בוויינט יחסים לקחו את הדלוריאן לסיבוב וחזרו עם שני טורים מהתקופה הטרום-פמיניסטית על כמה שנשים שאין להן גבר הן פגומות ופתטיות. כיף! אני אוהבת רטרו!
אומג! יש נשים שעושות סקס עם גברים שלא במסגרת קשר! כתבת וויינט יחסים יצאה לחקור את התופעה המזעזעת הזאת. היא מדווחת מהשטח שקוראים לזה "'ידידים פלוס', 'חברים למיטה', או פשוט 'יזיזים'" וש"נשים כבר לא מתביישות בכך". היא לא מתביישת לשאול שאלות נוקבות: "אך האם אי פעם תהיתן, נשים יקרות, מהו המחיר שאתן משלמות על 'יזיזות' בטווח הארוך בדרככן למצוא את המיועד שלכן? האם באמת אפשר לנהל מערכת אינטימית מזויפת מצד אחד, ומצד שני למשוך לחייכן זוגיות אמיתית?"
אל דאגה, אלה לא שאלות רטוריות. עד סוף הטור קריסטינה בר סלע תבהיר לכם מאוד במפורש שנשים עם יזיזים הן פגומות רגשית ונטולות הערכה עצמית ורק דופקות את עצמן עוד יותר באמצעות התפשרות נואשת על סקס עם מישהו שלא אוהב אותן. כמו כן, "כשאישה שוכבת עם גבר, היא מאפשרת לו להיכנס מבחינה פיזית אל תוך הגוף שלה, וברמה האנרגטית – אל תוך הנשמה שלה", שלא ברור מה זה אומר אבל זה נשמע מסוכן. אם יש לגבר זיהום אנרגטי, הבחורה עלולה לחטוף דלקת בדרכי הנפש.
למרבה המזל, בסוף הטור מצוין כי בר סלע היא למעשה "מדריכת נשים להגשמת זוגיות בשיטת ה-HUNA מהוואי", אז היא ודאי תוכל לעזור לקוראות האומללות להחלים ולמצוא חתן.
גם שלי פרץ רוצה לעזור לנשות ישראל האומללות:
תחת כותרת קורקטית על "מה קרה למודל המשפחה הישן" מסתתר נאום שטנה מדהים למדי על הנשים הפגומות של העולם — אלה שאינן נשואות ואמהות לילדים. הכותבת שלי פרץ, שמעידה על עצמה כפעילה ב"תנועת הערבות", נותנת בהן סימנים:
- הרווקה היא אשה שטחית ומטומטמת: "משפטים כמו 'אני לא רוצה משפחה' או 'אני לא משתוקקת להיות אמא' הפכו לאחרונה למשהו די איני. אם מדברים על מערכות יחסים, הרי ש'מערכת' בימינו זו מילה כבדה. כולנו רוצים שיפשטו לנו את החיים כדי שנוכל לרוץ מהר יותר, ועדיף שזו תהיה ריצה למרחקים קצרים".
- לפעמים הרווקה טוענת שהיא לא רוצה ילדים, פשוט כי היא לא מצאה גבר: "תתפלאו, היא לא חייבת להיות רווקה מתוסכלת, למרות שבחיפזון רב אנחנו מנכסים לה ייאוש אותו היא מנסה להסתיר תחת מילים בומבסטיות כמו: 'אין לי אינסטינקט אימהי ואני לא רוצה ילדים'" (הקישור — לטור אחר בוויינט יחסים, בו הכותבת נועה בנוש העזה לכתוב בפומבי שהיא לא רוצה ילדים ועוד טענה שזה לגיטימי. בלמי פיך, שקרנית מתוסכלת ופתטית שכמוך — שלי פרץ is on to you!)
- אם היא באמת לא רוצה ילדים, זה כי היא כלבה קרייריסטית חסרת לב: "מה גם שהיא מחשבנת בסמארטפון שלה, שעוד לפני שתספיק לומר "הארי פוטר", ילדיה יהפכו ליצורים תזזיתיים, מכורים למסכים גדולים או קטנים, שסוחטים מאימם את מיטב המזומנים כדי לקנות עוד כמה אפליקציות ומשחקים… בקיצור, ה'אל-הורית' מעדיפה ת'חיים סטריליים מבלגן, סנטימנטאליות או כינים".
