לך לאכול קודם, וזה שהתחתנת לא אומר שאנחנו מרשים לך לאכול עכשיו"?
        כי נראה לי שיש קשר ישיר בין התגובה של ג'רי לטיעון הזה. שינפיין ובראל לא התייחסו לעצם אכילת החומוס (לפחות לא בקטע המצוטט) אלא לאופן האכילה. דווקא בגלל שיש סיבה אמיתית להתעצבן ולבקר את ההתנהלות וההתבטאות של שני הנלוזים הללו, חבל שהכותבת לקחה את זה למקום מתלהם עם שנינויות בסגנון

        והגחכה של דבריהם לכדי "סתמי את הפה פרה" במקום להתייחס דווקא לשוביניסטיות העדינה (ולכן המסוכנת יותר) שעולה מהם.

        אלא אם זה בלוג של קנטרנים ממורמרים שרוצים להוציא את העצבים שלהם על אערסים. אם זה המצב אז בסדר וסליחה על ההטרדה.

        • תודה על הביקורת הבונה, מגיב אנונימי מתנשא וגס רוח! אשמח לשלוח לך להבא את הפוסטים שלי לפני פרסומם כדי שתוכל לתקן אותם עם עט אדום.

          • גם אני התרשמתי שהטקסט שאותו ביקרת התייחס לאכילה לא מנומסת ולא לזלילה כשלעצמה. אני אפילו לא בטוח שזה היה מגדרי (אותי גברים שאוכלים מגעיל מגעילים יותר מנשים שאוכלות מגעיל).

            • לא. לא רק פמיניסטיות רדיקאליות זוללות בלי נימוס.
              רק פמיניסטיות רדיקאליות לוקחות את זה שמישהו חש לא בנוח מאכילה כזאת ולוקחות את זה לכיוון של "אסור לאשה לאכול"
              גם בחומוסיה זולה לא נעים לראות טחינה ורסק עגבניות מרוחים לבנאדם על הפרצוף
              וכן. גם כשזה גבר.
              שינפין וידידו עוד פיתחו איתה שיחה ידידותית ולא תקפו אותה.
              והקישור בין זה לנישואין נעשה ע"י ה"קורבן"

    • משום מה ולאור ציטוטי הסטטוס והדברים שסער שינפיין נחרד מהם כשזה נוגע לנשים, אני אתפלא אם באמת נמרח לה אוכל על הלחיים כמו בתיאור המחליא שלו. בטח איזה נקודת חומוס קטנה בצד שנייה לפני שהיא ניגבה עם מפית. אבל מעצם האכילה היא כבר הפכה בעיניו לבהמה לא אנושית, ומכאן ועד לתיאורים דמוניים המרחק קצר.

    • רק במקרה יצא לי להגיע לפוסט הזה – ואני שמחה על כך
      כי זה מאפשר לי לספק את התגובה שלי לאירוע
      הייתי מציעה לא לקחת כמובן מאליו את התיאורים הססגוניים של סער, שכנראה, בעוונותיו מסתיר שאיפות לב כמוסות של להיות סופר.
      את הגרסה האמיתית של מה שאירע ניתן למצוא בבלוג שלי:
      http://saloona.co.il/rexy/?p=17#comments
      ולא- גם אני לא בעד קיצוניות בכלל.. אבל אני בעד כבוד בסיסי

      • אין סתירה בין מה שהבחורה מתארת למה שסער מתאר.
        מי שאוכל בצורה שכל האוכל נמרח לו על הפנים מעורר בשאר הסועדים אי נוחות.
        הרבה אנשים היו צועקים עליה "תאכלי יותר בשקט. יא מגעילה. מעביר את התיאבון כל המריחה על הפנים שלך"
        סער וידידו עשו זאת בנימוס ובצורה חביבה.
        את ההקשר לנישואין ומותר לפניהם ואחריהם הבחורה עשתה.

        כל הענין נוצל לצעוק נגד איך שאישה מוצגת.
        כאילו אשה מרגע שנולדה אשה, היא חסינת ביקורת.
        וכן ! אם גבר היה אוכל ככה גם היו מעירים לו !
        אפילו יותר בתקיפות !

        כל התקשורת מלאה בדיבורים על כמה גברים חארות. כמה רגישות ואנושיות הן מונופול נשי. כמה אישה זכאית להגנה מכל הטרדה ואי נוחות ורק גבר צריך להבין שזה חלק מהחים ורק לאשה יש רגשות בזמן שגבר הוא בבון חרמן שכל האמצעים כשרים לשים לו גבולות.