- היא עלולה לעשות ילדים לבד, הלוזרית האומללה, מרוב ייאוש: "היא לא באמת אשמה כי יתכן שהיא עשתה כל מאמץ, אבל לא התמזל מזלה… אז היא עושה צעד נועז ומביאה ילד בעצמה, לבדה, מתוך מבחנה… כנראה שזו תופעה נפוצה. כדאי או לא כדאי? משאירה לכם את זכות ההצבעה".
- אם היא גרושה, זה כי היא היתה מטומטמת ומפונקת מכדי לאחוז בגבר שלה: "היא באמת ניסתה, אבל מה לעשות שהניסוי כשל… החדש שמחכה רק לה יהיה רגיש וכריזמטי, עדין ודרמטי. הוא לא ידרוש ממנה דבר, רק ינשק יומם וליל את האדמה שעליה פוסעות כפות רגליה הקדושות".
בקיצור, אחיותיי, תפסו את עצמכן בידיים, הפסיקו לרמות את עצמכן, וחזרו לתלם. אחרי הכל, "להתגרש מכל העולם – אנחנו לא יכולים, ונותר לנו רק להתחיל להכיר את מערכת הקשרים העדינה שבתוכה כולנו כבולים… הפעם הקשר לא יהיה רק ביני לבינך, אלא בינך לבני לבין כל בני האדם שסביבי. כי למרות שהמערכת הזו שקופה, היא חזקה מפלדה או פצצות שבהם תעשה לך מלחמה".
הו, איזו רוחניות טהורה ומלאת אהבת אדם.
רגע, זה ווינט יחסים או ווינט יהדות?
אוי לורי לורי, איך התדרדרת מפאנקיסטית מגניבה למוכרת זבל.
אשכרה.
לא חושבת שזה פרודוקטיבי להתקיף את לורי שטטמאור אישית. ברור שיש לה אחריות על מה שהיא מפרסמת, אבל מה שיותר חשוב מזה זה שהיא עובדת של וויינט והיא עושה מה שהם מבקשים ממנה — מדור עם רייטינג בתקציב נמוך.
כלומר, זה שאני כותבת פה משהו ואז בעל הטור יבוא להגן על עצמו, או לורי שטטמאור, או חגי קראוס מוואלה גבר, וזה יהיה מין ריב אישי בינינו שאין בו שום עניין להנהלות של האתרים שלהם, זו בדיוק הבעיה. התאגיד מרוויח את הכסף אבל לא נוטל אחריות על התוכן, אז ברור שיהיו פרסומים עם שנאת נשים או גזענות או סתם רמה נמוכה, כי תוכן זול ופרובוקטיבי זה רייטינג וזה רווח מפרסום.
אולי זה נכון.
גם אני עשיתי לפרנסתי דברים שלא הייתי גאה בהם, וחלק מהסיבה שהפסקתי הייתה רגשות אשם. אין לי שום דבר לומר להגנתי במקרים האלה, זה כתם לכל החיים. מה שמדהים במושאי הביקורת שלך שהם בכלל בטוחים שהם פמיניסטיות ופמיניסטים דגולים, חוסר מודעות ברמות.
אני לא בטוח שריב אישי באינטרנט בהכרח מסתיר את הנושא העיקרי, שהוא אחריות התאגיד. תאגיד מורכב מאנשים, שחלקם בכלל לא מודעים לכך שיש בעיה עם מה שהם עושים. ריב אישי אולי נראה שטחי ומטופש אבל ייתכן שגם הוא יכול להעלות מודעות, לא רק אצל מושאי הביקורת אלא גם אצל שאר הקוראים, שעובדים גם הם בתאגידים. לקרוא ביקורת מנומקת ומושחזת זה מעניין, לקרוא ריב אישי שכולל גם ביקורת פמיניסטית וגם עלבונות אישיים זה גם מעניין וגם מרגש.
"גם אני עשיתי לפרנסתי דברים שלא הייתי גאה בהם" – אל דאגה, עכשיו מחוקקים חוק נגד זה.
מה אתם רוצים, היא קריסטינה: http://passacaglio.livejournal.com/91346.html
אני זוכרת את Loriii עוד מהניינטיז ב-DALnet! אחחח איך נפלו גיבורות.
הדעה שסקס חסר משמעות מזיק לנשים, פסולה; אבל לא בגלל שהוא לא, אלא בגלל שזה מיוחס לנשים.
אולי הוא לא מזיק, אולי כן – זה נושא ש*כן* שנוי במחלוקת בין אנשי מקצוע (שאינם דמויי עיתונאים, מהסוג שניתן למצוא באתר ההוא..נו..למעלה..)
מה זה סקס "חסר משמעות", ואיזה אנשי מקצוע מוסמכים לקבוע שהוא לא בסדר?
"סקס חסר משמעות" זה כמו סקס רגיל, רק בלי השיחה על דקארט אחר כך.
נשמע טוב!
איפה מוצאים את הסקס הרגיל? מאסתי במזמוזים תוך כדי דיונים על אסטרופיזיקה!
אנשי מקצוע בתחום הנפש. ולא מעטים.
חסר משמעות הכוונה היא כזה שנעשה עם פרטנרים שאין אליהם קרבה נפשית כלשהי מעבר למשיכה הפיזית.
לא לכולם זה מתאים ובהחלט יש מקום לבחון את ההשפעה הנפשית האישית שיש לזה בטווח הקצר והארוך.
חלק מאווירת הפיפטיז זה בדיוק הפתולוגיזציה של המין.
התפיסה הזו, שצריך להיזהר נורא עם מין, כי זה דבר נורא מסוכן, ואם נשתמש בו לא כמו שצריך – אז אוי ואבוי.
'לא עשית סקס לפי ההוראות? יהיה לך נזק נפשי בלתי הפיך!'
וכן, יש גם 'אנשי מקצוע' שלוקים בשמרנות מהסוג המסויים הזה.
כן, יש אנשים שבעיות נפשיות שלהם מתבטאות באופן או בדפוס שבו הם מקיימים יחסי מין. אבל לפרסם על זה טורים בטמקא זה הגיוני כמו לפרסם טורים נגד שטיפת ידיים, כי יש אנשים עם OCD
בין האקטים היותר מוצלחים, מכבדים, חיוביים ומעצימים שהיו לי היו "חסרי משמעות".
אצלי בעבודה עלינו על ז'אנר כזה של כתבות – "רווקה ומעל 30? מה נסגר איתך, חתכת מטורללת ולמה לא ברור לך שיש לך בעיות?!?!" תת-ז'אנר – "רווקה מעל 30 עם חתול? ברכותינו, את הולכת למות לבד". אשמח לשלוח דוגמאות מייצגות.
גם על נשואות יורדים. שלא לדבר על נשים אחרי לידה, שהעזו להשחית את גופן ובכלל הן עסוקות יותר בילדים שלהן במקום להפניק את הבעלול הממוש. ועל נשים בנות 40 בכל סטטוס משפחתי שהוא – הס מלהזכיר.
נדמה לי שכבר יש לי כמה, אבל שלחי, בכיף. יש גם טופס (לינק בשורת התפריט למעלה).
בעיתונות העברית יש מסורת ארוכה של כתיבה לכאורה מנקודת מוצא מתקדמת שבקצה כל משפט שלה יושבת פולנייה עם נרגילה. זאת ממש דרישת יסוד לצורך קריירה כבעלת טור: עירית לינור, קארין ארד, דנה ספקטור…
את יכולה להיות פמיניסטית ואת יכולה להיות שובינסטית, כל עוד תהיי שמרנית. כל דבר אחר יערער את יסודות האומה.