        מה שקורה כאן זה כמו יהודי שאוכל במסעדה בחו"ל באופן לא נעים וכשמעירים לו, צורח "אנטישמיות"

      • סבבה.
        למה אבל למה, כמעט כל פעם שנשים מדברות על שוויון או פמיניזם או מבקשות (אפילו לא דורשות) כבוד בסיסי, צריך לסייג את זה ב"אני לא בעד קיצוניות" כדי שלא יחשדו בהן שהן "פמיניסטיות".

        די. נמאס! פמיניזם הוא לא ההפך משוביניזם והוא לא דבר שלילי. הגיע הזמן להיות בעד פמיניזם, זה לא קיצוני.
        פמיניזם דורש שוויון. שוביניזם לא.

  9. מעולה!!
    אוכל היא תופעה בעייתי ידועה אצל נשים. ב"און לייף" של הארץ יש לשונית שלמה שמוקדשת לנושא הכאוב "עיכול ותזונה". במקרה שלהם זה פשוט פרסומת אחת גדולה למוצר מזון, אבל התוצאה משעשעת.
    כמו האקסט המכונן הזה:
    http://www.onlife.co.il/%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94/10621/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%9A-%D7%A4%D7%9C%D7%A0%D7%A8-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%AA-%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A1
    המילה שאת מחפשת, גב' פלנר, היא: להפליץ

  10. זה סתם מרגיש שכל הכתבה הזו הייתה תירוץ עלוב לציין בהתלהבות חסרת יסוד שהיא חברה בפייסבוק של הסהר הזה איך שלא יקראו לו ;]

    • מי אמר שהם פספסו? ומה עם הצבע של הטחינה?
      הבעיה פה בכלל היתה שהמלאווח הפאלי השפריץ טחינה חושנית על לחייה והזכיר לגברברים המסוקסים סרטים מסוג מאד מסויים ולכן היתה המבוכה רבה.
      באמת, דורה – איך לא עלית על זה מיד?

  11. תגידו, אבל באמת.

    כמה מכם ממש כתבו את המילה אוברשטורמבאנמלאווחפיהרר וכמה עשו copy-paste??

  12. מי זה סער שיינפיין? ברצינות, אין לי מושג מי זה האנשים האלה. האמת שזה מה שבאמת הורג אותי בעיתונות הבראנז'ה המקומית-אייטמים על אנשים שאף אחד לא מכיר. זוכרים שפעם "מדורי הרכילות" ועיתוני הבידור למיניהם דברו על אנשים שהם אשכרה מוכרים…? זמרים, שחקנים, פוליטיקאים. אם רצו מממששש למתוח את הגבול אז איזו בת או אישה צעירה של מליונר מזדקן-למה בן אדם שהופיע סביר להניח באיזה טראש ריאלטי (כוכב נולד,לא? אני באזור…?) , הפליץ רגע מול המצלמה והלך, הוא מושא שיחה וכתבות???

    ולגבי התוכן עצמו של הכתבה אני יכולה להגיד רק דבר אחד: נשים שלא אוכלות הן נשים מאד כועסות בד"כ. זה מה שקורה לי כשאני רעבה-אני ממש ממש כועסת. אבל אז אני אוכלת איזה מנת פסטה טובה והחיים שוב נשיקולדה.
    אז תחשבו על הפקאצע הממוצעת שהפעם האחרונה שהיא אכלה משהו היה בתקופת מלחמת המפרץ וגם זה היה פירור של אגוזי שנשאר במסכת הגז…כמה כעס יש לבחורה הזאת? כמה מרירות? ועל מי היא תוציא אותה…כמובן על זאת שאוכלת.
    למה נראה לכם שנעמי קמבל כל כך עצבנית? היא לא אכלה 30 שנה!!! תבינו אותה…

    • למה נראה לכם שאנג'לינה ג'ולי בהריון כל הזמן? כי זה הזמן היחיד שהיא מרשה לעצמה לאכול. הלוואי שהייתי צוחקת, אבל אני רצינית לגמרי – בראיון היא אמרה שמאז שהיא היתה באפריקה וראתה את כל הרעב היא לא נהנית יותר מאוכל (אה, הה, שמענו עליך, זה בגלל אפריקה) ורק כשהיא בהריון היא מרשה לעצמה לאכול מה שבא לה…
      תוצאה – שבט בראנג'לינה.