זה לא רק פה, אני בטוחה שגם בחו"ל יש את אותם הטורים. גם ב"סקס והעיר הגדולה" היה אותו ה"פוסט-פמיניזם" הזה שעף על עצמו בקטע של כמה שהוא מקורי. "עכשיו שכולנו נורא מתקדמות ועושות סקס בלי חשבון ולא רוצות להתחתן, בואו נחשוב על זה שוב ונגיע למסקנה שאנחנו בעצם נורא בודדות וכן רוצות להתחתן וכל מי שאומרת אחרת פתטית ומשקרת לעצמה. וואו, איזה חדשני!" זה לא פוסט-פמיניזם, אין דבר כזה. זה סתם… לא פמיניזם. ואין בזה שום דבר מקורי או חצוף. אותה התורה הפליאוליתית.
אמן.
ומשום מה הרטוריקה של מצב הצבירה הטקסטואלי של האתוס הזה מביאה לי את הסעיף מנעורי.
טוב, את יודעת, על הפוסט-פמיניזם האמריקאי לפחות אפשר להגיד שהוא באמת היה מקורי, ולו במובן של 'אנטי-פמיניזם מסוג חדש לגמרי'.
לפוסט-פמיניזם הישראלי אין אפילו את התירוץ הזה.
טרו סטוריי – יש לי ידידה, נשואה, בת 28 שהודיעה לבעלה שהיא לא מעוניינת בילדים.
כשהרופא שלה שמע מזה, הוא המליץ לה לראות מטפל שיעזור לה להתמודד עם ההכחשה שלה.
לא מפתיע אותי בכלל. אגב, אין לי נסיון בנישואין, אבל ילדים או לא ילדים נשמע כמו משהו שמומלץ לדבר עליו לפני החתונה.
הו, לא – בעלה היה מודע לעמדות שלה עוד הרבה לפני החתונה, ולגמרי בסדר עם זה. הרופא שלה גילה את האמת האיומה הזאת אחרי שהוא שאל אותה בבדיקה שגרתית אחרי החתונה אם היא כבר בהריון.
כן, אני יודע, הברנש תכשיט.
שאלה לקוראי הבלוג: מה זה תנועת הערבות? האם זה איזשהו ארגון ימני? ראיתי אותם צועדים בתקופת האוהלים ברוטשילד ותהיתי.
'קבלה לעם'
http://www.arvut.org/he/%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95
ולשאלתך, "א-פוליטית" = ימין
כמו שחשבתי.
מעולה! אהבתי את הקו הכולל של – אם את רק רוצה מינינגלס סקס – זה כי אין לך גבר וכן: אם את לא רוצה ילדים זה כי אין לך גבר.
הצילו אותי שם בטמקא! יש לי גבר (!) ואני עדיין בעד מינינגלס סקס ולא רוצה ילדים. מה יהא עלי? היכן אני במשוואות שלכם? תסבירו אותי לעצמי!
נדמה לי שקצת מיהרת להתלהם על הטור הראשון. היא לא אומרת שום דבר נגד סקס מזדמן. היא מתייחסת ליזיזות, שזה קשר מיני מתמשך עם מישהו קבוע, רק בלי האספקט הרגשי. וכן, יש בזה משהו מנוון, בהנחה שמחפשים זוגיות (וקהל היעד שלה אכן מחפש).
התפיסה הזו מיושנת. היא כל כך מיושנת שהיישון שלה כבר התיישן. קשר שמהותו סקס ללא מחויבות הוא דבר חיובי כאשר שני הצדדים מודעים לזה שזאת הכוונה ובאמת אין להם כוונה מעבר. אם אחד מהיזיזים (אולי אפילו הגבר, לא סביר, אני יודעת…) מתאהב בשני/ה אכן יש בעיה, אבל אפשר להתאהב באנשים בלתי מושגים כל הזמן ובכל מקום, זה לא אומר שאנחנו לא יוצאים מהבית כדי חס וחלילה לא להתאהב במישהו שלא יאהב אותנו חזרה.
ולמה בדיוק "בלי האספק הרגשי"?? זה ששני אנשים לא מעוניינים להיות ביחד פוראבר-אנד-אבר-אנד-אבר!!! לא אומר שהם לא אוהבים אחד את השני ושהקשר ריק ומכני. יש סוגים רבים מאד של אהבה. היו לי לאורך השנים "יזיזים" ובהחלט היה בינינו קשר רגשי. שונה מקשר רומנטי מחייב, אבל רגשי. וגם המחשבה כאילו זה רק רק סקס וזהו היא מטומטמת. מדובר בשני אנשים, ידידים טובים בהרבה מקרים שגם מזדיינים אחד עם השני כי זה נוח ולמה לא בעצם?
אחד מיזיזי העבר שלי עדיין חבר טוב שלי היום כי היה בינינו קשר מצויין של חברות, שלא קשור לסקס. הסקס הוא רק בונוס.
חשיבות היתר שמייחסים לסקס היא מיושנת ומעייפת. סקס הוא עוד אינטראקציה בין אנשים וזהו. כשאנשים יבינו את זה סוף סוף, כולם יהיו הרבה פחות לחוצים והיסטריים מהנושא הזה.
פינגבק: קולות של תודעה « האחות הגדולה
אוקי, כולם מעלים נקודות מאוד מעניינות, אבל מפספסים את הנקודה- יש לה דלוריאן.
היא יכולה להטיף לחתונה וילדים ונגד סקס מזדמן או מתוזמן (סטנד, יזיז) כי היא לא מושפעת מההשלכות!
בא לה ילד, היא עושה. נמאס לה, חוזרת בזמן ומתפרצת בצעקות גוועלד לחדר בדיוק שניה לפני שבן זוגה מגיע לאביונה (וואו, כמה פרדוקסים זה מפר). הכי גרוע- סקס מזדמן מאוד זמין לאנשים עם מכונת זמן. היא יכולה לחזור ולשכב עם יהודה המכבי או אברהם לינקולן מבלי לדאוג להשלכות בכלל.
והכי חשוב- היא לא צריכה כבישים לאיפה שהיא נוסעת!
יובל, בזאת זכית בתואר מגיב החודש!
אוי, בקריאה מחדש הניסוח נוראי.
לפרוטוקול- אחת בצהריים בעבודה זוהי שעת הדימדומים שבין הקפה של הבוקר לקפה של הצהריים. אין אדם בעולם שהיה מוציא פסקה נורמלית בשעה הזו.
האם אני מקבל מגן לתלות במשרד- "מגיב החודש פברואר 2012"?
אם אני רוצה ילדים, אבל לא רוצה גבר, מכמה מחלות נפש אני אמורה לסבול?
האמת היא שאני שמחה שאת כותבת על זה אבל מצד שני זה די מצער אותי כי אני נתקלת כאן בטקסטים האלה. באמת לא ברור לי איזה עורך שמכבד את עצמו מאפשר לפרסם משהו כזה כשהוא אחראי עליו. זה מאוד מטריד.
כיף לקרוא אותך אחרי הרבה זמן.
הפן החביב עלי בכתבה של שלי פרץ הוא המנטרה "אתם תשפטו". אני אכתוב טקסט עילג, שמרני ובעל ראיית עולם מוגבלת וצרה, ואציג בשיטחיות רק צד אחד של ה"תופעה" שעליה אני "מדווחת", ואז אזוז הצידה ואביט בעננים ואשרוק בתמימות. אתם כבר תשפטו. "כדאי או לא כדאי? משאירה לכם את זכות ההצבעה".
סתם… החלק האהוב עלי בכתבות האלה הוא "עוד בנושא בערוץ יחסים", שבמקרה של הכתבה של פרץ הוא היסטרי.
LOL! לגמרי!
לעניות דעתי, זה עניין של קנאה. לגברת פרץ נשרפת הנשמה מהמחשבה שיש נשים שמעיזות לערער על הסדר החברתי המקודש שבגינו היא מתרוצצת היום אחרי 4 זאטוטים (ספקולציה בלבד, אין לי מושג מה הוא הסטטוס הזוגי/משפחתי של הגברת, אם כי אני מניחה שהסנדלר לא הולך יחף) ובמקום לקבור את עצמן בהררי כביסה בלתי נגמרת אשכרה נהנות מהחיים (ולא שאני טוענת חלילה שלגדל ילדים זה לא להנות מהחיים, פשוט אין דבר מחליא יותר בעיניי מהאופן שבו הגברת עוטפת את גישתה אכולת הקנאה באידיאולוגיות של "שלמות התא המשפחתי" אה-לה ש"ס ודומותיהן).