  13. את הרי לא יכולה לצאת מזה בסדר. אם תתקעי מנה שווארמה יגידו שאת בהמה שמזניחה את עצמך. ואם תשקיעי בלבוש שלך יגידו שאת זונה שמחפשת תשומת לב ויתהו בקול למה את צריכה שגברים אחרים חוץ מבעלך יסתכלו עלייך.

    ומעבר לזה, לא ממש ברור לי איך אנשים מרשים לעצמם להעיר הערות מגעילות כאלה כלפי אנשים אחרים :/ בסדר, אז היא עפה על המלוואח, ונזלה לה טחינה מהפה. במקום לרדת עליה אפשר היה לפנות אליה בנימוס ולהציע לה בשקט מפית כדי שתנגב את הזווית של הפה [או שאפשר להיות בהמה ולסובב את הכול ככה שיצא שאתה בסדר ואותה צריך להחרים]

  14. רציתי להודות לך על שניסחת בצורה כל כך יפה, מדוייקת ותמציתית את מה שאני מרגישה כל פעם שאני הולכת ברחוב.

  15. יפה אמרת.

    והבלוג הזה נהדר וחשוב. לבריאותך, כי לא טוב להתרגז ולא לפרוק, ולקוראי העברית, כדי שיתביישו.

    הקוץ היחיד באליה הוא שבאשמתך מגיעים מאות (אלפי?) קוראים נוספים לאייטמים המאוסים הללו, מה שמקטין תיאורטית את הסיכוי שיגיע הרגע הנכסף שמישהו ברח' קרליבך, שוקן, או פ"ת יאמר "טוב, חלאס, הזבל הזה כבר לא מוכר; לא מזמין יותר אייטמים ממר/גב' איקס.", או אפילו שמישהו בעל משרד פינתי באותו בנין יאמר "טוב, חלאס, נסגור את מדור הביבים הזה ונעביר את התקציב לסיקור מערכת החינוך".

    טוב, נסחפתי לגמרי.

  16. תקשיבי, לא יודעת מי את, אבל את מלכה. ובלי קשר לנכונות הדברים שכתובים כאן, נשפכתי מצחוק מתיאורי הרקע..

  17. אני זוכרת שמורה שלי בתיכון אמר לנו דבר דומה על החיים אחרי הנישואים. איזו ציפייה חצופה ומטופשת.
    הכי עצוב לראות אישה שכותבת ככה…

    • "…תאכלו ככה רק אם אתן עושות את זה בחושניות. ומומלץ בבקיני. ומומלץ אם אתן כוסיות"

  18. ממש לא ברורה לי ההתפארות של אנשים פה על טחינת המלאווח חסרת השליטה שלהם…
    מלאווח זה שמן, מלא מרגרינה ומאוד לא בריא.
    אל תרמו את עצמכם/ן, זה שאתם מעלים קילוגרמים בלי לעשות חשבון לא הופך אתכם ללוחמי חופש אלא סתם לשמנמנים עם עורקים סתומים.

    אפשר להבין את הטענה של שרית בראל, שאנשים מרגישים לגיטמציה לוותר על השליטה העצמית אחרי הנישואים, וחוסר היכולת לשליטה עצמית זאת תכונה מאוד לא אטרקטיבית.

    חוץ מזה, סער שינפיין והבחור השני באמת בהמות דוחות.

    • התגובה שלך היתה נכונה אם היו מדברים על אנשים באופן כללי, ועל בריאות.
      איכשהו, הצלחת להתעלם מזה שגם סער, וגם הכתבת ב-YNET, דיברו רק על נשים, ועל איך שהן נראות.

    • סוף כל סוף תגובה לעניין, כל הכבוד לך!
      לאכול כל מה שבא לנו זאת לא גאווה גדולה לאף אחד..
      זאת בושה שהיום אנשים מזניחים ופוגעים בגוף שלהם כי בא להם.
      העיקר להזדהות עם הגוף שהוא גבר או אישה עד הסוף..
      אבל לדאוג לגוף לצרכים שלו, שזה מה שבאמת צריך לעשות, זה לא.
      הגוף כזה נאמן לנו ועושה כל מה שאנחנו רוצים שיעשה,
      אז לפחות בואו נדאג לו ולא רק בשביל עצמנו,
      אלא המשפחות שלנו כי הם אלו שיצטרכו לטפל בנו בעתיד,
      אם אנחנו לא נעשה את זה כמוש צריך…

  19. לא נראה לי שדיברו על האוכל שבצלחת או בתוך הפה שלה, אלא על החומוס שהתמרח על על הלחיים ומן הסתם לא היה מאוד מרנין לב.

  20. ואולי כבר אסור לבן אדם להגיד בתיאבון למישהו שנהנה מהאוכל? אם את היית יושבת במסעדה ולידך היה יושב מישהו שהאוכל ניגר על לחייו לא היית אומרת לו בתיאבון? איפה הנימוסין שלך? את התגובה "אני כבר נשואה" אמרה האישה ולא הבחורים.
    אבל למה להיצמד למה שכתוב אם אפשר להוציא מזה טור וועוד להוכיח לעצמך כמה שאת סבבה.

    • בוודאי שאסור!
      למה זה נראה למישהו לגיטימי להגיד בתיאבון לאדם זר לחלוטין במסעדה?!
      ואם תקרא את הפוסט שהחוברה המדוברת פרסמה (יש לינק באחת התגובות למעלה, ויש לציין שנראה ממנו שהבחורה די חולקת איתם את אותן התפיסות), תראה שהיה ברור מהאופן שבו הם אמרו "בתיאבון" שהם מעבירים עליה ביקורת (אם כי היא לקחה בחשבון גם תרחיש אופטימי יותר), ושהיא אכן ענתה להם בסרקזם, שהם לא קלטו..
      מעבר לזה, הביקורת העיקרית פה היא לא על כך שהם אמרו לה בתיאבון, אלא על הסטטוס המגעיל שסער פרסם בעקבותיו, וההרחבה הנוראית שלו בYNET.
      בקיצור, אם התכוונת ברצינות למה שכתבת (ואני מקווה שלא…), לא ברור מה ניסית להגיד בזה…

  21. אני שמחה מאוד שהגעתי במקרה לפוסט הזה, כיוון שהוא מספק לי הזדמנות לתת את הפרשנות שלי לאירועים.
    יצא הגורל, ואני הבחורה שאכלה את המלאווח. כן… מצחיק משהו, לא?!
    את הסטטוס של סער גיליתי במקרה כשהפייסבוק סימן לי לעשות subscribe – ואתם יכולים לגלות את תדהמתי על העניין בפוסט שכתבתי באותו שבוע בבלוג שלי בסלונה: http://saloona.co.il/rexy/?p=17

    אני אמנם לא ציינתי את שמו של סער בפוסט שלי, כי זה היה נראה לי ילדותי, וממילא כתבתי את הצד שלי על הסיפור כי זה הדבר היחידי שהצלחתי לעשות מתוך זעזוע/ תחושת סלידה/ חוסר ידיעה איך להתמודד עם התיאור הכה לא מדיק שהוא סיפק לאירועים.
    אבל כיוון ששרית בראל נתנה לזה דרור… אני מרשה לעצמי לשים כאן את הקישור.
    בכל מקרה, אומרים שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים. הבלוג הזה בהחלט מצדיק את האמרה.
    שבת שלום לכולם.

  22. אני רוצה להוסיף שאם נכנסים לכתבה רואים שיש בצד תמונה של אישה עם מעט קפלים ומשקולות, וכיתוב: "המבורגר? מותר לי, אני נשואה והוא אוהב אותי כפי שאני". אני לא יודעת מה מרגיז יותר, ההתייחסות להמבורגר כאל חטא, ההתנייה שלו, או הזלזול ברעיון לפיו יש גברים שמתעניינים יותר בתכונות אחרות באישה שלהם מאשר במצב הבטן שלה.

    • כן, יכלו באותה מידה לכתוב "אשה חוטאת: תמונת אילוסטרציה". היא אכלה בורגר, סיקלוה באבנים!

      *
      אין בדברים כדי להוות המלצה להיכנס לכתבה

  23. א' מבלי להגן על סער, לדעתי הוא קיטר בגדול על זה שהבחורה אכלה באופן מלוכלך ולא בגלל שפשוט אכלה מלאווח. אתן סתם קופצות.
    ב' מה שמוסיף להתלהמות העיוורת כאן, אף אחד לא שם לב שאותה אישה, אוכלת המלוואח, הגיבה גם היא כאן בתגובות ופירסמה לינק לבלוג שלה. עדר עיוור

    • היא שמה את הלינק שלה היום בבוקר, ניג'ס. רוב ה"עדר" כתב את התגובות שלו לפני. וממילא איך הלינק אמור לשנות את דעתם? אם כבר הוא מחזק אותה.

      • הבלוג שלה רק מחזק את הצד שלה! וחוץ מזה הרפרנס של "נשואה ומותר לי" קצת מסגיר את זה שהוא הזדעזע מזה שהיא מרשה לעצמה לאכול… וחוץ מזה גם אם היא אכלה בפה פתוח הוא מוזמן לקפוץ לה- היא יכולה לאכול איך שבא לה, כן… אפילו בלי לשאול או לבקש רשות מהוד סלבריוטו… וזה שהוא מספר לה על דף הפייס שלו ומעודד אותה לתת ציטוטים ואז מוציא אותה פרה בסטטוס שלו היא התנהגות צבועה מאין כמוה, היה ברור שהיא הרי תציץ אחרי שהוא אמר שהוא הולך לצוטט אותה- בקיצור הבחור דוחה בהתנהגותו ואם מישהו הוציא לי את התאבון והביא לי בחילה זה הוא!

  24. פוסט מצויין למרות שאני לא מסכים עם הטענה המרכזית. בעיניי שיוויון לא בהכרח מחייב פסילת עמדה, אלא לעיתים קבלת העמדה על שני הצדדים באופן שווה. הרי הטיעון כאן הוא לא לגבי אפלית שמנים בחברה שלנו (ולו היה הייתי מסכים לחלוטין). הטיעון הוא לגבי הדרישה החברתית מנשים להיות רזות. בעוד שאני מסכים שהחברה אכן מפעילה יותר לחץ על הנשים לעשות זאת, בתור אדם אני חושב שבזוגיות ייטב לשני הצדדים לשמר את מצבם הגופני (עד כמה שניתן) שהיה במעמד הכניסה לזוגיות. אנחנו יכולים להתיימר כמה שנרצה שאנו מעל לסטנדרטים האלה, אבל במקום אינטימי כמו זוגיות המערבת מן הסתם מיניות, אלמנט המשיכה הפיסית משחק תפקיד ניכר. אנו מתבגרים ולומדים לקבל אנשים על התוכן שלהם ועל איכותם הכללית ולראות מעבר למעטפת החיצונית, אך זאת לא אומר שאנו יכולים על סמך זאת לייצר דחף מיני.

    אני חושב שאין לבטל או לנסות להכחיש את שבאמת בגופנו – מכאן לא יבוא שיוויון אמיתי. אני חושב שאי השיוויון שהובע בעמדה המקורית שבעיתון לא תוקן על ידי הפוסט הזה, אלא הונגש עם אי השיוויון ההפוך לו. אני חושב שהשיוויון האמיתי מתבטא בהכרה שגם נשים מעדיפות שהגברים שאיתם הן בזוגיות ישמרו על עצמם מבחינה תזונתית וגם על הגברים חלה ההמלצה לשמור על עצמם, בכדי להישאר מושכים בעיניי הצד השני (לגבי איך, זה כבר טעם וריח).

    לאלה שרוצים לפסול לחלוטין את העמדה שאנו עלולים לאבד משיכה לאדם בגלל שינויים פיזים: זו הרי בדיחה. מיניות זה דבר הרגיש למעטפת החיצונית של הפרטנר ומיניות משפיעה רבות על זוגיות. בכל מקרה, אם אתם אכן פוסלים את הטענה הבסיסית שמשיכה מינית עלולה לדעוך כתוצאה משינוי משמעותי במראה, אז אתם יכולים להתעלם מכל התגובה. כתרגיל מחשבה דמגוגי משהו, נסו לחשוב על כך שבן\בת הזוג עולה\יורד 50 קילו? מחליט לעשות ניתוח לשינוי מין (אמרתי דמגוגי)? מחליט שהוא מתלבש בבגדי המין השני באופן פומבי?
    רק שלא יבינו אותי לא נכון לגבי עמדתי בנושא החברה ותזונתה של האישה, אצטט בית משיר שלי (יש דרך טובה יותר להרגיע את המחשבה שאתה גבר סקסיסט, מאשר להכריז על היותך כותב שירה רכרוכי? : ) –

    מבעד לחלוני נשים רועדות מפחד
    דיאטה חדשה ומוצלחת מחויבת על פי חוק
    המזון מטפטף לאוזניים בטיפות של הרתעה חברתית
    השומן הוצא מחוץ לחוק
    בפרצה חוקית מוזרה בעלותיו נותרו עומדות
    כשבטנם נשפכת מעבר לגבול שבין המותר והאסור

    • אתה בן 16? אנשים משתנים. ככה זה. ההחלטה למסד זוגיות לא כוללת, או לפחות לא אמורה לכלול את ההנחה שבן / בת הזוג ישארו כפי שהם לנצח. בטח כשגם הורות נכנסת פנימה. ההכרה בכך שגם האחר/ת הוא יצר מורכב לא פחות מאנחנו עצמנו היא בסיסית לכל קשר עם בני אנוש אחרים.

      • 1. כתבתי שאם את לא מקבלת את העובדה שכשם שאנשים משתנים כך גם המשיכה לאנשים הללו משתנה, את יכולה להתעלם מהתגובה כי אנחנו חלוקים ברמה בסיסית מידי.
        2. לא כתבתי שאנשים לא משתנים. הנה ציטוט:
        "אני חושב שבזוגיות ייטב לשני הצדדים לשמר את מצבם הגופני (עד כמה שניתן) שהיה במעמד הכניסה לזוגיות."
        אל תחפשי בכוח את שלא אמרתי. *עד כמה שניתן* אומר שאני מכיר בכך שיש שינויים בגופנו עם הזקנה ועם לידות וארועים אחרים בחיינו. ההבדל בינינו זה שכשם שאני מכיר בטבעיות של התהליכים הללו, אני מכיר בטבעיות של התגובה לתהליכים הללו. לכן אני לרגע לא אומר שאדם צריך להשאר באיזה מצב של קיפאון, אלא רק שיש נכונות בהמלצה לאנשים שבזוגיות לנסות לשמור על גופם, מתוך ההבנה של הכפיפות של המשיכה הטבעית של אדם למעטפת החיצונית של השותף שלו. אני יכול להיות מאוהב במישהי עד מאוד כשהיא שוקלת נאמר 65 קילו. ואז היא תעלה ל 110 קילו ולמרות שעדיין יהיו לי רגשות והערכה אליה כאדם, יכול להיות שהמשיכה המינית תעלם. אם את טוענת שאת יכולה לשלוט במשיכה המינית שלך על פי העקרונות החברתיים שלך – אשרך. אני לא חושב שזה קיים. והיות וזה לא קיים ראוי שננסה לשמור על השותפים שלנו בזוגיות מלאבד את עניינים בנו בגלל אלמנטים ביולוגים. אל תראי בזה כפיפה לביולוגיה שלנו או למוסכמות החברה שלנו, אלא התעלות מעל הביולוגיה שמחייבת את השותף שלנו לאבד עניין (במידה כזאת או אחרת).

        • הדוגמא לגבי המשקל לא באה לייצג העדפות אישיות שלי ואם מישהו נפגע שפשוט יהפוך את המספרים שם וידבר על מישהו שאוהב בחורות שמנות ולפתע אישתו החלה מרזה בצורה דרמטית.

        • למען האמת, היחיד מבין שנינו (או שלושתינו אם מכלילים את הכותבת של הפוסט) שמתאר מצב של קיפאון הוא את. את מתארת מצב של קיפאון של משיכה לאדם, במנותק משינויים באדם. אני ממש לא בן 16 ושנותיי לימדו אותי שיש נזילות ותזוזה גם ברגשות ובטח שבמשיכה מינית. כשנתעלה מעל המיניות, נתעלה גם מעל האספקטים החיצוניים של המשיכה שלנו לשותפים שלנו. אבל עד אז – אל תספרי לי שאת תתאהבי או תשמרי את משיכתך המינית כלפי כל אדם בגלל הטעם שלו בסיפרות, למרות שהוא יצא מהגבולות של הקונצנזוס שלך עצמך (לא של החברה) ל"מושך".

          • דברים שחוויתי בזוגיויות שלי, אצלי ואצל בני הזוג:
            כניסה לדיכאון, יציאה מדיכאון, מחלות גוף ומחלות נפש, אין אונות, בעיות אחרות בתפקוד מיני, התאהבות במישהו/י אחר/ת, בעיות כלכליות, קריסה כלכלית, אבטלה, שינויי קריירה, לראות את פרוייקט חייך קורס, חזרה ללימודים, התחזקות בדת, שמירת כשרות, מעבר לצמחונות, מעבר לטבעונות, מעבר לחגיגות להולדת הדאלי לאמה, מוות של הורה, הלם קרב, זכרונות פוסט טראומטיים טורדניים, מעבר לארץ אחרת ובטח שכחתי כמה דברים.
            שינויים במשקל בתחת שלי, ברשותך 🙂 אנחנו מתחברים לאדם, לא רק לגוף שלו. אני לא מזלזלת בניכור ובבעיות שהעידן שלנו מציב, ומתנצלת אם זה יוצא ככה.

    • שינוי מין – דמגוי זה אולי אבל גם לא נכון . אני מכירה מספר מקרים ( לא הרבה אבל זה לא הליך כל כך נפוץ ) שבהם זוגיות שרדה תהליך של שינוי מין . אולי אי אפשר להגיד שמתאהבים רק באדם ולא בחיצוניות אבל מערכות יחסים ארוכות לפעמים עמידות הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים

      • "אני מכירה" זה לא טיעון וזה בטח לא הוכחה. גם ככה את מדברת על תופעה סופר חריגה אם בכלל קיימת. והיא לא קיימת. איך אני יודע? אני מכיר מישהו שהוכיח את זה.

  25. חכמה מאוד,אהבתי
    מסכים אתך Eishton,בעניי ן שחשוב לשמור על הגוף במיוחד כשאתה בזוגיות עם פרטנרית/פרטנר כדי לא לאבד
    משיכה לאדם בגלל שינוי פיזי

  26. אני לא מבין למה כל הנשים שמגיבות כאן מתחמקות מהנושא..
    כל הברבורים האלו על אוכל זאת טיפשות לפי דעתי, זה ברור לכל אישה שמכבדת את עצמה,
    ולכל גבר שבאמת מעריך, מכבד ואכפת לו מנשים, שלכל אישה מותר לאכול כל מה שבא לה,
    אני אישית מתנגד לכל התעשייה הזאת של הקוסמטיקה, איפור, נעלי עקב, ניתוחים פלסטיים וכו'..
    אבל משום מה הנשים תמיד מאשימות את הגברים שזה רק בגלליהם שהנשים הגיעו לזה,
    אבל מתי יגיע הזמן כבר לקחת אחריות אישית? מספיק כבר די!
    הגברים יקבלו כל אישה שפשוט תאהב ותקבל אותם כפי שהם ללא תנאי..
    והנשים צריכים רק לקבל את הגברים שיאהבו אותן באותה צורה- פשוט מאוד!
    אז הנושא הזה סגור ואין טעם לדבר עליו כל כך הרבה..

    אבל הנושא החשוב באמת שעליו דיברו הכותבים המקורים הוא זה,
    ואני מופתע שאני בכלל צריך להסביר שאולי תקלטו את זה כי יש לכן נטייה להיתקע על משהו שלא מצא חן בעיניכן אבל להחמיץ את הדבר והחשוב באמת שמצריך התבוננות עצמית ולקיחת אחריות. (וזאת בעצם התנהגות שלא מתרחשת רק לנשים אלא לגברים.. הנטייה הזאת ישר להתגונן ולתקוף בחזרה מבלי אפילו לחשוב ולקחת איזו אחריות או בדיקה עצמית..) אז הנה זה בא:

    הגברים האלו דיברו על דבר אחד פשוט וחשוב-
    האישה לא אמרה: "אני אוכל מה שבא לי ולא מעניין אותי מה אתם חושבים יה דפוקים שטחיים מגעילים מתערבים בענינים לא שלכם!" כמו שהיא היתה אמורה להגיד.. אלא היא אמרה את זה: "אני נשואה אז מותר לי.." האם זה ברור עכשיו? מה שהיא בעצם אמרה זה: "מהרגע שהתחתנתי אני לא צריכה למשוך אף גבר וגם לא אכפת לי בכלל מהבעל שלו אני נשואה יותר, כי זהו זה הוא עכשיו נדפק ומחוייב לי ואין לו ברירה וממש לא אכפת לי אם אני מושכת בעיניו או לא, אם אני בריאה או לא ואם אני אותה אישה אוהבת ואכפתית שאיתה הוא התחתן ובה הוא בחר.. לא, מעכשיו אני רק חושבת על עצמי כמו שמלכתחילה כנראה חשבתי אם אכלתי "נכון" והייתי רזה רק בשביל למשוך אותו באף ולעבוד עליו.. לנצל את החולשה של הגברים לבחור אישה יפה ומושכת..

    עכשיו זה ברור? מי כאן מנוצל? מי פה משקר למי?
    הנושא כאן הוא בכלל לא על אישה שאוכלת הרבה או מה שבא לה,
    הנושא העיקרי בו שהוחמץ לפי דעתי, הוא הקטע של ההזנחה המכוונת אחרי הנישואים.
    זה כל העניין. ועליו צריך להתמקד.

    מצטער על הציניות..
    אני לא בתקופה טובה וככה יצא..
    שלום ותודה…

    • אם היית שם לב שאותה הבחורה העלתה כאן קישור לבלוג שלה, ושם היא כותבת שאמרה את שאמרה בציניות, היית מבין שכל הטיעון שלך חסר בסיס.
      היא גם מציינת שאמרה את מה שאמרה, לאחר ששני הבחורים טחנו לדבריה על מערכות יחסים. אז זה היה ברפרנס לשיחתם.

  27. לא חשוב מה אומרים להתנפל על מישהו שאתה לא מכיר והוא לא חייב לך כלום באמתלה של מידע חשוב לציבור זה סתם מגעיל.

    בעיקר גרמה לי לבלוס אוכל הכתבה הזו (ארטישוק – אפשר להרגע) היה טעים 🙂

  28. פינגבק: עטרה ליושנה? « האחות הגדולה

  29. פינגבק: החפצה יומיומית « m0rebutter

  30. פינגבק: בתיאבון « m0rebutter

  31. שרית כותבת על תופה מאוד מוכרת שיש לה הרבה פעמים סיבות פסיכולוגיות עמוקות , כמו השילוב בין ניהול בית וקריירה שלא תמיד נלקח בחשבון באופן הכרתי ,לפני הנישואים. אני חושב ששרית מתייחסת לתופעה בצורה מאוד שיטחית , אבל ככה זה בווינט.

    מה שאני ממש לא מבין , זה את הנשים שמתחילות לחזור בתשובה מיד אחרי החתונה. ההגיון היה אומר ההפך, או לכל הפחות , קושר את ההתחרדות עם הרחבת התא המשפחתי.

  32. לפני כמה שנים הייתי יותר צעירה ומאוהבת ומצאתי את עצמי מבלה יום עם אהוב ליבי וכל היום לא אכלתי כי לא הייתי רעבה בכלל בזמן שהייתי במחיצתו. למחרת בבוקר הייתי צריכה ללכת לעשות סידורים ופתאום אחרי 24 שעות בלי אוכל, הרעב הכה בי וכל מה שיכולתי להשיג באותו רגע זה בייגלה שקניתי בדוכן בדרכי למשרד ממשלתי כזה או אחר. אני הולכת לי ואוכלת ואיזה ערס ברבר צועק לי "תאכלי, תאכלי". כל מה שרציתי באותו רגע זה לאחל לו למות. באיזו זכות הוא מרשה כך לפלוש למרחב הפרטי שלי ולהעיר לי. גועל נפש.
    מה שנראה לי שקרה כאן זה שהאישה המסכנה אכלה בהנאה והסער הזה החליט לפלוש למרחב שלה ולומר לה בתאבון בציניות רבה, כי הוא כלל לא איחל לה שום דבר שקשור לתאבון ולכן היא ענתה לו בסרקזם מוחלט או פשוט מתוך בלבול כי היא הייתה המומה שאדם זר נכנס לה לצלחת. לא מספיק שהוא היה מספיק אידיוט כדי להתערב לה במה שהיא אוכלת, הוא גם קיבל את התשובה שלה ברצינות מלאה והחליט שזו תופעה בקרב נשות ישראל. מגעיל.

  33. שוב זילות השואה ע"י יהודונים עלובים… (או יהודוניות עלובות)
    אני מניח שאנשים במחנות השמדה היו שמחים אם אותו שיינפן היה קצין האס.אס שלהם או לפחות הקאפו שלהם.

  34. טור מעולה, תודה.

    גם לנשואות אסור. כולן צריכות "לשמור על עצמן".
    מסתבר שיש ליין ניתוחים פלסטיים לאמהות שמיועד לתקן אותן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s